המטה הארצי של משטרת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המטה הארצי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המטה הארצי של משטרת ישראל
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל
מידע כללי
סוג בניין משרדים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1970–1973 (כ־3 שנים)
אדריכל דן איתן
סגנון אדריכלי ברוטליזם
מידות
קומות 5

המטה הארצי של משטרת ישראלראשי תיבות: מטא"ר) הוא הפיקוד העליון של משטרת ישראל, שבראשו עומד מפכ"ל המשטרה בדרגת רב-ניצב. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בקריית מנחם בגין שבירושלים.

בנייני המטה הארצי

בניינים היסטוריים

שוטרים בפתח המטה הארצי של המשטרה ב"בית הסוכנים", רחוב הרכבת 14 בתל אביב, אוקטובר 1948

במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של "ההגנה" ומשרדיו של המטה הארצי של המשטרה שוכנו ליד משרדים אחרים של המדינה ההולכת ומוקמת בשלושה בניינים במחנה יהושע בפינה המזרחית של הקריה. על ידו הוקמו מתקנים לוגיסטיים עם אורוות סוסים עבור השוטרים.

מיד לאחר הקמתו של משרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא ומשטרת ישראל הייתה למשטרה האזרחית של מדינת ישראל. בתחילת שנת 1949 הועברו כל יחידות משטרת ישראל אל בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בתל אביב. ב-31 באוגוסט 1951 נפתחה שלוחת המטה הארצי של משטרת ישראל בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל ביפו, אולם עיקר המטה הארצי, לרבות המפכ"ל, המשיך לשבת בבניין בתל אביב.

הבניין הנוכחי

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט, במסגרת המדיניות של העברת מוסדות הממשלה למזרח ירושלים, (כדי להחיל עליה את ריבונותה של מדינת ישראל וכדי להתערות בשכונות הערביות של ירושלים) על העברתו של המטה הארצי למזרח ירושלים[1]. לאחר שנבדקו חלופות שונות[2], הוחלט להפקיע מבנה בית חולים בשלבי בנייה בן ארבע קומות[3] ואת השטח סביבו בסמוך לשכונת שייח' ג'ראח על התפר שבין חלקו המערבי של הר הצופים לבין גבעת התחמושת (וזאת גם בשל העובדה כי על גבעת התחמושת שכן בעבר בית הספר הירדני לשוטרים). המבנה הורחב והושלם בהתאם לייעודו החדש וביולי 1969 עברו חלק מאגפי המטה הארצי מיפו למשכנו החדש[4][5]. בסמוך למבנה זה הוחל כבר אז בבניית מבנה חדש בן שבע קומות לשאר מחלקות המטה הארצי[6].

בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי החדש בתכנונו של האדריכל דן איתן[7] בפינת הרחובות קלרמון גאנו ודרך שכם בסמוך אל כביש מספר 1 (שדרות בר-לב) במקום בו עבר הגבול בין ירושלים המזרחית לבין ירושלים המערבית. בסביבתו, בשכונת גבעת המבתר, הוקם "בית השוטר" המשמש מעון לשוטרים והוקמה שלוחה של משמר הגבול בצמידות למזרח ירושלים. במהלך כהונתו של ראש הממשלה מנחם בגין הוחלט לחזק את הריבונות הישראלית במקום ולהקים בצמוד אליו משרדי ממשלה, בין היתר הוקם בצמוד אליו בניין המשרד לביטחון פנים (לשעבר משרד המשטרה) המופקד גם על משטרת ישראל. לאחר מותו של בגין הוחלט לקרוא למקום על שמו.

בצמוד לבניין ישנו מנחת מסוקים המשמש את המשטרה. בסמוך לבניין המטה הארצי מתוכננים לעבור יחידות המשטרה המצויות כיום במגרש הרוסים, בין היתר אמור להבנות בסמוך הבניין החדש של משטרת ירושלים שיתפנה ממגרש הרוסים. באוגוסט 1999 אישרה הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תוכנית להקים, כחלק ממתחם המטה הארצי, בית מעצר חדש למחוז ירושלים, שיחליף את בית המעצר הוותיק במגרש הרוסים[8] מלון דן ירושלים (אז "מלון הייאט רג'נסי ירושלים") הממוקם בסמוך, עתר בשנת 2002 לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, ואחר כך גם ל בג"ץ[9] נגד התוכנית[10]. בג"ץ דחה את העתירה אך בית המעצר החדש מעולם לא הוקם[11]. בית המעצר במגרש הרוסים ממשיך לתפקד למרות שהוגדר מספר פעמיים, בדו"חות ביקורת של הסניגוריה הציבורית כבעל תנאים לא אנושיים. בביקורת מ-2010 נמצא כי האסירים שכלואים במתקן שוהים "בתנאי צפיפות בלתי אנושיים", כי בית המעצר אינו מנהל רישום של אסירים שנמצאים בכל תא, כך שלא ניתן לדעת כאשר ישנם יותר אסירים ממיטות, בחלק גדול מהתאים שנבדקו נמצאו אסירים שנאלצו לישון על מיטות עץ קשיחות ונמוכות, בגובה סנטימטרים ספורים ויש חשש כבד להפרת החוק ופסיקת בית המשפט העליון האוסרים על לינה ללא מיטה[12].

לאחר הקמת קריית הממשלה המחוזית ע"ש רבין בחיפה בשנת 2004 הוקמה במקום שלוחה נוספת של המטה הארצי במגדל המפרש.

בניין מתוכנן

בקריית הלאום במערב ירושלים מתוכנן לקום בניין חדש עבור המטה הארצי, לצדו של בניין חדש עבור המשרד לביטחון פנים יחד עם כל משרדי הממשלה שירוכזו במקום אחד. השטח המיועד להקמתו של בניין המטה הארצי נמצא בסמוך לסינמה סיטי ירושלים וגן סאקר.

יחידות המטה הארצי

מבנה המשטרה

אגפי המטה הארצי הם:

יחידות נוספות במטה הארצי, בכפיפות למפכ"ל, הן:

יחידות נוספות במטה הארצי, בכפיפות לסגן המפכ"ל, הן:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0