המאוזוליאום של סנטה קונסטנצה
המאוזוליאום של סנטה קונסטנצה (באיטלקית: Mausoleo di Santa Costanza) היא כנסייה ברומא, שנבנתה בימי הקיסר קונסטנטינוס. כנסייה זו שימשה כמאוזוליאום, שבו נקברו בתו קונסטנטינה ואמו הלנה. הכנסייה נקראה על שמה של קונסטנטינה עם הפיכתה ל"קדושה", זמן רב לאחר מותה בשנת 354 לספירה. הכנסייה שופצה בשנת 1254 ושוב בשנת 1620.
הכנסייה תוכננה כמבנה רוטונדה ומבנה מרכזני עגול, כלומר מבנה בעל מרכז אשר היה אופייני למבני הנצחה מן העת העתיקה. ייתכן כי צורה זו הייתה אחת ההשפעות לצורתה של כנסיית הקבר בירושלים.[1]צורתה החיצונית של הכנסייה כיום דומה לצורתה במאה הרביעית לספירה. קוטרו של המבנה המעוגל הוא 29 מטרים. סביב חדר עגול מרכזי הותקן אמבולטוריום, מעבר מעוגל המופרד מן החלל הפנימי על ידי שנים-עשר צמדים של עמודים. באמבולטוריום נמצאים גם סדרה של קמרונות חבית הנשענים על קיר האמבולטוריום ועל העמודים וכן קפלות השקועות בקיר. מעל העמודים מותקנים תריסר חלונות גדולים. מעליו הוקמה כיפה. מערך ארכיטקטוני כזה מציג התקדמות "מן הרעיון של מבנה הזיכרון[2] המעגלי" באדריכלות הרומית אל יצירת מרחב בעל מרכז ברור ומואר[3]. מעברו השני של קיר האמבולטוריום נמצא אמבולטוריום נוסף, חיצוני, אולם צורתו שונתה מאז בניית הכנסייה. אל מול הכניסה למבנה הוקמה קפלה השקועה בקיר, קפלה הגדולה משאר הקפלות שבמבנה ובה שוכן ארון הקבורה של קונסטנטינה. בשנת 1256 נבנתה ליד המאוזוליאום כנסייה בצורת בזיליקה.
הערות שוליים
- ^ כנען-קדר, נורית, האמנות הנוצרית בימי הביניים, הוצאת משרד הביטחון, 1990, עמ' 41.
- ^ בלטינית: Memoria.
- ^ Schug-Wille, Christa, Art of Byzantine World, Harry N. Abrams, Inc., New York, 1969, p. 38.
