המלוכה של ברבדוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלכת ברבדוס
Queen of Barbados
Coat of arms of Barbados (2).svg
סמל הוד מלכותה מלכת ברבדוס
Royal Standard of Barbados.svg
דגל הוד מלכותה מלכת ברבדוס
Queen Elizabeth II in March 2015.jpg
נוכחי:
אליזבת השנייה
תואר הוד מלכותה
השליט הראשון בבית זה אליזבת השנייה
הקמת בית המלוכה 30 בנובמבר 1966

שיטת הממשל בברבדוס היא מלוכה על פיה עומד בראש המדינה מונרך. מאז עצמאותה של ברבדוס ב-30 בנובמבר 1966, מולכת בברבדוס המלכה אליזבת השנייה המכונה "מלכת ברבדוס" (באנגלית: "Queen of Barbados"). יורש העצר הוא בנה הבכור של אליזבת, הנסיך צ'ארלס. עם זאת, המלכה היא החברה היחידה במשפחה המלכותית עם תפקיד חוקתי כלשהו.

בנוסף, אליזבת השנייה מכהנת הן כמלכת הממלכה המאוחדת והן כמלכת 15 ממלכות אחרות ועומדת בראש חבר העמים הבריטי - בו חברות 52 מדינות, אולם בכל ממלכה וממלכה עומדת המלכה בנפרד כראש ממלכה עצמאית ונפרדת[1]. המלכה מתגוררת בממלכה המאוחדת - הממלכה הראשונה ומרובת התושבים מבין כל ממלכות חבר העמים.

חלק מסמכויות הכתר ניתנות לביצוע על ידי המלכה עצמה בלבד (כגון מינוי מושלים כללים); סמכויות אחרות נתונות בידיו של המושל הכללי של ברבדוס (כגון הכרזה על בחירות לפרלמנט). חתימת המונרך נדרשת על מנת לתת תוקף למכתבי הרשאה ולתת תוקף לפקודות דבר המלך במועצתו. אך הסמכות למעשים אלה נובעת מהאוכלוסייה הברבדית, ובמסגרת התנאים המקובלים במלוכה חוקתית, השתתפותו הישירה של הריבון בכל אחד מתחומי הממשל הללו מוגבלת, ורוב הסמכויות הקשורות לכך הופקדו למימוש (באמצעות ייעוץ או הנחיה המונרך או המשנה למונרך) לחברי הפרלמנט הנבחרים, או לשרי המדינה הנבחרים (בדומה למצב בממלכה המאוחדת), כך לדוגמה, באופן רשמי המונרך הוא שממנה את ראש הממשלה ואת השופטים, אולם בפועל העם בוחר את ראש הממשלת בבחירות דמוקרטיות[2].

סדר ההורשה

צ'ארלס, נסיך ויילס, היורש של המלכה אליזבת למלוכה הברבדית

היורש הנוכחי של המלכה הוא בנה, צ'ארלס, נסיך ויילס. עם מותה של המלכה, צפויה מועצת המלכה של ברבדוס לבחור אותו כמלך הבא של ברבדוס.

סדר ההורשה הוא בהתאם לחוק ההסדר 1701 הבריטי, וחוק הזכויות 1689 האנגלי ובדומה לסדר הירושה לכתר הבריטי. אף שחוקים אלה נחקקו על ידי בית הנבחרים הבריטי, החוקים מהווים כיום חלק מהמשפט החוקתי הברבדי, והם נתונים לשינוי על ידי הפרלמנט הברבדי. בהתאם לחוק וסטמינסטר, חוקי ההורשה הברבדיים זהים לאלה של הממלכה המאוחדת.

על פי חוקים אלה, צאצאיה הטבעיים של סופיה מהנובר (היינו צאצאים שאינם מאומצים), השייכים לכנסייה האנגליקנית, שאינם נוצרים קתוליים יכולים לרשת את הכתר הברבדי.

אף שחוקים אלה נחקקו על ידי הפרלמנט הבריטי, הם הועתקו לתוך החוקה הברבדית, במסגרת חוק הירושה משנת 2013 (Succession to the Throne Act, 2013)[3]. עם פטירתו של הכתר (מותו או התפטרותו של ריבון), יורשו של הריבון המנוח מצליח באופן אוטומטי באופן אוטומטי, ללא צורך באישור או טקס נוסף; מכאן עולה המשפט " המלך מת. יחי המלך! " לאחר תקופת אבל מתאימה, המלוכה מוכתרת גם בממלכה המאוחדת, אם כי טקס זה אינו הכרחי כדי שריבון ימלוך.

