סנט לוסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סנט לוסיה
Saint Lucia
מוטו לאומי האדמה, האנשים, האור
המנון לאומי בנים ובנות של סנט לוסיה
ממשל
משטר דמוקרטיה
ראש מדינה מלכה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה קסטריז 14°1′N 60°59′W / 14.017°N 60.983°W / 14.017; -60.983
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אמריקה המרכזית
שטח יבשתי[1] 610 קמ"ר (194 בעולם)
אחוז שטח המים 1.6%
אזור זמן UTC -4
היסטוריה
הקמה  
- עצמאות
- תאריך
מבריטניה
22 בפברואר 1979
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 27 במאי 2021)
184,382 נפש (190 בעולם)
צפיפות 302.27 נפש לקמ"ר (48 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 19.77%
גילאי 15 - 24 14.79%
גילאי 25 - 54 42.93%
גילאי 55 - 64 10.41%
גילאי 65 ומעלה 12.11%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2019) 2,823 מיליון $ (189 בעולם)
תמ"ג לנפש 15,311$ (106 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2019)
0.759 (86 בעולם)
מטבע דולר מזרח קריבי‏ (XCD)
שונות
סיומת אינטרנט lc
קידומת בינלאומית 1-758

סנט לוסיהאנגלית: Saint Lucia, מבטאים saint Loo-sha) היא מדינת אי קטנה במזרח הים הקאריבי על גבול האוקיינוס האטלנטי. היא חלק מקבוצת איי וינדווארד שבדרום האנטילים הקטנים.

היסטוריה

אינדיאנים משבט אראווק היו הראשונים ליישב את האי במאה ה-3 לספירה, ואחריהם הגיעו בני שבט הקאריב והשתלטו על האי. אין מידע ברור בנוגע לגילוי האי בידי מגלים אירופיים, אבל מעריכים שהאי התגלה בסביבות שנת 1500 על ידי המגלה הספרדי חואן דה לה קוסה. לאחר מספר ניסיונות מוקדמים לא מוצלחים ליישבו, נלחמו על השליטה באי הצרפתים והבריטים בשל הנמל הטבעי הגדול הממוקם באזור קסטריאס. במהלך המאות ה-17 וה-18 עברה השליטה באי מצד לצד 14 פעמים. בריטניה כבשה סופית את האי ב-1814, והוא הפך לחלק מהאימפריה הבריטית. בשנת 1967 זכה האי לממשל-עצמי, ובעצמאות מלאה ב-22 בפברואר 1979.

פוליטיקה

ראש המדינה הסמלי של סנט לוסיה, כמו ב-15 חברות נוספות בחבר העמים הבריטי, היא מלכת בריטניה אליזבת השנייה, המיוצגת על ידי מושל כללי. הסמכויות הממשיות נתונות בידיהם של ראש הממשלה ושריו. ראש הממשלה הוא בדרך כלל ראש המפלגה הזוכה במרב הקולות בבחירות דמוקרטיות לבית המחוקקים, שבו 17 מושבים. גוף מחוקק נוסף של הפרלמנט הוא הסנאט, שבו 11 חברים.

מחוזות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות סנט לוסיה

האי הקטן של סנט לוסיה מחולק ל-11 מחוזות:

כלכלה

השינויים האחרונים בנוהלי עדיפות הייבוא של האיחוד האירופי, והתחרות הגוברת מצד שוק הבננות של אמריקה הלטינית, הפכו את הגיוון הכלכלי לחשוב יותר ויותר בסנט לוסיה.

מדינת האי הצליחה למשוך עסקים והשקעות זרות, במיוחד בתעשיות הבנקאות ובתיירות. ענף הייצור הוא המגוון ביותר באזור המזרח קאריבי, והממשלה מנסה להחיות מחדש את גידול הבננות.

למרות הגידול השלילי ב-2001, יסודות הכלכלה נשארו יציבים, וצמיחת התוצר המקומי גולמי (תמ"ג) אמורה להתאושש בעתיד הקרוב.

גאוגרפיה

האי הגעשי של סנט לוסיה הוא הררי יותר מאשר רבים מאיי הודו המערבית, והנקודה הגבוהה ביותר בו היא הר גימי, בגובה של 950 מטר מעל פני הים. שני הרים אחרים, הפיטונס, יוצרים את ציון הדרך הידוע ביותר של האי. הם נמצאים ליד סופרייר, בצדו המערבי של האי.

עיר הבירה של סנט-לוסיה היא קסטריז, שבה גרה שליש מאוכלוסיית האי. ערים גדולות נוספות הן גרוס איסלט, סופרייר וויו פורט.

האקלים המקומי הוא טרופי בעיקר, עם רוחות טרופיות צפון-מערביות. תקופת ינואר-אפריל נחשבת לעונה היבשה ותקופת מאי-אוגוסט נחשבת לתקופה הגשומה.

דמוגרפיה

האוכלוסייה הקטנה של סנט לוסיה היא בעיקרה (90%) ממוצא אפריקאי. כ-5% הם מולאטים, צאצאים לאירופים ואפריקאים, ורק אחוז אחד מהאוכלוסייה מקורו מאירופה. כמו כן קיים מיעוט קטן של 3 אחוזים ממוצא הודי, וכן קהילות קטנות של צאצאי מהגרים מסוריה ומלבנון.

השפה הרשמית במדינה היא אנגלית, אך השפה המדוברת בפי 90 אחוז מן התושבים היא שפה קריאולית המבוססת בעיקר על צרפתית.

מרבית האוכלוסייה היא קתולית (70 עד 90 אחוז, על פי הערכות שונות). השאר הם פרוטסטנטים מכנסיות שונות, מלבד מיעוט קטן של ראסטפארים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021