הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב הקרויות גם התוכניות לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נותנות סיוע משפטי ופועלות לשינוי חברתי באמצעים משפטיים בתחומים שונים.

מנהלי הקליניקות הם פרופ' איסי רוזן-צבי ועו"ד רענן גלעדי.

היסטוריה ופעילות

בשנת 1989 יסד קנת מן, שהיה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, קליניקה פלילית שהעניקה סיוע משפטי בפלילים, ופועלת ברצף עד היום. ב-1993 הקימה ד"ר נויה רימלט קליניקה לזכויות אדם, שאף היא פעילה עדיין. בשנת 2000 מונתה פרופ' נטע זיו למנהלת הקליניקות, והן התרחבו במשך השנים עד למערך של שמונה קליניקות במקביל. היום פועלות שמונה קליניקות (זכויות בהליך הפלילי, זכויות אדם, זכויות עובדים, צדק סביבתי, זכויות פליטים, זכויות ניצולי השואה, קליניקה לדיור, קהילה ומשפט ותובענות ייצוגיות).

הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב הן היחידות מבין הקליניקות בארץ המעסיקות את עורכי דין שלהן במשרה מלאה, ולהן המחלקה המשפטית הגדולה ביותר מבין כל הארגונים לשינוי חברתי (בקליניקות במוסדות הלימוד האחרים בעיקר מצמידים סטודנטים לעורכי דין של ארגונים אחרים כמו הסנגוריה הציבורית). מדי שנה משתתפים בקליניקות יותר ממאה סטודנטים. בכל קליניקה ישנו מנחה אקדמי, המעביר את השיעורים, ולצדו עורך דין המטפל בתיקים.

הקליניקות פועלות בחלק מן המקרים בשיתוף פעולה עם ארגונים שונים, ומגישות תביעות ועתירות בשמם. בחלק מהמקרים מדובר בסיוע לארגונים שאין להם מחלקה משפטית כמו למשל "רופאים לזכויות אדם", אך לא פעם מוגשים הליכים משפטיים גם בשם ארגונים שיש להם מחלקה משפטית כמו האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד.

הקליניקות השונות

במסגרת התוכנית פועלות שמונה קליניקות שונות:

  • הקליניקה לזכויות אדם: מתמחה בייצוג משפטי של אוכלוסיות חלשות בבתי משפט. מתמקדת בזכויות המיעוט הערבי, בקידום הזכות לבריאות והזכות לחינוך ובאפליה על בסיס מין או מוגבלות פיזית. היא פועלת בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם שונים. בצוות הקליניקה: פרופ' אברהם רונן, עו"ד הישאם שבאיטה ועו"ד עדי ניר בנימיני.
  • הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי: הקליניקה מעניקה ייצוג לנאשמים בפלילים. הקליניקה יוסדה על ידי פרופ' קנת מן וכיום מנחים אותה ד"ר שי ווזנר, ד"ר אלקנה לייסט ועו"ד משה קשלס. במשך השנים עבדו בשירותה עורכי הדין דן שיינמן, ירון דוד, ענבל רובינשטיין, השופטת דנה מרשק מרום, מוקי לנדמן, איתי רגב, השופט איתי הרמלין, בני שטיינברג, ד"ר חגית לרנאו ופרופסור שחר אלדר.
  • הקליניקה לזכויות עובדים: הקליניקה עוסקת בהגנה על זכויות עובדים, תוך דגש על זכות העובדים להתארגנות. את התוכנית מנחים: ד"ר הילה שמיר ועו"ד עידית צימרמן.
  • הקליניקה לצדק סביבתי: הקליניקה עוסקת בדיני איכות הסביבה ובקידום זכויות סביבתיות. ניצול משאבים כגון מים, קרקע ואוויר ומניעת זיהום בחברה המתועשת. הקליניקה דואגת למתן הגנה לזכויות הסביבתיות של אוכלוסיות מעוטות יכולת וקבוצות בלתי מיוצגות. מנחי הקליניקה הם: פרופ' יששכר רוזן-צבי, עו"ד ערן צין וע"ד אמנון קרן.
  • הקליניקה לזכויות פליטים: הקליניקה עוסקת בקידום זכויות אדם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל. התוכנית מעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט, ומסייעת בפיתוחו של דין פליטים בישראל. הקליניקה מסייעת לפונים אליה במקרים של הגירה כפויה, לרבות בבקשת מקלט ועוסקת בתחומים כמו מעצר, זכויות חברתיות וכלכליות ואיחוד משפחות. צוות הקליניקה הוא: ד"ר יובל לבנת, עו"ד ענת בן דור ועו"ד אלעד כהנא.
  • הקליניקה לדיור, קהילה ומשפט: קליניקה בינתחומית המשלבת בין פתרונות משפטיים, כלכליים ותכנונים בתחום הדיור לקהילות של מעוטי יכולת בעיר תל אביב- יפו. מנחות הקליניקה הן פרופ' נטע זיו ועו"ד ענת רודניצקי.
  • הקליניקה לזכויות ניצולי השואה: מנחות התוכנית הן פרופ' דפנה הקר, עו"ד ליעד סטרולוב ועו"ד יעל הבסי-אהרוני.
  • הקליניקה לתובענות ייצוגיות: קליניקה זו משלבת פעילות אקדמית – עיונית ומעשית – בתחום התובענות הייצוגיות. הקליניקה מייצגת ארגונים ציבוריים בתובענות ייצוגיות המוגשות בנושאים מגוונים. הייצוג ניתן במסגרת הליכים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים וכן במסגרת ערעורים סביב סוגיות עקרוניות בתחום המתנהלים בבית המשפט העליון. מעורבות הקליניקה בהליכים ייצוגיים אלו נועדה על מנת להגן על הציבור המיוצג בתובענות אלו ועל מנת להבטיח כי מטרות החוק בדבר אכיפת הדין האזרחי והרתעה מפני הפרתו, אכן יוגשמו הלכה למעשה בפסיקות בתי המשפט השונים בארץ. מנחי הקליניקה הם פרופ' אלון קלמנט ועו"ד הדס הולצשטיין תמיר.

