הכרזת העצמאות הקטלונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכרזת העצמאות של קטלוניה
Declaració d'independència de Catalunya
עמוד ראשון בהצהרה
עמוד ראשון בהצהרה
מטרה הכרזה חד צדדית על עצמאות קטלוניה כרפובליקה ריבונית
תאריך יצירה 10 באוקטובר 2017
תאריך אשרור 27 באוקטובר 2017
תאריך ביטול 31 באוקטובר 2017

הכרזת העצמאות של קטלוניה (בקטלאנית: Declaració d'independència de Catalunya) הייתה החלטה שהתקבלה על ידי הפרלמנט של קטלוניה ב-27 באוקטובר 2017. הטקסט מכריז על עצמאות של קטלוניה מספרד והקמת רפובליקה קטלאנית עצמאית, עם זאת, ההכרזה עצמה לא זכתה להכרה מהקהילה הבין-לאומית ולא היה לה תוקף משפטי.

משאל העם על עצמאות קטלוניה ב-2017 התקיים ב-1 באוקטובר, ואחריו הייתה השביתה הכללית בקטלוניה (אנ') ב-3 באוקטובר. ב-10 באוקטובר נחתם מסמך המכריז על קטלוניה כרפובליקה עצמאית על ידי חברי הרוב הפרלמנטרי של קטלוניה.[1][2][3] המסמך אושר ב-27 באוקטובר ברוב של 70 מתוך 135 חברי הפרלמנט בישיבת המליאה.[4] 10 חברי פרלמנט הצביעו נגד ההצהרה ו-53 חברי פרלמנט סירבו להיות נוכחים בהצבעה, לאחר שהיועצים המשפטיים של הפרלמנט הקטלוני הודיעו כי היא לא יכולה להתקיים, מכיוון שהחוק שעליו היא מבוססת הושעה על ידי בית המשפט החוקתי הספרדי.[5]

באותו יום, ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי הפעיל את סעיף 155 לחוקת ספרד בפעם הראשונה בהיסטוריה. פעולה זו פיטרה את נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון ואת ממשלתו, וקראה לבחירות חדשות בקטלוניה ב-21 בדצמבר 2017.[6] סגנית ראש ממשלת ספרד, סוראיה סאנס דה סנטה מריה, מונתה להיות הנשיאה בפועל של קטלוניה עד הבחירות בדצמבר.[7]

רקע

ב-6 בספטמבר 2017, הפרלמנט הקטלוני העביר חקיקה למשאל עם מחייב על עצמאות קטלוניה. החלטה זו, שנתמכה על ידי מפלגות ברית העצמאות הקטלונית (אנ') ומועמדי האחדות העממית (אנ') (CUP), נתקלה בהתנגדות מצד מפלגות אחרות, כאשר מפלגת קטלוניה כן אנחנו יכולים (אנ') נמנעה. חוק משאל העם קבע שאם הרוב יצביע "כן", תוכרז עצמאות יומיים לאחר ההכרזה הרשמית על התוצאות, ללא קשר לשיעור ההצבעה. בעקבות זאת, הפרלמנט אישר גם את חוק המעבר היסודי של הרפובליקה הקטלאנית. חוק זה נקבע במטרה להיות המסגרת המשפטית העיקרית לקטלוניה העצמאית עד לכינונה של חוקה רפובליקנית, בכפוף להצלחתה של תנועת העצמאות.

עם זאת, שני החוקים הללו הושעו מיד על ידי בית המשפט החוקתי של ספרד בעקבות ערעורים שהגישה ממשלת ספרד. למרות ההשעיה, קרלס פוג'דמון, נשיא קטלוניה, התעלם מהחלטת בית המשפט ומשאל העם התקיים ב-1 באוקטובר 2017, ללא גיבוי משפטי. ממשלת קטלוניה דיווחה על 90% הצבעה בעד עצמאות, עם שיעור הצבעה של 43%. מתנגדי העצמאות החרימו את משאל העם בטענה שהוא בלתי חוקי.