לאחר שאדם עולה על כס המלוכה, הוא או היא בדרך כלל ממשיכים למלוך עד המוות. למלכים אסור להתפטר באופן חד צדדי; המלך היחיד שהתפטר, אדוארד השמיני, עשה זאת לפני שברבדוס הייתה עצמאית, ואפילו אז, הדבר בוצע באישר ממשלות בריטניה וכל הדומיניונים ונחקקו חוקים מיוחדים לעניין זה בפרלמנטים של הממלכה המאוחדת וכל הדומיניונים.

תפקידים וסמכויות

כיוון שבני בית המלוכה והמונרך המכהן אינם נמצאים בברבדוס דרך קבע, ממלא המושל הכללי של ברבדוס, בהתאם למשפט החוקתי הברבדי, את תפקיד המלך או המלכה בהיעדרה.

המונרך מסמל את המדינה, ולכן כל תביעה שנודעת למדינה היא תביעה נגד, או מטעם "הוד מלכותה המלכה, כמלכת ברבדוס" (Her Majesty the Queen in Right of Barbados).

המונרך הוא הבעלים של כל אדמות המדינה (המכונות "אדמות הכתר" - Crown land).

המונרך הוא הבעלים של כל התאגידים הממשלתיים, וכן באופן רשמי הוא המטפל בכל הילדים היתומים (המכונים "בני חסות הכתר" - "Crown wards").

השופטים, אנשי צבא ברבדוס, אנשי משטרת ברבדוס, חברי הפרלמנט, והמושל הכללי, נחשבים עובדי המונרך, ונדרשים להישבע שבועת נאמנות למונרך בטרם יחלו בתפקידם.

סמכויות המונרך כוללים הסמכות להחליט ולחתום על אמנות בינלאומיות, לשלוח שגרירים למדינות זרות ולאמן שגרירים. תפקיד המונרך הוא להגן על המדינה מחוץ ומבית (ולכן המלכה עומדת בראש הצבא הברבדי).

הסמכויות האמורות נתונות בידי המונרך, והוא איננו זקוק לאישור בית הנבחרים להחלטותיו, אולם חקיקה של הפרלמנט הנוגעת לסמכויות בית המלוכה דורשת הסכמה של המונרך.

המונרך הוא שממנה את ראש ממשלת ברבדוס (על פי המקובל, המונרך, או המושל הכללי הפועל מטעמו, בוחרים את חבר הפרלמנט שסיכוייו להקים קואליציה הם הגבוהים ביותר. לרוב ייבחר ראש מפלגת הרוב בפרלמנט, או, בהיעדר מפלגת רוב, ראש המפלגה היוצר קואליציה בין מפלגות).

למונרך הסמכות להכריז על מלחמה, לכרות הסכמי שלום, ולהורות לצבא לפעול (סמכויות אלה מבוצעות בשם המונרך על ידי ראש הממשלה).

למונרך הסמכות לכרות אמנות בינלאומיות אולם לאמנות אלה אין תוקף במשפט הפנימי מבלי אישרור של הפרלמנט.

המושל הכללי, בשם המונרך, מזמן את בית הנבחרים ובסמכותו לפזר את הפרלמנט. המושל הכללי ממונה על ידי המונרך, לאחר שהמונרך התייעץ עם ראש ממשלת ברבדוס.

בטקס פתיחת הפרלמנט מקריא המושל הכללי את הנאום מן הכס באולם הסנאט, ובו הוא מתאר את הפעולות שתנקוט הממשלה בשם המונרך בשנה הקרובה. נהוג שהמושל הכללי מפזר את הפרלמנט במועד שנקבע לבחירות, אולם בסמכותו להימנע מפיזור הפרלמנט במועד זה.

תפקיד משפטי וחקיקתי

בהתאם לחוקת ברבדוס, בברבדוס מערכת ממשל פרלמנטרית הדומה לשאר ממלכות חבר העמים, תפקידם של המונרך והמושל הכללי מטעמו הוא משפטי ומעשי, אך לא פוליטי. באופן חוקתי, הממשלה פועלת מטעם המונרך וממלאת את רצונו, ולכן הממשלה מכונה רשמית "ממשלת הוד מלכותה/הוד מלכותו".

