הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה
 | |
| פנים הכנסייה בביארטן | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 4 | |
| הערות | ההכרזה הורחבה ב-1999 |
כפרים אחדים בטרנסילבניה, כיום ברומניה, רובם של הסקסונים הטרנסילבנים ומיעוטם של הסקלרים, נבנו מסביב לכנסייה מבוצרת. הכפר הראשון שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית היה ביארטן ב-1993, וכעבור שש שנים הורחבה ההכרזה עם הוספתם של עוד שישה כפרים של סקסונים טרנסילבנים ושל סקלרים. הכנסיות היו רומיות-קתוליות במקורן . בתקופת הרפורמציה האוכלוסייה הגרמנית המקומית הפכה ללותרנית או "אוונגלית", ויחד איתה גם הכנסיות. חלק מהסקלרים הצטרפו עם קהילותיהם לנצרות הרפורמית (קלוויניסטית) או לנצרות האוניטריאנית.
היסטוריה
היישובים הראשונים של הסקסונים הטרנסילבנים (תת-קבוצה של מתיישבים גרמנים) באזור זה הוקמו באמצע המאה ה-12. הם נהנו מזכויות יתר מסוימות, שאושררו ב-1224 על ידי המלך אנדראש השני. רוב הכפרים הקיימים הוקמו בערך ב-1330, בעקבות הגעתם של מתיישבים חדשים שקיבלו לכך עידוד מהאבירים הטבטוניים, והתרבות שלהם הצליחה לשרוד ולהתפתח לקהילות חוואים, אומנים וסוחרים.
מקורן של הכנסיות המבוצרות נובע מסכנות הפלישה שבהן היה נתון האזור, שהחלו עם הפלישות של האימפריה המונגולית ב-1241 ו-1242, נמשכו בפלישות של האימפריה העות'מאנית ב-1395, ועד המאה ה-18. לפיכך, נאלצו התושבים לבנות מערכות ביצורים מסוגים שונים. העיירות החשובות ביותר בוצרו באופן מלא, והקהילות הקטנות יותר הקימו ביצורים מסביב לכנסייה, לה הוסיפו גם מגדלי שמירה ומחסנים שבה שמרו את חפציהם היקרים ביותר למקרה שיהיו נתונים במצור.
הטופוגרפיה בדרום טרנסילבניה היא של מישור הנחצה על ידי עמקים רחבים של נהרות קטנים הזורמים לתוך נהרות גדלות יותר, כגון נהר אולט, נהר מורש, נהר טרנבה הגדולה (Târnava Mare) וטרנבה הקטנה (Târnava Mică). הכפרים השונים נבנו בהתאם למיקום הטופוגרפי, כאשר כפרים שנבנו בעמק מתרכזים סביב רחוב מרכזי אחד או כמה רחובות משניים, ואילו הכפרים השוכנים באזורים שטוחים יותר בנויים בצורה דמוית מעגל.
תיאור
המתיישבים הגרמנים עסקו רבות בהגנה על כפריהם, והחל מאמצע המאה ה-13 הם זכו לתמיכה של המלכים ההונגריים ששלטו באזור ושל הכנסייה. המרכיב המרכזי בכפרים הללו היה הכנסייה, שכמעט תמיד שכנה במרכזם. ישנם סוגים אחדים של ביצורים: חומה קטנה מסביב לכנסייה, טור של ביצורים מסביב לכנסייה או מבצר שלם עם קירות ביצורים רבים שבמרכזו הכנסייה. הכנסיות הותאמו כך שניתן יהיה להגן עליהן; בכולם יש בזיליקות רומנסקיות או שהן מכילות ספינה אחת בלבד משלהי התקופה הגותית. הכנסיות כוללות תוספות אחדות, המתוארכות לשלהי ימי הביניים שבהם נבנו הכנסיות, ועד המאה ה-16. כנסיות רבות כוללות גם אלמנטים בסגנון הבארוק, שהיה פופולרי באזור.
ברוב המקרים שכנה הכנסייה במיקום שקל להגן עליו, ובדרך כלל מדובר בראש גבעה. אופי הביצורים שהיה נהוג בערים הראשיות באזור הותאם לכפרים, והוא מהווה עדות לשיטות הבנייה שבהן השתמשה הקהילה הסאשית לאורך השנים. בחלק מהביצורים יש מגדלי תצפית, שחלקם היו צריחי כנסייה שהותאמו לצורכי המבצר. חומרי הבנייה העיקריים היו אבן ולבני חרסית, ביחד עם גג המכוסה בחימר אדום.
בקרבת הכנסייה שכנה הכיכר המרכזית של הכפר, שסביבה התרכזו חיי החברה המקומיים. הבניינים היחידים ששכנו בקרבת הביצורים היו אלה שהיה להם שימוש קהילתי כגון בית הספר המקומי או בית העירייה. בית הקהילה והבתים של התושבים העשירים היו ממוקמים בדרך כלל מסביב לכיכר. מחסני התבואה של הכפר היו ממוקמים בדרך כלל בסמוך למרכזו.
הכנסיות
- ביארטן (Biertan, בגרמנית: Birthälm, בירטהלם): התיעודים הקדומים ביותר על הכנסייה מתוארכים לשנת 1412, וככל הנראה הם מתייחסים למבנה שקדם למבנה הגותי המאוחר שנבנה בין 1522 ל-1523. פנים הכנסייה כמעט ולא השתנה מאז בנייתו, למעט שינויים בודדים כגון הקמת הדלת הצפונית והדלת הדרומית בסגנון הבארוק. מלבד האלמנטים הרגילים הנמצאים בכנסיות, המאפיינים הבולטים של כנסייה זו הם הרטאבלו (Retablo - ציור המורכב מ-24 חלקים) ושלושה פסלים. הבניין עצמו בעיקר מלבנים, אך חלקים אחדים ממנו (כגון אדני החלונות) בנויים מאבן. הכנסייה שוכנת על גבעה נמוכה, ומעגל הביצורים שלה (הכולל ארבעה מגדלים) קדום יותר בהשוואה למבנה הנוכחי. מעגל הביצורים השני שוכן למרגלות הגבעה, ונבנה במהלך המאה ה-16.