הלגיטימיות של משאל העם הייתה שנויה במחלוקת בשל חריגות פרוצדורליות שונות והיעדר תוקף של ישות עצמאית. בין אי הסדרים שדווחו היו מקרים של הצבעה מרובה, השתתפות של אנשים שאינם אזרחים, הובלת קלפיות לא אטומות ושינויים של הרגע האחרון בתקנות ההצבעה. ממשלת ספרד מתחה ביקורת על השינויים, כולל קבלת מפקד אוכלוסין אוניברסלי המאפשר הצבעה בכל מרכז הצבעה, ושימוש בפתקי הצבעה לא רשמיים ובהצבעות ללא מעטפות. כמו כן נטען על ידי הממשלה כי המשאל לא חוקתי בגלל הכוונה לתקוף את "אחדות ספרד" (כפי שהיא מופיעה בסעיף 2 לחוקת ספרד[8]). ממשלת ספרד והאיחוד האירופי לא הכירו בתוקפו של משאל העם, ואף מדינה לא הכירה ב"רפובליקה הקטלאנית" שהוכרזה. משלחת משקיפים בינלאומית הגיעה למסקנה שמשאל העם לא עמד בסטנדרטים הנדרשים.

ציר זמן

10 באוקטובר: חתימה והשעיה

נאום פוג'דמון

החוק על משאל העם להגדרה עצמית של קטלוניה (אנ') הכיל בתוכו הוראה כי במקרה של תוצאה שתתמוך בעצמאות, יש להכריז על עצמאות תוך 48 שעות לאחר ספירת כל הקולות. נשיא קטלוניה קרלס פוג'דמון אישר זאת ב-3 באוקטובר בראיון בלעדי ל-BBC, ואמר כי "אנחנו הולכים להכריז על עצמאות 48 שעות לאחר שכל התוצאות הרשמיות ייספרו".[9] התוצאות הסופיות פורסמו על ידי ממשלת קטלוניה ב-6 באוקטובר,[10] ופוג'דמון הודיע כי ינאם רשמית בפני הפרלמנט ב-10 באוקטובר, בהכרזה בה היה אמור להודיע על עצמאות קטלוניה.


לאחר שאמר כי הוא מחשיב את משאל העם כתקף ומחייב, בחר פוג'דמון להשתמש בניסוח "אני מקבל את המנדט של העם על כך שקטלוניה תהפוך למדינה עצמאית בצורה של רפובליקה", אך הוסיף כי הוא "יבקש מהפרלמנט להשעות את השפעות הכרזת העצמאות כדי שנוכל לנהל דיאלוג בשבועות הקרובים". הניסוח המעורב הותיר ספק אם הוא נחשב בסופו של דבר להכרזת עצמאות.[11][12] חלק מהפרשנים קבעו כי העצמאות הוכרזה והוקפאה,[13] ואחרים ראו בדברים דחייה של הכרזת העצמאות.[14][15]

לאחר נאומו של פוג'דמון, מסמך שכותרתו "הצהרת נציגי קטלוניה" המכריז על עצמאות קטלוניה נחתם בפומבי על ידי חברי פרלמנט המשתייכים למפלגות התומכות בעצמאות באודיטוריום הפרלמנט. המסמך ביקש לבסס את מעמדה של קטלוניה כמדינה עצמאית, וקרא לקהילה הבין-לאומית להכיר בה. הוא הוקרא בפומבי, אך לא הועלה להצבעה בפרלמנט הקטלוני ולא פורסם בעיתון הרשמי של ממשלת קטלוניה.[16]

תגובת ממשלת ספרד

התגובה המיידית של ממשלת ספרד הייתה ש"זה לא קביל להכריז על עצמאות במשתמע ולהשעות אותה במפורש". שר המשפטים רפאל קטלה (אנ') כינה זאת "אי הכרזת עצמאות".[17] ראש ממשלת ספרד מריאנו רחוי כינס מסיבת עיתונאים קצרה למחרת, והעניק לפוג'דמון חמישה ימים להודיע אם הוא הכריז על עצמאות קטלוניה או לא.[18] אם התשובה תהיה חיובית, המסמך סיפק תאריך יעד נוסף שהסתיים ביום חמישי, 19 באוקטובר, המאפשר לרשויות קטלוניה לתקן ולמנוע את יישומו של סעיף 155 בחוקה הספרדית. מה שיסמיך את מדריד להשתלט באופן זמני על ענייניה הפנימיים של קטלוניה. לדברי שר החוץ הספרדי אלפונסו דסטיס (אנ'), ההצהרה הכתובה בטלה מבחינה משפטית, מכיוון שהיא לא עברה הצבעה והיא נחתמה מחוץ למושב הפרלמנט.[19]

