התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג
התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג (לשעבר הפילהרמונית של לנינגרד; ברוסית: Заслуженный коллектив России Академический симфонический оркестр Санкт-Петербургской филармонии) הוקמה בשנת 1882 והיא התזמורת הסימפונית הוותיקה ביותר ברוסיה.[1]
היסטוריה
בראשיתה נודעה התזמורת בשם "מקהלת המוזיקה הקיסרית" והופיעה באופן פרטי בחצרו של הצאר אלכסנדר השני. בראשית המאה ה-20 החלה להופיע בקונצרטים פומביים. המנהל האמנותי הראשון שלה היה הרמן פליגֶה[1]. פליגה הניח יסודות מצוינים ותוך זמן קצר מגיעים לסנקט פטרבורג מוזיקאי צמרת ממדינות המערב, לרבות ריכרד שטראוס, שניצח על התזמורת בשנת 1912.
אחרי המהפכה הרוסית עברה התזמורת לידי נגניה, ששינו את שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הממלכתית של פטרוגרד". בשנות ה-20 החלה התזמורת ליהנות מתמיכת המדינה ולעשות לה שם בינלאומי כתזמורת מעולה. מנצחים אורחים ידועי שם ניצחו עליה בשנים אלה, ביניהם ברונו ולטר, ארנסט אנסרמה והנס קנאפרטסבוש. בתקופה זו גם החלה להיקרא "התזמורת הפילהרמונית של לנינגרד".
את עיקר פרסומה רכשה התזמורת בהנהגתו ארוכת השנים של מנהלה המוזיקלי ומנצחה הראשי, יבגני מראווינסקי. לייחודה היו אחראים, מעל לכל, האינטנסיביות והדיוק יוצאי הדופן של חטיבת הכינורות, אם כי האיכות פחתה אחרי שהותרה הגירת נגנים יהודים למערב. התזמורת לא הרבתה במסעות קונצרטים למערב, אבל המעטים שיצאה אליהם היוו התגלות. התוצאות המדהימות שהשיג מראווינסקי השתמרו במספר רב של הקלטות אולפן והקלטות חיות. בניצוחו של מראווינסקי ניגנה התזמורת שמונה מן הסימפוניות של שוסטקוביץ' בביצועי בכורה.
בשנת 1991 קיבלה התזמורת את שמה הנוכחי: התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג, אחרי שעיר מושבה חזרה לשמה המקורי, סנקט פטרבורג. כיום היא תזמורת סימפונית בעלת שם בינלאומי, בהנהגתו של יורי טמירקאנוב, שמנצח על המקהלה מאז 1988.
מנצחים ראשיים
- יורי טמירקאנוב (1988 - )
- יבגני מראווינסקי (1938 - 1988)
- פריץ שטידרי (1934 - 1937)
- אלכסנדר גאוק (1930 - 1934)
- ניקולאי מאלקו (1926 - 1930)
- ואלרי ברדאייב (1924 -1926)
- אמיל קופר (1920 - 1923)
- סרגיי קוסביצקי (1917 - 1920)
- הוגו פארליך (1907 - 1917)
- הרמן פליגה (1882 - 1907)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