- קלניק (Câlnic, בגרמנית: Kelling, קֶלינג): הכנסייה המבוצרת נבנתה בערך ב-1260 כבית מגורים של אצילים, והייתה מורכבת ממגדל מגורים בן שלוש קומות, קפלה וחומה היקפית. בשנת 1430 עבר בית המגורים לחזקת הקהילה המקומית, שפעלה להגבהת החומות ולבנייתם של שני מגדלים בנוסף להפיכת מגדל המגורים למגדל שמירה. במהלך המאה ה-16 הוקם קיר ביצורים נוסף, שחוזק בקיר פנימי על מנת לתמוך במחסני האספקה.
- הכנסייה מורכבת מחצר מרכזית המוקפת על ידי חומות ומספר מבנים סמוכים. במרכז החצר נבנו מגדל עוז וקפלה. הכנסייה שונה ממבנים אחרים מסוגה כיוון שלא נבנתה בראש גבעה, כי אם באזור הנמצא מתחת לקו האווירי של הגבעות הסמוכות. מיקום זה היה עשוי להיות בעייתי במקרה של מצור, והוא מוסבר בכך שבמקור הטירה הייתה בית מגורים.
- דרז'יו (Dârjiu, בהונגרית: Székelyderzs סֵקֶיידֶרז'): הכנסייה האוניטריאנית הגותית המקומית בוצרה בערך ב-1520, וקושטה במגוון חפצים המתוארכים עד למאה שנה קודם להקמת הביצורים. החומה המלבנית הוקמה במאה ה-17 על מנת שניתן יהיה להקים מבצרים נוספים; המבצר החמישי הסמוך לכנסייה הוקם בצד המערבי שלה, ואילו בצד הדרומי שלה הוקם מגדל פעמון. בקירות ובמבצרים היו חרכי ירי.
- פרז'מר (Prejmer, בגרמנית: Tartlau,טארטלאו): הכנסייה המבוצרת דמוית הצלב שוכנת במרכז כיכר הכפר, ונקראת "כנסיית הצלב הקדוש". במהלך המאה ה-15 נבנתה סביבה חומה שגובה 12 מטרים, כך שנוצר מבנה מרובע שפינותיו מוגנות באמצעות ארבעה מגדלים. הכניסה לכנסייה היא בצורת גלריה קמרונית, ומוגנת באמצעות מגדל מבוצר וחומה צדדית, כאשר המתחם כולו מוגן גם על ידי חרכי ירי וצריחים קטנים הממוקמים בקירות. חדרי האירוח נבנו בארבע קומות מעל תאי הנזירים.
- בין 1962 ל-1970 התנהלו במקום עבודות שיפוצים בחסותה ממשלת רומניה, והקנו לכנסייה את המראה הנוכחי שלה.
- סאסקיז (Saschiz, בגרמנית: Keisd,קייסד): המבצר הישן שהגן על הכפר מראש הגבעה הסמוכה ננטש כיוון שהיה בעייתי מבחינת השימוש בו, ובין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16 החליטו התושבים להחליף את הכנסייה הרומנסקית והחומה שלה בכנסייה יותר נגישה בסגנון גותי מאוחר. הכנסייה דומה למבצר גבוה עם מגדל מרובע בולט המשמש לשמירת חפצי הקודש. מגדל הפעמון שהיה בחומה הישנה נחרב במהלך המאה ה-19.
- ואליה ויאִילור (Valea Viilor, בגרמנית: Wurmloch,וורמלוך): כנסיית פטר הקדוש בוצרה בתחילת המאה ה-16, ועברה שיפוץ כך שסגנונה האדריכלי יהיה גותי מאוחר. חלק מהמפלסים ששימשו להגנה נבנו מעל לבית המקהלה, הספינה והמגדל. המרפסות השוכנות בכניסה הצפונית והכניסה הדרומית מוגנות באמצעות מגדלים קטנים עם סבכה שתלויה בשער וניתן להוריד אותה כדי למנוע מעבר. הגישה לנקודות התורפה וחרכי הירי היא דרך שביל המוגן באמצעות קיר בגובה 6 - 7 מטרים וגג משופע. הכניסה לכנסייה היא דרך גלריה קמרונית הנמצאת במגדל המערבי.
- בונשט (Buneşti, בגרמנית: Bodendorf,בודנדורף): הקפלה הרומנסקית הישנה הורחבה ברבע הראשון של המאה ה-16, והפכה לכנסייה עם ספינה אחת ומפלס הגנתי שנבנה מעל קשתות מעגליות למחצה, הנתמכות על ידי בסיסים גדולים. החומה הראשונה, שנבנתה במאה ה-16, הורחבה וחוזקה במאה ה-17 באמצעות בנייתם של שני מגדלים עם גלריית עץ, ולאחר מאה שנים המעבר המחבר ביניהם נבנה מחדש כך שיוכל לשאת בית שימוש חיצוני, והוחלף על ידי חומה חדשה שנבנתה מתחתיו.
קישורים חיצוניים
- רשימת הכפרים באתר המכון לזיכרון המורשת הרומנית
- תיאור האתרים באתר World Heritage Site
- מידע על הכנסיות באתר Romania - Travel Guide