27 באוקטובר: הכרזת עצמאות חד-צדדית

ב-27 באוקטובר 2017 הצביע הפרלמנט על החלטה המבוססת על "הצהרת נציגי קטלוניה" המכריזה על עצמאות קטלוניה, היא אושרה ברוב של 70 קולות בעד, 10 נגד ו-2 נמנעים.[20] חברי פרלמנט מהאופוזיציה סירבו להיות נוכחים במהלך ההצבעה, לאחר שהשירותים המשפטיים של הפרלמנט הקטלאני הודיעו כי ההצבעה לא יכולה להתקיים, מכיוון שהחוק שעליו היא מבוססת הושעה על ידי בית המשפט החוקתי הספרדי.

27–28 באוקטובר: פירוק הרשויות הקטלוניות ושלטון ישיר

בערב ה-27 באוקטובר 2017, הסנאט של ספרד (אנ') אישר את הפעלת סעיף 155 בחוקה הספרדית על קטלוניה בהצבעה של 214 מול 47, ונמנע אחד. לאחר מכן, ב-28 באוקטובר מריאנו רחוי פיטר את המועצה המבצעת של קטלוניה (אנ'), פיזר את הפרלמנט של קטלוניה, הכריז על בחירות בזק אזוריות ב-21 בדצמבר 2017 והעביר את התיאום על תפקידי הז'נרליטט דה קטלוניה לסגנית ראש הממשלה סוראיה סאנס דה סנטה מריה.[21][22]

30–31 באוקטובר: השעיית הכרזת העצמאות

ב-30 באוקטובר ביטלה יו"ר הפרלמנט כרמה פורקאדל (אנ') ישיבת פרלמנט שתוכננה למחרת מכיוון שהבית "פוזר", ובכך אישרה את הצעד שנקט מריאנו רחוי.[23] מאוחר יותר באותו יום, התברר כי פוג'דמון וחלק מחברי הקבינט המפוטר שלו נמלטו לבלגיה כדי להימנע מהאשמות משפטיות,[24] ואכן, התובע הכללי של ספרד (אנ') חוסה מנואל מאזה (אנ') הודיע על תלונה פלילית נגדם בגין מרד, הסתה ומעילה.[25] במקביל, העובדה שלא הייתה תסיסה אזרחית וחיי היומיום נמשכו כרגיל ברחבי קטלוניה הראו שהשלטון במדריד הצליח והרשויות הספרדיות החזירו לעצמן את השליטה המנהלית על הטריטוריה הקטלאנית.[26][27]

ב-31 באוקטובר, הכרזת העצמאות הושעתה לחלוטין על ידי בית המשפט החוקתי של ספרד והממשלה הקטלאנית המפוטרת קיבלה את קיום הבחירות שהציע מריאנו רחוי.[28]


תוצאות האירוע

ב-2 בנובמבר הורתה השופטת כרמן לאמלה (אנ') מבית המשפט הלאומי הספרדי להאריך את מעצרם של שמונה מחברי הממשלה הקטלאנית המודחת, כולל סגן הנשיא לשעבר אוריול ג'ונקראס (אנ'), ללא אפשרות לשחרור בערבות. בנוסף, סנטי וילה (אנ'), שהיה שר והתפטר בעקבות הכרזת העצמאות החד-צדדית, שוחרר בערבות של 50,000 אירו. התביעה ביקשה להוציא צווי מעצר אירופיים נגד פוג'דמון וארבעה חברים נוספים שעזבו את קטלוניה לבריסל זמן קצר לאחר ההכרזה.[29][30]

הבחירות בקטלוניה נערכו ב-21 בדצמבר והמפלגות התומכות בעצמאות זכו שוב במעט יותר ממחצית המושבים, אחרי שקיבלו קצת פחות ממחצית מהקולות.[31]

ב-23 במרץ 2018, נכלאו חמישה שרים קטלוניים נוספים.[32] ב-25 במרץ נעצר פוג'דמון בגרמניה אך שוחרר כעבור כמה ימים, לאחר שבית המשפט בשלזוויג דחה את בקשת ההסגרה.[33][34]

ב-21 ביוני 2021 הודיע ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס על חנינה למעורבים בניסיון הפרישה. כמה ימים קודם לכן, סקר הראה כי יותר מ-60% מהספרדים מתנגדים לחנינה. סאנצ'ס אמר כי הצעד נועד לצמצם את המתיחות עם קטלוניה, שממשלתה האזורית קיבלה בברכה את החלטתו.[35]

