המפקח הכללי של משטרת ישראל

המפקח הכללי של משטרת ישראל
איוש נוכחי	רב-ניצב קובי שבתאי
תאריך כניסה לתפקיד	17 בינואר 2021
דרכי מינוי	מינוי הממשלה
תחום שיפוט	ישראל
כפוף	השר לביטחון הפנים
דרגה צבאית	רב-ניצב
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב	3 שנים, ניתן להאריך בשנה נוספת
ייסוד המשרה	14 במאי 1948
איוש ראשון	יחזקאל סהר

המפקח הכללי של משטרת ישראל או בקיצור מפכ"ל המשטרה הוא קצין משטרה בדרגת רב-ניצב, העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהול המשטרה. מקום משרדו הוא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין בירושלים.

המפכ"ל נבחר לתפקידו על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון פנים. המפכ"ל הנוכחי הוא ה-19 בתפקידו מאז קום המדינה.

ב-17 בינואר 2021 מונה קובי שבתאי לתפקיד המפכ"ל^[1].

סגנו הוא הסמפכ"ל שגם ממלא את מקומו בהיעדרו.

היסטוריה

נס המפקח הכללי בטקס במרכז ללימודי משטרה, ינואר, 1960

שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר

בדצמבר 1947 הוטל על יחזקאל סהר, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14 במאי 1948 מונה סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, ושימש בו עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום. מדי כ-4 שנים נערך בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל בניצוחו של השר לביטחון פנים.

הפוליטיקה

המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון פנים. כפיפות זו מתבטאת בקבלת משאבים (מתקציב המדינה) והנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל. כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה. אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין^[2]. המשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צורכי ה"שטח".

סמכויות

יוסף נחמיאס מעביר את הפיקוד על משטרת ישראל לידי פנחס קופל, 1 ביוני 1964

מקור סמכויות המפכ"ל הוא סעיף 9 לתקנות המשטרה^[3], שאומר כי:

המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן א (להלן – פקודות המטה הארצי).

בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד.

המפכ"ל עומד בראש מבנה המשטרה

סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל היא בסעיף 6(א) לפקודת המשטרה: ”סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (על פי הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה.” סמכות זו קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת בפסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש איתמר בן-גביר נגד המפקח הכללי באותה עת, רב ניצב שלמה אהרונישקי, אשר סגר את משרדי תנועת כך מתוקף סמכות זו^[4].

כמו כן, המפכ"ל אחראי באופן ישיר ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) הממוקם בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד^[5].

מאז ועד היום

חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקיד המפכ"ל מאז ימיה הראשונים של המשטרה. דוגמת הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי של משמר הגבול במשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ומאמצי שיפור רבים נוספים של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.

לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת – אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" – בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר נאלץ להתמודד עם תביעה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. עתירה שהוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל^[6].

מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ויעקב טרנר, השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית. רוני אלשיך כיהן כסגן ראש השב"כ טרם מינויו לתפקיד.

לאחר סיום כהונתו של אלשיך בספטמבר 2018, מונה מוטי כהן לממלא מקום המפכ"ל וממשלת מעבר העדיפה לא למנות מפכ"ל חדש עד לכניסתה של ממשלה חדשה.

ב-30 בדצמבר 2020 אישרה וועדת גולדברג את מינויו של קובי שבתאי לתפקיד המפכ"ל הקבוע, בהמלצת השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, במקום ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן^[7]. מינוי זה אושר בממשלה ב-17 בינואר 2021^[8].