תחומי משפט חלוציים שפותחו

  • הקליניקות היוו חממה להקמת הסנגוריה הציבורית, שאותה הקים קנת מן (ועמד בראשה החל משנת 1996 ועד לשנת 2002). ענבל רובינשטיין, שהייתה בעבר עורכת הדין של הקליניקה הפלילית, ולאחר מכן כיהנה בתפקיד הסנגורית הציבורית הראשית.
  • זכויות פליטים - קליניקה שהוקמה בשנת 2003 היא התוכנית הראשונה בישראל העוסקת בקידום זכויות אדם של פליטים ומבקשי מקלט. עד לפעילותה המושג פליט נקשר בישראל רק עם הפליטים הפלסטינים מ-1948. היום עוסקים בתחום זה גם ארגונים נוספים ובהם "מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"רופאים לזכויות אדם".
  • הקליניקה למשפט ורווחה עוסקת בהקמת ועדי עובדים במקומות עבודה בעיקר בשיתוף פעולה עם ארגון כוח לעובדים. בין היתר הייתה מעורבת בהתארגנות הקלדניות בדואר ישראל, העיתונאים והמשכתבים בעיתון "הארץ", עובדי האבטחה של בית החולים קפלן, עובדי האבטחה בפקולטה לחקלאות ברחובות, המאבטחים של מיקוד אבטחה באוניברסיטה העברית, עובדים במרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו, מלצרים בסניף "עלית - קופי טו גו" ליד אוניברסיטת תל אביב, עובדים במרכז של חברת צילום באזור הצ'ק פוסט בחיפה, עובדים בכפר נוער בדרום, ועד בחנויות רשת טבע-נאות.
  • קליניקה שהקימה לשכה שפעלה במשך שנה בתוך בית חולים לחולי נפש.
  • העבודה הקהילתית בעיר יפו - מאז שנת 2000 ועד שנת 2006 הייתה קליניקה ייעודית שעסקה בעריכת דין קהילתית ביפו. היום פועלת ביפו הקליניקה לתכנון, יזמות ומשפט בקהילה.
  • הקליניקה ליזמות עסקית וצדק כלכלי - שהשפעלה משנת 2004 עד 2014 עסקה בייעוץ לאוכלוסיות חלשות ב"משפט מסחרי" השמור בדרך כלל רק לאוכלוסיות חזקות. עו"ד גליה פיט חיברה את "המדריך המשפטי להקמתו של עסק זעיר וניהולו".

הקליניקות מפרסמות מאז שנת 2001 עיתון בשם "קליניכאן", ובו עדכון על פעילויותיהן.

הישגי הקליניקות בייצוג משפטי

  • בספטמבר 2006 הורה בית המשפט העליון על ביטול הסדר הכבילה של עובדים זרים בישראל (בג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל)[1].
  • תיקו של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה הוחזר על ידי בית המשפט העליון לדיון משלים בבית המשפט המחוזי.
  • בית משפט השלום קבע כי לציבור זכות לעבור בשכונת גבעת אנדרומדה שביפו שפעלה כקהילה מגודרת.
  • בפברואר 2007 פסק בג"ץ כי לכל אסיר זכות למיטה.
  • המדינה העניקה רישיונות עבודה לפליטים השוהים בישראל.
  • המדינה הכירה בזכותם של חולי נפש לייצוג משפטי במקרה של אשפוז פסיכיאטרי כפוי. זאת במסגרת תקנות הטיפול בחולי נפש, תשס"ו - 2006.
  • הוכרה זכותם של עובדים זרים לשמור על רצף של ביטוח בריאות למשך כל תקופת עבודתם בישראל.
  • בתי הספר היסודיים ביישובים הבדואים הלא מוכרים חוברו לרשת החשמל.
  • נפתחה מחדש הספרייה הציבורית היחידה בעיר שדרות, לאחר שהייתה סגורה במשך תקופה ארוכה.
  • הוכרה זכותם של פעוטות עם מוגבלות קשה להסעה למעון יום שיקומי.
  • בית הדין לעבודה קבע תביעה תקדימית בעניין פיטורי שתי מלצריות מבית קפה פרטי מפני היותן ערביות. פסק הדין (מיום 27 במרץ 2001) חייב את המעסיק בהודאה, התנצלות ותשלום פיצויים.
  • בפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה נקבעו פיצויים עונשיים בסכום גבוה לעובדת שהופלתה על בסיס מגדרי.
  • המדינה חויבה להציג תוכניות בלוח זמנים קצר לפתרון בעיית השפכים בנחל חברון שבנגב, כיוון שהזיהום סיכן את בריאותם וסביבתם של תושבי כפרים בדואים המתגוררים באזור.
  • בהחלטה תקדימית מיום 16 בינואר 2003, קבע בג"ץ כי הוא מוסמך לתת צו כנגד המדינה מטעמי צדק, אפילו כאשר לטענת המדינה היא מנועה חוקית מלפעול כמבוקש בעתירה.[1]

ביבליוגרפיה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0