לאחר הבחירות הכלליות בספרד 2023 (אנ'), במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, הוצגה ההצעה להשתמש בחוק החנינה הספרדי משנת 1977 (אנ') ביחס לכל האחראים (הן פוליטיקאים והן משתתפים אזרחיים) שלאחר ההתייעצות ב-2014 ומשאל העם ב-2017, היו מושא להחלטות או להליכים משפטיים הקשורים לאירועים אלה. עם זאת, אחד מסעיפי ההסכם השאיר מחוץ לחנינה את ההשלכות ש"כבר הוכרזו מכוח פסק דין או החלטה מנהלית סופית ומבוצעת".[36]הצעד עורר מחאות בחודשים שלאחר מכן. בעיקר בגלל שהוא כלל מחיקת חוב קטלוני בסכומי עתק.[37]

תגובות בינלאומיות

עצמאות קטלוניה לא זכתה להכרה מאף מדינה ריבונית. עם זאת, המדינות אבחזיה ודרום אוסטיה, שאינן חברות באו"ם, טענו כי הן מוכנות להציע הכרה רשמית אם יקבלו בקשה לעשות זאת מממשלת קטלוניה.[38]

חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם

  • סין – דוברת משרד החוץ הסיני אמרה: "עמדתה של סין בנושא זה עקבית וברורה. סין רואה בכך עניין פנימי של ספרד ומבינה ותומכת במאמץ של ממשלת ספרד לשמור על אחדות לאומית, סולידריות אתנית ושלמות טריטוריאלית".[39]
  • צרפת – הנשיא עמנואל מקרון הצהיר כי "בן השיח היחיד" של ארצו עם ספרד הוא ראש ממשלת ספרד, מריאנו רחוי, והדגיש כי המצב בחבל קטלוניה הוא "עניין פנימי" של ספרד.[40] עם זאת, נשיא האספה הקורסיקנית (אנ') הביע את תמיכתו בעצמאות קטלוניה.[41]
  • רוסיה – דוברת משרד החוץ ציינה כי עמדתה של רוסיה לגבי המצב בקטלוניה "לא השתנתה" ו"נותרה זהה", בהתייחס למה שהיא מחשיבה כעניין ספרדי פנימי.[42]
  • בריטניה – דובר ראש הממשלה הצהיר: "בריטניה אינה מכירה ולא תכיר בהכרזת העצמאות החד-צדדית שנעשתה על ידי הפרלמנט האזורי הקטלוני. הוא מבוסס על הצבעה שהוכרזה כבלתי חוקית על ידי בתי המשפט בספרד. אנחנו ממשיכים לרצות לראות את שלטון החוק נשמר, את החוקה הספרדית מכובדת ואת האחדות הספרדית נשמרת".[43]
  • ארצות הברית – מחלקת המדינה של ארצות הברית הצהירה: "קטלוניה היא חלק בלתי נפרד מספרד, וארצות הברית תומכת בצעדים החוקתיים של ממשלת ספרד כדי לשמור על ספרד חזקה ומאוחדת".[44]

