היום תאמצנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היום תאמצנו[1]

הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּ (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תִּדְרְשֵׁנוּ לְטוֹבָה (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ (קהל:אָמֵן)
הַיּוֹם תִּתְמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקֶךָ (קהל:אָמֵן)

היום תאמצנו הוא פיוט קדום קצר מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע. הפיוט נאמר בקהילות יהודיות רבות בתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.

בעת אמירתו, נהוג לפתוח את ארון הקודש.

מבנה הפיוט

כל שורה מהפיוט פותחת במלה "היום" ואחריה פועל עתידי בנוכח הכולל כינוי - "תאמצנו", "תברכנו" וכדומה.

בנוסח עדות המזרח ובנוסח איטליה הפיוט כולל את כל אותיות האלף בית. בסדר רב עמרם גאון[2] הפיוט כולל את האותיות א עד כ (11 שורות)[3]. אך בקרב קהילות אשכנז הפיוט כולל שבע שורות בלבד - האותיות א עד ד ושלוש שורות נוספות.

בסיום הפיוט נאמרת תפילה הכוללת בקשות על בנין בית המקדש ועוד:

כְּהַיּוֹם הַזֶּה תְּבִיאֵנוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם. כַּכָּתוּב וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. וְנֶאֱמַר וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְנֶאֱמַר וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשֹוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָּנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הָעוֹלָם.

שולמית אליצור, מעירה כי ייתכן שמקורה של תפילה זו, הוא במנהג קדום לפיו הזכירו את ירושלים ובנין בית המקדש, בסיומם של טקסי מצווה ותפילות[4].

בליטורגיה

בנוסח הספרדים, אומרים את הפיוט בחזרת הש"ץ של כל אחת מתפילות היום של ראש השנה ויום הכיפורים, אך בנוסח אשכנז (המזרחי) ובנוסח ספרד אומרים אותו רק בתפילת המוסף של ימים אלו.[5]

הפיוט נאמר בתוך ברכת שים שלום קודם סיום הברכה[6].

בנוסח איטליה, הפיוט נאמר בתפילת מוסף של יום הכיפורים ושל היום האחרון בכל אחד מן המועדים. בתקופה קדומה, נאמר הפיוט לפני חתימת ברכת שים שלום, אך בתקופה המודרנית נוהגים לאומרו אחרי חתימת הברכה וסיום חזרת הש"ץ לפני קדיש שלם.

ניגון

קהילות רבות נהגו לנגן בפיוט זה[7]. בחסידות חב"ד שרים את מילות הפיוט על ניגון ההקפות של רבי לוי יצחק שניאורסון על פי מה שהונהג בבית המדרש של הרבי מליובאוויטש.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנוסח המובא כאן הוא לפי נוסח אשכנזספרד). בנוסח הספרדים בא נוסח שונה, ארוך יותר, הכולל את כל אותיות הא"ב.
  2. ^ סדר ראש השנה
  3. ^ רב עמרם גאון, סדר ראש השנה, סדר רב עמרם גאון א, באתר היברובוקס
  4. ^ שולמית אליצור, כהיום הזה בירושלים: למקורה, לתפוצתה ולגלגוליה של תפילה לסיום טקסים, תרביץ, פה-ב, האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי היהדות, תשע"ח, עמ' 293–307
  5. ^ בנוסח אשכנז המערבי, נוהגים לומר אותו במוסף של ראש השנה, וביום הכיפורים בשחרית, במוסף ובנעילה.
  6. ^ מטה אפרים סימן תקצב, וראה משנה ברורה סימן קנח, סעיף קטן נד
  7. ^ בהם קהילת וירצבורג (ראה ליקוטי הלוי - מנהגי ק"ק ווירצבורג)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0