מפכ"לי משטרת ישראל לתולדותיה

מפכ"לי משטרת ישראל
מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	תקופת כהונה				השר הממנה
מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	תאריך עברי		תאריך לועזי		השר הממנה
1		יחזקאל סהר (1907–1998)	ה' באייר ה'תש"ח	י"ב בסיוון ה'תשי"ח	14 במאי 1948	31 במאי 1958	בכור-שלום שטרית
2		יוסף נחמיאס (1912–2008)	כ"ב בסיוון ה'תשי"ח	כ' בסיוון ה'תשכ"ד	10 ביוני 1958	31 במאי 1964
3		פנחס קופל (1918–1997)	כ"א בסיוון ה'תשכ"ד	כ' באב ה'תשל"ב	31 במאי 1964	31 ביולי 1972
4		אהרון סלע (1918–1972)	כ"א באב ה'תשל"ב	ט"ו בתשרי ה'תשל"ג	1 באוגוסט 1972	23 בספטמבר 1972	שלמה הלל
5		שאול רוזוליו (1923–1992)	כ"ד בחשוון ה'תשל"ג	ט' בטבת ה'תשל"ז	1 בנובמבר 1972	30 בדצמבר 1976
6		חיים תבורי (1919–1992)	ט' בטבת ה'תשל"ז	י"א בטבת ה'תש"ם	30 בדצמבר 1976	31 בדצמבר 1979
7		הרצל שפיר (1929–2021)	י"א בטבת ה'תש"ם	כ"ד בטבת ה'תשמ"א	31 בדצמבר 1979	31 בדצמבר 1980	יוסף בורג
8		אריה איבצן (1928–2013)	כ"ט בטבת ה'תשמ"א	ט' בניסן ה'תשמ"ה	5 בינואר 1981	31 במרץ 1985	יוסף בורג
9		דוד קראוס (1929–2000)	ט' בניסן ה'תשמ"ה	ה' בניסן ה'תש"ן	31 במרץ 1985	31 במרץ 1990	חיים בר-לב
10		יעקב טרנר (1935–)	ה' בניסן ה'תש"ן	ט' בניסן ה'תשנ"ג	31 במרץ 1990	31 במרץ 1993	יצחק שמיר
11		רפי פלד (1944–)	ט' בניסן ה'תשנ"ג	י"ט באייר ה'תשנ"ד	31 במרץ 1993	30 באפריל 1994	משה שחל
12		אסף חפץ (1944–)	י"ט באייר ה'תשנ"ד	ב' בטבת ה'תשנ"ח	30 באפריל 1994	31 בדצמבר 1997	משה שחל
13		יהודה וילק (1949–2019)	ג' בטבת ה'תשנ"ח	ה' בטבת ה'תשס"א	1 בינואר 1998	31 בדצמבר 2000	אביגדור קהלני
14		שלמה אהרונישקי (1947–)	ה' בטבת ה'תשס"א	י"ג באב ה'תשס"ד	1 בינואר 2001	31 ביולי 2004	שלמה בן עמי
15		משה קראדי (1960–)	י"ג באב ה'תשס"ד	י"ג באייר ה'תשס"ז	31 ביולי 2004	1 במאי 2007	צחי הנגבי
16		דודי כהן (1955–)	י"ג באייר ה'תשס"ז	כ"ז בניסן ה'תשע"א	1 במאי 2007	1 במאי 2011	אבי דיכטר
17		יוחנן דנינו (1959–)	כ"ז בניסן ה'תשע"א	י"ג בתמוז ה'תשע"ה	1 במאי 2011	30 ביוני 2015	יצחק אהרונוביץ'
מ"מ		בנצי סאו (ממלא מקום) (1959–)	י"ג בתמוז ה'תשע"ה	ט"ו בכסלו ה'תשע"ו	30 ביוני 2015	3 בדצמבר 2015	גלעד ארדן
18		רוני אלשיך (1963–)	ט"ו בכסלו ה'תשע"ו	כ"ה בכסלו ה'תשע"ט	3 בדצמבר 2015	3 בדצמבר 2018
מ"מ		מוטי כהן (1962–)	כ"ה בכסלו ה'תשע"ט	ט"ז בטבת ה'תשפ"א	3 בדצמבר 2018	31 בדצמבר 2020
מ"מ		קובי שבתאי (1964–)	י"ז בטבת ה'תשפ"א	ד' בשבט ה'תשפ"א	1 בינואר 2021	17 בינואר 2021	אמיר אוחנה
19		קובי שבתאי (1964–)	ד' בשבט ה'תשפ"א	מכהן	17 בינואר 2021	מכהן	אמיר אוחנה