תגובות נוספות

  • ברזיל – משרד החוץ של ברזיל דחה ביום שבת, 28 באוקטובר 2017, את הכרזת העצמאות החד-צדדית של קטלוניה, וקרא "לשמור על האחדות בממלכת ספרד".[45]
  • קנדה – ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו הצהיר כי קנדה מכירה רק בספרד מאוחדת אחת וקרא לקיים את השיחות בדרכי שלום.[46] לעומתו, פיליפ קויאר (אנ'), ראש ממשלת קוויבק, גינה את האלימות בברצלונה ועודד דיאלוג בין הצדדים.[47] האספה הלאומית של קוויבק (אנ') העבירה פה אחד ב-4 באוקטובר 2017 הצעה המגנה את "האוטוריטריות" של ספרד וקראה לממשלות ספרד וקטלוניה להיכנס לתיווך בינלאומי אם לא יצליחו להגיע לפתרון בדרכי שלום.[48]
  • קולומביה – נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס אישר את תמיכת ארצו בשלמותה הטריטוריאלית של ספרד וממשלת ספרד, לפני הכרזת העצמאות של קטלוניה.[49]
  • גרמניה – ממשלת גרמניה הצהירה כי "הממשלה הפדרלית אינה מכירה בהכרזת העצמאות החד-צדדית" של הפרלמנט הקטלוני והביעה דאגה מכך שההכרזה תגרום ל"החמרה מחודשת של המצב".[50]
  • הודו – ממשלת הודו הצהירה כי "קטלוניה צריכה לטפל בסוגיות של זהות ותרבות במסגרת החוקתית של ספרד ולכבד את השלמות הלאומית".[51]
  • ישראל – ישראל שקלה בתחילה לסרב לתמוך בספרד נגד עצמאות קטלוניה, אך בסופו של דבר פרסמה הודעה בה נאמר כי "ישראל מקווה שהמשבר הפנימי בספרד ייפתר במהירות ובשלום ותוך הסכמה לאומית רחבה".[52][53]
  • אורוגוואי – משרד החוץ פרסם הצהרה בה נאמר כי ממשלת אורוגוואי אינה מכירה בהכרזת העצמאות, ולכן תומכת ב"אחדותה ושלמותה הטריטוריאלית של ממלכת ספרד".[54] בנוסף, הנשיא טאבארה ואסקס הצהיר כי מדובר בעניין פנימי של ספרד וכי הספרדים חייבים לפתור אותו, בתקווה שזה יהיה "פתרון של שלום".[55]
  • הרשות הפלסטינית הצהירה כי היא תומכת בספרד חזקה ומאוחדת.[56]
  • סרדיניה - למעלה מ-100 ראשי ערים ומנהלים מקומיים מסרדיניה "הכירו בעצמאות קטלוניה".[57] יומיים לפני ההכרזה, מועצת סרדיניה פרסמה החלטה המגנה את האלימות ומביעה את רצונם שהקטלאנים ימשיכו בדרך של שלום לעבר הזכות לבחור בכל אופציה פוליטית, כולל הגדרה עצמית.[58]
  • סקוטלנד: מזכירת הקבינט לענייני חוץ אמרה: "אנו מבינים ומכבדים את עמדתה של ממשלת קטלוניה. בעוד שלספרד יש את הזכות להתנגד לעצמאות, לתושבי קטלוניה חייבת להיות היכולת לקבוע את עתידם. כפיית שלטון ישיר אינה יכולה להיות הפתרון וצריכה להדאיג את הדמוקרטים בכל מקום. לאיחוד האירופי יש אחריות פוליטית ומוסרית לתמוך בדיאלוג כדי לזהות כיצד ניתן לפתור את המצב בדרכי שלום ובדמוקרטיה".[59]
  • האיחוד האירופי – נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טאיאני, הצהיר: "הכרזת העצמאות שעליה הצביעו היום בפרלמנט הקטלוני היא הפרה של שלטון החוק, החוקה הספרדית וחוק האוטונומיה של קטלוניה, שהם חלק מהמסגרת החוקית של האיחוד האירופי. אף אחד באיחוד האירופי לא יכיר בהכרזה הזו. יותר מתמיד, יש צורך לבסס מחדש את החוקיות כבסיס לדיאלוג ולהבטיח את החירויות והזכויות של כל אזרחי קטלוניה".
  • האו"ם – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא לרשויות הספרדיות ולממשלת קטלוניה לחפש פתרונות למשבר הנוכחי במסגרת החוקה הספרדית. סגן דובר האו"ם מסר ב-27 באוקטובר: "אנחנו מנסים לעקוב אחר ההתפתחויות. לעת עתה, המזכ"ל מעודד את כל הנוגעים בדבר לחפש פתרונות במסגרת החוקה הספרדית ובאמצעות ערוצים פוליטיים ומשפטיים מבוססים".[60]

