הלגיון השלישי אוגוסטה

הלגיון השלישי אוגוסטה
Legio III Augusta
	סמל הלגיון: פגסוס, גדי
פרטים
מדינה	הרפובליקה הרומית; האימפריה הרומית
שיוך	הצבא הרומי
סוג	לגיון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	43 לפנה"ס – לא ידוע
מקים היחידה	אוקטביאנוס
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק קר, בעיקר פילום, גלדיוס, סקוטום, לוריקה לוריקה סקוומטה (שריון שרשראות)

הלגיון השלישי אוגוסטה (בלטינית: Legio III Augusta) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 43 לפנה"ס בידי אוקטביאנוס, והיה פעיל לפחות עד המאה ה-4.

היסטוריה

תקופת הרפובליקה

הלגיון גויס בשנת 43 לפנה"ס בידי הקונסול גאיוס ליוויוס פאנשה ואוקטביאנוס (לימים הקיסר אוגוסטוס). הלגיון לחם לצד אוקטביאנוס במלחמת האזרחים של רוצחי יוליוס קיסר, אולם היסטורית השירות המדויקת שלו מבוססת על השערות בלבד. ייתכן שהשתתף גם בקרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס, וככל הנראה הוא השתתף במערכה של אוקטביאנוס כנגד סקסטוס פומפיוס בסיציליה. בשנת 36 לפנה"ס נלחם אוקטביאנוס בלפידוס באפריקה, וכנראה הלגיון השלישי לקח חלק במערכה כי ידוע שהוא היה מוצב באפריקה לפחות משנת 30 לפנה"ס.^[1]

תקופת הקיסרות

בין השנים 17-24 לספירה, הלגיון השלישי השתתף בדיכוי המרידה של טאקפארינס בנומידיה. בתקופה זו, מפקד הלגיון השלישי היה הפרומגיסטראט של הפרובינקיה אפריקה, וכך היה הלגיון השלישי ללגיון היחיד בצבא הרומי אשר מפקדו היה גם חבר סנאט. ייתכן שההיסטוריון מרקוס ויליוס פטרוקולוס היה מפקד הלגיון לזמן מה. הקיסר קליגולה סבר שמסוכן מדי שסנאטור יפקד על לגיון, ולכן שינה את התקן. בתקופתו של נירון, פיקד על הלגיון לוקיוס קלאודיוס מקר, אשר התנגד לנירון ותמך במרד של גלבה. מקר אף סחף אחריו גם את הלגיון הראשון מקריאנה ליבראטריקס כאשר גלבה עלה לשלטון בשנת 69, הוא חשש מאלו שהעלו אותו לשלטון, והורה בחשאי על רציחת שני מפקדי הלגיונות. במהלך מלחמת האזרחים הידועה כשנת ארבעת הקיסרים, תמך הלגיון השלישי בתחילה בוויטליוס, אולם לאחר מכן העניק את תמיכתו לאספסיאנוס. עם זאת, הוא לא לקח חלק בקרבות.^[1] הלגיון השלישי נותר באפריקה במשך שנים רבות, והשתתף בדיכוי מרידות שונות של מקומיים. יחידות משנה של הלגיון נשלחו לסוריה בשנת 115, וסייעו לקיסר טראיאנוס במערכתו כנגד האימפריה הפרתית. בין 132-136 לקחו חלק יחידות של הלגיון בדיכוי מרד בר כוכבא בארץ ישראל. שלושים שנה לאחר מכן השתתפו יחידות משנה של הלגיון גם במסעותיהם למזרח של לוקיוס ורוס וקרקלה.

בשנת 175 העביר מרקוס אורליוס חלק מחיילי הלגיון להונגריה כדי להשתתף במלחמות כנגד המרקומנים. אותם חיילים סופחו לאחר מכן אל הלגיון השני אדיוטריקס אשר ספג אבדות קשות. הלגיון השלישי השתתף ככל הנראה במלחמת האזרחים שפרצה בשנת 193 עם רציחתו של הקיסר פרטינקס, וצידד בספטימיוס סוורוס אשר הוכתר כקיסר מאוחר יותר. הנחה זו מבוססת על כך שסוורוס העניק ללגיון את הכינוי "פיא וינדיקס" (Pia Vindex - "הנוקם הנאמן"). עם זאת, אין לכך עדות נוספת. בתקופתו של סוורוס, השתתפו חיילי הלגיון בבניית מבצרים רבים בנומידיה, אשר חלקם קיימים עד ימינו. במלחמת האזרחים בשנת 238 הידועה כשנת ששת הקיסרים, צידד הלגיון במקסימינוס, ונלחם כנגד גורדיאנוס הראשון ובנו גורדיאנוס השני. המלחמה הסתיימה בניצחונו של גורדיאנוס השלישי, אשר היה נכדו של גורדיאנוס הראשון ואחיינו של גורדיאנוס השני. גורדיאנוס הורה על פירוק הלגיון השלישי עוד באותה שנה (238). חמש עשרה שנים מאוחר יותר, הוקם הלגיון השלישי מחדש בהוראתו של הקיסר ולריאנוס. ולריאנוס אף העניק ללגיון את הכינוי "איטרום פיא איטרום וינדיקס" (Iterum Pia Iterum Vindex - "שוב נאמן, שוב נוקם"). הלגיון השתתף בקרבות כנגד "חמשת העמים" - פדרציה של שבטים ברברים אשר התנגדה לשלטון הרומי באפריקה. המאבק נמשך עד 260, התחדש בשנת 289, והמרד דוכא סופית רק בשנת 297. הלגיון נעלם מהרשומות לקראת סוף המאה ה-4 ותחילת המאה ה-5.