אומרים כי כל מוסדות השלטון פועלים בסמכות הריבון; כך לדוגמה, לא נדרש אישור פרלמנטרי למימוש הזכות המלכותית; יתרה מכך, יש לקבל את הסכמת הכתר לפני שאחד מבתי הפרלמנט אף עשוי לדון בהצעת חוק המשפיעה על זכויותיו או האינטרסים של הריבון. הזכות המלכותית אמנם רחבה, אך היא אינה מוגבלת; למשל, למלוכה אין זכות להטיל ולגבות מיסים חדשים - פעולה כזו מחייבת אישור של הפרלמנט[2]. יתר על כן, החוקה מורה כי כל שינוי בעמדת המלך, או נציג המלך בברבדוס, מחייב הסכמה של שני שלישים מכל חברי כל אחד מבתי הפרלמנט[2].

הרשות המבצעת (מועצת המונרך)

אחת מתפקידיו העיקריים של הכתר היא מינוי ראש ממשלה[4], העומד לאחר מכן בראש הממשלה, ובאופן רשמי מייעץ למונרך, או למושל הכללי כיצד להפעיל את סמכויותיהם בכל היבטי פעולות הממשלה וענייני החוץ[4].

בפועל, מאחר שברבדוס היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכיה חוקתית, הייעוץ שניתן על ידי הממשלה הוא בדרך כלל מחייב; והדרישה שהמושל הכללי יבצע את "עצות השרים" או "עצות ראש הממשלה" מעוגנת באופן חוקתי בברבדוס (וזאת בשונה ממלכות חבר העמים האחרות - בהן הדבר הוא נוהג שאינו מעוגן במשפט החוקתי).

מאז מותה של המלכה אן בשנת 1714 (היא הייתה המלכה האחרונה שעמדה בראש הקבינט הבריטי - היינו ישיבה בפועל בממשלה), תפקידו של המלך (והמשנה למלך מטעמו), הוא כמעט סמלי ותרבותי, והוא משמש כסמל של הסמכות החוקית לפיה פועלות כל הממשלות והסוכנויות, ואילו הממשלה מפעילה את סמכויותיו - כגון הסמכות להכריז על מלחמה, לתת פקודות לצבא, לפזר את הפרלמנט, ולהכריז על בחירות[2]. עם זאת, הזכות המלכותית שייכת לכתר ולא לממשלה, והחוקה מאפשרת למושל הכללי להשתמש באופן חד צדדי בסמכויותיו אלה ביחס לפיטורי ראש ממשלה, פירוק הפרלמנט והדחתו של שופט[2].

בית הממשלה, מקום מגוריו הרשמי של המונרך ושל המושל הכללי של ברבדוס

המושל הכללי, כדי לשמור על יציבות השלטון, צריך למנות כראש ממשלה את האדם הסביר ביותר שיקבל את תמיכת בית הנבחרים. על פי רוב זהו מנהיג המפלגה אשר קיבלה רוב בבחירות[4]. כאשר אף מפלגה לא זכתה ברוב בבחירות, רשאי המושל הכללי למנות כראש ממשלה מנהיג מפלגה אחרת (מצב המכונה ממשלת מיעוט). על המושל הכללי למנות לקבינט, בהנחיית ראש הממשלה, לפחות חמישה שרים שתארם הרשמי הוא "שרי הכתר" (ministers of the Crown)[2]. לבית הנבחרים סמכות פיקוח על הממשלה, ושרי הממשלה מחויבים לדווח על פעולותיהם לבית הנבחרים[2].

בסמכות הכתר להורות על הקמת ועדות חקירה, המכונה ועדות חקירה מטעם המונרך (Royal Commissions).

הרשות המחוקקת

המונרך מהווה אחד משלושת הגופים המרכיבים את הפרלמנט של ברבדוס[4] (יחד עם הסנאט של ברבדוס, ואספת הנבחרים של ברבדוס[4]) והסכמת המונרך נדרשת על מנת שחוק יכנס לתוקפו[4], וכל חוקי המדינה והפרובינציות נחתמים על ידי המונרך או על ידי המשנה למונרך[4].

בפועל, המונרך אינו משתתף בתהליך החקיקה[4]; אולם חוק לא נכנס לתוקפו בלי "הסכמה מלכותית" הניתנת על ידי המשנה למלך[4].