ראו גם

משאל העם על עצמאות קטלוניה

הערות שוליים

  1. ↑ Badcock, James; Crisp, James (2017-10-10). "Catalan leader puts declaration of independence on hold to allow time for talks". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2025-06-04.
  2. ↑ Catalan President Signs Declaration Of Independence, But Will Seek Talks With Madrid, HuffPost UK, ‏2017-10-10 (באנגלית)
  3. ↑ Catalan leader signs declaration document, euronews, ‏2017-10-10 (באנגלית)
  4. ↑ Jones, Sam; Burgen, Stephen; Graham-Harrison, Emma (2017-10-28). "Spain dissolves Catalan parliament and calls fresh elections". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-04.
  5. ↑ David Alandete, Lawlessness in Catalonia, EL PAÍS English, ‏2017-10-27 (באנגלית)
  6. ↑ "Catalonia independence: Rajoy dissolves Catalan parliament" (באנגלית בריטית). 2017-10-27. נבדק ב-2025-06-04.
  7. ↑ Rajoy delega en Soraya Sáenz de Santamaría la Presidencia de la Generalitat, ELMUNDO, ‏2017-10-28 (בספרדית)
  8. ↑ Título Preliminar, www.lamoncloa.gob.es (בספרדית)
  9. ↑ FRANCE 24 English (2017-10-04), Catalonia leader: "We're going to declare independence 48 hours after official results are counted", נבדק ב-2025-06-04
  10. ↑ Gerard Pruna, Resultats definitius de l'1-O: El 'sí' obté el 90,18% dels vots amb un 43% de participació, Ara.cat, ‏2017-10-06 (בקטלאנית)
  11. ↑ Minder, Raphael; Kingsley, Patrick (2017-10-10). "In Catalonia, a Declaration of Independence From Spain (Sort of)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-04.
  12. ↑ País, El (2017-10-11). "¿Ha declarado Puigdemont la independencia?". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. נבדק ב-2025-06-04.
  13. ↑ "Puigdemont declara la independencia de Cataluña pero la deja en suspenso para abrir un periodo de diálogo". www.larazon.es (בEuropean Spanish). נבדק ב-2025-06-04.
  14. ↑ Jones, Sam (2017-10-10). "Catalan government suspends declaration of independence". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-04.
  15. ↑ Ray Sanchez,Natalie Gallón, Catalonia’s president delays split from Spain, CNN, ‏2017-10-10 (באנגלית)
  16. ↑ Núria Orriols, JxSí i la CUP signen la proposta de declaració d'independència, Ara.cat, ‏2017-10-10 (בקטלאנית)
  17. ↑ El ministro de Justicia resta validez a la "no declaración de independencia" de Puigdemont, www.antena3.com, ‏2017-10-10 (בספרדית)
  18. ↑ Minder, Raphael (2017-10-11). "Spain Asks Catalonia: Did You Declare Independence or Not?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-04.
  19. ↑ Dastis afirma que Puigdemont no declaró la independencia de Cataluña porque "no se hizo en un pleno", LaSexta, ‏2017-10-12 (בספרדית)
  20. ↑ Dastis afirma que Puigdemont no declaró la independencia de Cataluña porque "no se hizo en un pleno", LaSexta, ‏2017-10-12 (בספרדית)
  21. ↑ "Soraya Sáenz de Santamaría - Madrid's enforcer for Catalonia" (באנגלית בריטית). 2017-10-28. נבדק ב-2025-06-04.
  22. ↑ Katie Mansfield, Spain takes charge of Catalonia- Deputy PM handed control, Express.co.uk, ‏2017-10-28 (באנגלית)
  23. ↑ Forcadell acata la disolución del Parlament y no reúne a la Mesa este martes, La Vanguardia, ‏2017-10-30 (בספרדית)
  24. ↑ "Catalonia's ousted president just fled the country". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-06-04.
  25. ↑ La Fiscalía se querella contra Puigdemont y el Govern por rebelión y sedición, La Vanguardia, ‏2017-10-30 (בספרדית)
  26. ↑ Catalonia Bows to Spanish Authority as Rajoy's Strategy Prevails, bloomberg, ‏30.10.2017
  27. ↑ Trujillo, Marco; Toyer, Julien (2017-10-31). "Spanish prosecutor accuses sacked Catalan leader of rebellion". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-06-04.
  28. ↑ Suspendida la declaración de independencia de Cataluña, ElHuffPost, ‏2017-10-31 (בספרדית)
  29. ↑ "Catalonia crisis: Sacked ministers held in Spanish jails" (באנגלית בריטית). 2017-11-02. נבדק ב-2025-06-04.
  30. ↑ Jones, Sam (2017-11-02). "Spanish judge jails eight members of deposed Catalan government". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-04.
