הסורג

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתובת הסורג ביוונית - איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש

הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש. פנימה לסורג עבר החיל - חומת העזר לחומת העזרה במקדש. מכל הכתובות שרדו רק שתיים - אחת שלמה, שהתגלתה על ידי שארל קלרמון-גנו ומוצגת במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול (בתמונה), ואחת שבורה במוזיאון ישראל בירושלים.

מטרת הסורג

הסורג היה סמלי בעיקרו, ונועד למנוע כניסה של לא-יהודים אל תוך המקדש, דבר האסור על פי התורה. כך, למעשה, סימן הסורג את התחום במקדש שעד אליו מותר לנוכרים להגיע. לצורך כך אף הוצבו סביבו עמודים ועליהם כתובות בלטינית ויוונית, שאין ללא-יהודים להיכנס למקדש, ודינו של הנכנס הוא מוות. הידיעות על כתובות אלה מגיעות מספרי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ה, ה, ב), אשר מדבריו גם עולה כי הרומים איפשרו לקיים גזר דין זה הלכה למעשה. כך מובא בנאומו של טיטוס, מעט לפני חורבן בית שני (מלחמות ו, ב, ד):

"וטיטוס כעס מאוד על הדבר הזה והרבה לדבר קשות אל אנשי יוחנן, בקראו אליהם לאמור: הוי נבלים טמאים, האם לא הקימו ידיכם את הסורג הזה מסביב לקודש? האם לא העמדתם בסורג את העמודים האלה אשר נחרט עליהם בכתב יווני ובכתבנו, כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת? והאם לא מילאנו אנו את ידיכם להמית את כל העובר על הדבר הזה, אף אם יהיה אזרח רומא?...".

חוקרים בעבר פקפקו במידע זה, אך בשנת 1871 גילה המלומד הצרפתי שארל קלרמון-גנו אבן מעין זו שסיפר עליה יוסף. על האבן יש כתובת ביוונית, האומרת: "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". קטע מלוח נוסף מעין זה נמצא בשנת 1935, אגב סלילת כביש בירושלים.

צורת הסורג

לא ברור מה הייתה צורתו של הסורג. על פי עדות יוסף, הוא היה עשוי מאבנים, והמחיצה הייתה "כלילת יופי במלאכתה". היו שפירשו שהוא היה עשוי בצורה מסוימת של אבנים לסירוגין, כעין מעשה רשת, כמרומז מן השם "סורג", וכמרומז אצל יוסף, שהיה ייחוד בעשיית המחיצה.

על הסורג היו שלטים בשפות רבות בנוסח: "איש נכרי לא יכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה. ומי שיתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה"

גובה הסורג

גובה הסורג מבואר במשנה במסכת מידות כי היה גובהו רק עשרה טפחים (כ-75-100 ס"מ). אולם יוסף מספר כי היה גובהו שלוש אמותמטר וחצי). ייתכן כי חז"ל מסרו את עצם הגובה המינימלי המחויב מבחינה הלכתית, בעוד יוסף מספר רק על הגובה שהיה בפועל[דרוש מקור]. הרב זלמן קורן סובר שיוסף מדד את הסורג כולל עמודי השילוט, וחז"ל דיברו על בסיסו בלבד[1].

הפרצות בסורג

על פי המשנה (מידות ב, ג), היו בסורג שלוש-עשרה פרצות שפרצום מלכי יוון, ושאותם חזרו וגדרו מאוחר יותר. היו ששיערו שהיוונים פגעו דווקא בסורג, משום שהוא מסמל את ההגבל של כניסת גויים לתחום המקדש, דבר שלא ראו בעין יפה. דבר דומה מסופר בספר חשמונאים א' (ט, נד):

"...ובשנת שלוש וחמישים ומאה, בחודש השני ציווה אלקימוס (כהן גדול מתיוון) להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית, ויהרוס את מעשי הנביאים. ויחל להרוס... וייבטלו מעשיו...".

היו שפירשו שמדובר על הריסת הסורג ("מעשי הנביאים"), ועל כך שהוא התחיל להרוס אך לא הצליח לסיים.

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch2.png

Arrowupgreen.png
צפון
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ

ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חצרות בית ה', ירושלים תשל"ז, עמ' 89.