כל חוקי המדינה נחתמים על ידי המונרך או על ידי המשנה למונרך. כל חוק מתחיל במילים:

"עתה, הוד מלכותה, בהתאם לסמכויות שבידה, על פי סימן 5 לחוק עצמאות ברבדוס, 1966, ומכוח כל סמכויותיה האחרים, על פי רצונה, ובעצת מועצת המלכה, מחוקקת כדלקמן..."

[5]

חברי אספת הנבחרים נבחרים בבחירות[4]. המשנה למלך ממנה את חברי הסנאט. כמו בממלכות חבר העמים האחרות, מינוי חברי הסנאט נעשה בהתייעצות עם ראש הממשלה (העומד, על פי רוב, בראש הקואליציה). עם זאת, באופן ייחודי לחוקת ברבדוס (ובשונה מייתר ממלכות חבר העמים), החוקה קובעת כי יש למנות שני סנאטורים בהתייעצות עם מנהיג האופוזיציה ולמושל הכללי סמכות למנות שבעה סנטורים על פי שיקול דעתו.

המושל הכללי, בשם המונרך, מזמן את בית הנבחרים ובסמכותו לפזר את הפרלמנט. בטקס פתיחת הפרלמנט מקריא המושל הכללי את הנאום מן הכס באולם הסנאט, ובו הוא מתאר את הפעולות שתנקוט הממשלה בשם המונרך בשנה הקרובה. הנאום נערך באולם הסנאט, וזאת מאחר שבמשפט הבריטי, המונרך אינו רשאי להיכנס לבית איספת הנבחרים. חברי האספה מוזמנים לנאול עם ידי על ידי שליח הכתר, סדרן המוט השחור, אשר באופן סמלי מגיע לבית הנבחרים, ודלתי בית הנבחרים נטרקות בפניו. הוא דופק בדלתות הבית במוט השחור, ומזמין את חברי האספה הכללית.

בתי משפט

המונרך נחשב כ"מקור הצדק" ("fount of justice") ומשכך אחראי למתן משפט צדק לכל נתיניו. המונרך אינו שופט את הנתינים בעצמו, אלא ממנה שופטים שיפעלו מכוחו. מאחר שעל פי המשפט המקובל "המלך אינו יכול להרע" - לא ניתן להגיש תביעה פלילית אישית כנגד המלכה, אולם ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד הכתר במקרה בו המדינה הזיקה לאדם.

שופטי בתי המשפט ממונים (רשמית) על ידי המונרך, והם נציגה/נציגו, ולכן באופן רשמי, המונרך הוא היושב על כס המשפט (Queen-on-the-Bench). בנוסף, המלוכה משמשת גם סמל ללגיטימיות של בתי משפט לצדק וסמכותם השיפוטית. תמונה של המלכה או סמל ברבדוס מוצגת בכל אולמות המשפט.

במקרים בינלאומיים, כריבון ותחת עקרונות קבועים של החוק הבינלאומי, מלכת ברבדוס אינה נתונה לתביעה בבתי משפט זרים ללא הסכמתה המפורשת. הריבון, ובהרחבה המושל הכללי, מפעיל גם את זכות הרחמים (חנינה), ועשוי לתת חנינה לעבירות נגד הכתר, לפני משפט, במהלך או אחריו.

היסטוריה

בית המלוכה הנוכחי של ברבדוס, מקורו במלכי ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד.

ראשיתה של המלוכה הברבדאית היא בתחילת המאה ה -17, כאשר המלך ג'יימס הראשון טען לריבונות אנגלית בברבדוס בשנת 1625[6]. ואולם המושבה הבריטית הראשונה בברבדוס הוקמה בשנת 1627, כאשר על פי הרשאתו של המלך צ'ארלס הראשון, הקים המושל צ'ארלס וולפרסטון את היישוב הראשון על האי[6].

במהלך המאה ה-18 הפכה המושבה בברבדוס, למרכזה של השליטה הבריטית באיי הודו המערבית הבריטיים

בשל התנגדותם למיסים הכבדים, ניסו תושבי ברבדוס להכריז ב-1727 כי חוק ההסדר - 1701 אינו חל במושבה, שכן המושל, הנרי וורסלי, לא קיבל מינוי חדש מהמלך ג'ורג 'השני עם עלייתו של המלך לכס המלוכה. לפיכך, הם סירבו לשלם את מיסיהם למושל, אשר לפי טענתם, היה חסר סמכות לגבות מיסים. התובע והפרקליט הכללי של בריטניה אישר כי וורסלי רשאי לגבות את המיסים, אך וורסלי התפטר מתפקידו לפני שההנחיה הגיעה לברבדוס.