  31. ↑ Angela Dewan, Catalonia elections: Separatist parties win majority, CNN, ‏2017-12-21 (באנגלית)
  32. ↑ Minder, Raphael (2018-03-23). "Spanish Judge Jails 5 Catalan Leaders in a Blow to Secessionist Movement". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-04.
  33. ↑ Compiled from Wire Services, Catalan president Puigdemont detained in Germany, sparking massive protests, Daily Sabah, ‏2018-03-25 (באנגלית אמריקאית)
  34. ↑ Germany refuses to extradite Catalonia's Puigdemont on rebellion charges, The Independent, ‏2018-04-05 (באנגלית)
  35. ↑ Faus, Joan; Faus, Joan (2021-06-22). "In "spirit of dialogue", Spain to pardon jailed Catalan separatists". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-04.
  36. ↑ Pablo Gabilondo, La ley de amnistía perdona la reclamación de cinco millones a los líderes del 'procés', elconfidencial.com, ‏2023-11-13 (בספרדית)
  37. ↑ Albert Sanchis, La deuda que se perdonará a Cataluña multiplica por 15 la de Aragón: la gran brecha de endeudamiento en España, Xataka, ‏2023-11-03 (בספרדית)
  38. ↑ Abkhazia is ready to consider recognizing the independence of Catalonia – Russian Reality, rusreality.com (באנגלית אמריקאית)
  39. ↑ China supports Spanish unity amid Catalan independence declaration - Xinhua | English.news.cn, news.xinhuanet.com
  40. ↑ Catalogne : Emmanuel Macron apporte son "plein soutien" à Mariano Rajoy, europe1.fr, ‏2017-10-27 (בצרפתית)
  41. ↑ Le président de l'Assemblée de Corse reconnaît l'indépendance de la Catalogne, Franceinfo, ‏2017-10-27 (ב־)
  42. ↑ Позиция Москвы по вопросу Каталонии осталась неизменной, www.mk.ru, ‏2017-10-27 (ברוסית)
  43. ↑ Statement on UDI made by Catalan regional parliament: 27 October 2017, GOV.UK (באנגלית)
  44. ↑ Laura Smith-Spark,Claudia Rebaza, Catalonia government dissolved after declaring split from Spain, CNN, ‏2017-10-27 (באנגלית)
  45. ↑ Brasil rejeita declaração de independência da Catalunha e pede diálogo, G1, ‏2017-10-28 (ב־Brazilian Portuguese)
  46. ↑ Catalan independence vote sparks contrasting opinions from Quebec and Canadian politicians, CBC, ‏27.10.2017
  47. ↑ "Quebec reacts to violence during Catalan independence vote | CBC News". CBC (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-06-04.
  48. ↑ Quebec passes unanimous motion condemning Spain’s ‘authoritarianism’ over Catalonia - Montreal | Globalnews.ca, Global News (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ El País, "Al mundo le conviene una España unida": Santos sobre la independencia de Cataluña, Noticias de Cali, Valle y Colombia - Periodico: Diario El País, ‏2017-10-27 (ב־)
  50. ↑ "Germany refuses to recognise Catalonia independence move". Reuters (באנגלית בריטית). 2017-10-27. נבדק ב-2025-06-04.
  51. ↑ x.com, X (formerly Twitter)
  52. ↑ Tal Polon, Israel refuses to support Spain against Catalan independence, Israel National News (באנגלית)
  53. ↑ Israel definitively refuses to give way to Spain's diplomatic pressure, In English, ‏2017-11-01 (באנגלית)
  54. ↑ Nº 90/17: España – Situación en Cataluña, Ministerio de Relaciones Exteriores (בספרדית)
  55. ↑ Uruguay marcó posición sobre independencia de Cataluña: "Relación es con España", EL PAIS, ‏2017-10-30 (באנגלית)
  56. ↑ Palestina apoya una "España fuerte y unida" y apuesta por el diálogo, La Vanguardia, ‏2017-10-30 (בספרדית)
  57. ↑ Paolo Maninchedda, Sardegna e Libertà • Catalogna e Sardegna: indipendenza, governo e libertà, Sardegna e Libertà, ‏2017-12-22 (ב־)
  58. ↑ Catalogna: odg Consiglio contro violenze - Notizie - Ansa.it, Agenzia ANSA, ‏2017-10-25 (באיטלקית)
  59. ↑ Statement on Catalonia, www.gov.scot (באנגלית)
  60. ↑ UN calls for resolving Catalonia crisis within framework of Spanish constitution, TASS
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הכרזת העצמאות הקטלונית41174092Q41796018

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הכרזת_העצמאות_הקטלונית&oldid=2989324"