בשנת 1958 נעשה ניסיון להקים פדרציה עם מושבות אחרות באיי הודו המערביים[6], בדומה לפדרציה שהוקמה במושבות חבר העמים בקנדה ובאוסטרליה. לאחר כישלון הניסיון, המשיכה ברבדוס להיות מושבה בניהול משרד המושבות הבריטי[6].

בשנת 1966 חתמה המלכה אליזבת על צו העצמאות, הנותן עצמאות לברבדוס[6]. באותה שנה, בן דודה של אליזבת, הנסיך אדוארד, דוכס קנט, פתח את המושב השני של הפרלמנט הראשון של המדינה שזה עתה הוקמה[6], לפני שהמלכה עצמה, יחד עם בעלה, הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, סיירו באי[6] וחנכו את פארק בארקליס.

בשנת 1977 ביקרה המלכה בשנית באי, לרגל יובל הכסף למלכותה[7][6].

המלכה ביקרה באי בשנת 1989, לציון 350 שנה להקמת פרלמנט ברבדוס, ונשאה דברים בשני הבתים של הפרלמנט[6].

רפובליקניזם

ראש הממשלה לשעבר של ברבדוס אוון ארתור קרא לקיים משאל עם בדבר הפיכתה של ברבדוס לרפובליקה בשנת 2005[8]. ב־26 בנובמבר 2007 הוכרז כי משאל העם יתקיים בשנת 2008, יחד עם הבחירות הכלליות שיערכו באותה שנה. ב־2 בדצמבר 2007 התפרסמו כי הצבעה זו נדחתה. לאחר הבחירות החליף דייוויד תומפסון את ארתור כראש ממשלה.

ב־22 במרץ 2015 הודיע ראש הממשלה פרוינדל סטיוארט על כוונתו להעביר את המדינה לעבר צורת ממשל רפובליקנית "בזמן הקרוב מאוד"[9]. המזכיר הכללי של מפלגת העבודה הדמוקרטית, ג'ורג 'פילגרים, אישר את המהלך ואמר כי הוא צפוי לחפוף 50 שנה לעצמאות ברבדוס - בשנת 2016[10]. על פי חוקת המדינה, יש צורך ברוב של שני שלישים בפרלמנט כדי לאשר את השינוי; למפלגת העבודה הדמוקרטית היה רוב של שני שלישים בסנאט של ברבדוס, אך לא באספת הנבחרים של ברבדוס.

בסקר שנערך ב-25 במרץ 2020 התנגדו 64% מהמשתתפים לביטול המונרכיה ולהקמת רפובליקה[11].

בספטמבר 2020 הודיעה ממשלת מפלגת העבודה של ברבדוס שבראשותה עומד ראש הממשלה מיה מוטלי בנאום מן הכס שלה כי ברבדוס תהפוך לרפובליקה עד נובמבר 2021.

מאז שנת 2018 למפלגת העבודה של ברבדוס רוב של שני שלישים בשני בתי הפרלמנט הברבדיאני[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כאמור בהחלטת בית המשפט באנגליה: R v Foreign Secretary; Ex parte Indian Association, QB 892 at 92
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 חוקת ברבדוס
  3. נוסח חוק הירושה, 2013
  4. 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 4.9 אתר הפרלמנט של ברבדוס
  5. "Her Majesty, by virtue and in exercise of the powers vested in Her by section 5 of the Barbados Independence Act 1966 and of all other powers enabling Her in that behalf, is pleased, by and with the advice of Her Privy Council, to order, and it is hereby ordered, as follows"
  6. 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 6.8 ההיסטוריה של ברבדוס באתר הפרלמנט של ברבדוס
  7. תיאור ביקור המלכה בברבדוס לרגל יובל הכסף למלכותה
  8. Norman 'Gus' Thomas , Barbados to vote on move to republic כתבה באתר Caribbean Net News Senior Correspondent מיום 7 בפברואר 2005
  9. PM says Barbados moving towards Republic - כתבה בעיתון Jamaica Observer מיום 23 במרץ 2015
  10. Barbados plans to replace Queen with ceremonial president - כתבה בעיתון הגארדיאן מיום 23 במרץ 2015
  11. מכתב פתוח מטעם תומכי המונרכיה
  12. THE NEED FOR REFORM כתבת מערכת בעיתון barbados advocate, מיום 20 באוגוסט 2020


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0