הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים
קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה היא כלי סיוע ממשלתי לעסקים קטנים ובינוניים, הפועלת מתוקף החלטת ממשלה, החל מאוגוסט 2003.
מטרת הקרן היא לסייע להקמת עסקים חדשים, ולסייע לעסקים קיימים, אשר ישנה הצדקה כלכלית לקיומם ויש להם פוטנציאל להתפתח וליצור מקומות עבודה חדשים לישראלים בישראל. הקרן מעמידה הלוואות בסכום של עד 8 מיליון ש"ח לעסק, בערבות מדינה של בין 70 ל-85%, באמצעות מספר בנקים מסחריים : בנק אוצר החייל, בנק הבינלאומי, בנק לאומי, בנק מזרחי ובנק מרכנתיל דיסקונט. בעבר פעלו בקרן גם בנק הפועלים ובנק פועלי אגודת ישראל. ערבות המדינה מיועדת לפתור את כשל השוק, לפיו רוב מוחלט של האשראי במשק ניתן למספר מצומצם של לווים גדולים, בעוד העסקים הקטנים והבינוניים הם רוב העסקים הפעילים. הבנקים נמנעים לעיתים להעניק לעסקים קטנים אשראי, בין השאר כתוצאה ממחסור בביטחונות, בעיה שאותה ערבות המדינה יכולה לפתור. תהליך קבלת ההלוואה כרוך בבדיקה כלכלית של גוף כלכלי מקצועי, והחלטת ועדת אשראי המשותפת עם נציגי הבנק.
היסטוריה
קרנות המימון הממשלתיות לעסקים קטנים החלו לפעול בארץ בתחילת שנות ה-90, בעקבות העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, הממשלה באמצעות משרד התמ"ת הקימה את הרשות לעסקים קטנים, ואת הקרן לעידוד עסקים קטנים בערבות מדינה, קרן שפעלה בין 1993 ל-1999, והעניקה הלוואות לעסקים באמצעות שבעה בנקים מסחריים. בשנים אלו הוענקו למעלה מ-3,000 הלוואות בסכום כולל של כ-670 מיליון ש"ח. מנגנון הפעילות היה מבוסס על ערבות מדינה בשיעור של בין 70% ל-100% מסכום ההלוואה, ערבות שמומשה במידה והעסק הוגדר כחדל פירעון. שיעור הדיפולט הגבוה (כ-30%), ומנגנון ניהול קרן לא יעיל, הביא להפסקת פעילותה. בנובמבר 2001 המליצה ועדת ההיגוי של הקרן על הקמת הקרן להון חוזר, קרן שתוקצבה ב-100 מיליון ש"ח, ופעלה במשך שנה, מאוגוסט 2002 ועד אוגוסט 2003. הקרן פעלה באמצעות שני בנקים בלבד, בנק דיסקונט ובנק אוצר החייל, והתאפיינה בהיקפי פעילות נמוכים מאד, שכללו אישור כ-100 הלוואות בלבד בסך של כ-20 מיליון ש"ח.
ב-1 ביולי 2003, החליטה הממשלה בישיבתה כקבינט חברתי כלכלי על הקמת קרן חדשה לסיוע לעסקים קטנים, שתחליף את הקרנות הקודמות, במגמה ליישם את לקחי העבר בקרנות, הקרן תוקצבה ב-250 מיליון ש"ח, באמצעות פיקדון מדינה ממונף (פי 5) של 50 מיליון ש"ח, סכום הפיקדון משמש גם עבור בטוחה להחזר ההלוואות. לקרן מונה גוף מנהל מקצועי, חברת ייעוץ כלכלי שזכתה במכרז החשב הכללי למתן השירותים, המתאם את הפעילות בין הבנקים המסחריים לממשלה, מבצע את ניתוחי האשראי לעסקים המבקשים, ומנהל את הפעילות האדמיניסטרטיבית.
בשנה הראשונה לפעילותה פעלה הקרן דרך בנק אוצר החייל בלבד, ומסוף 2004 גם דרך הבנק הבינלאומי, כאשר תקציב ההלוואות גדל משמעותית, הן באמצעות פיקדון נוסף של המדינה לבנק הבינלאומי, והן באמצעות הגדלת המינוף על הפיקדונות הקיימים לפי 6.25. במהלך 2006 צירף החשב הכללי את בנק מרכנתיל דיסקונט לבנקים המסחריים הפעילים בקרן, על מנת לתת מענה הולם יותר לבעיות נגישות המגזר הערבי להלוואות במסגרתה.
בדצמבר 2008 הודיע משרד האוצר כי פנה לבנקים כדי להרחיב את הקרן בעוד כ-200 מיליון ש"ח, במכרז זכה בנק אוצר החייל. על פי תנאי המכרז מועמדות ההלוואות עם ביטחונות של עד 25%. כמו כן הועמד תקציב של 62 מיליון ש"ח לקרן ליישובים בעוטף עזה, אשר נדרשים לביטחונות של עד 10% בלבד.
ב-2009 הוקמה קרן חדשה המיועדת לעסקים בינוניים, בעלי מחזור גבוה מ-22 מיליון ש"ח, במכרז להפעלת הקרן זכו בנק מרכנתיל, אוצר החייל ובנק הפועלים.
ב-2011 צורף בנק פועלי אגודת ישראל לקרן, לצורך חיזוק העסקים במגזר החרדי.[1]
ב-2012 פרסמה המדינה מכרז חדש לבנקים בו אוחדו הקרנות לעסקים קטנים וליצואנים, בו זכו הפועלים, מזרחי, אוצר החייל ומרכנתיל, שיוכלו להעמיד בהתאם לתנאי המכרז אשראי בערבות מדינה בהיקף של 4.25 מיליארד ש"ח אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.[2]
באוקטובר 2015, על רקע החשיבות הגבוהה שרואה הממשלה בשימור ופיתוח ענף החקלאות בישראל ומתוך הבנה כי לאוכלוסיית החקלאים צורכי מימון ייחודיים, הוחלט על הקמת מסלול הלוואות ייעודי לחקלאים במסגרת הקרן. במסגרת מסלול זה נדרשים החקלאים לביטחונות מופחתים בשני סוגי הלוואות: לזמן קצר, עד 350 אלף ש"ח, וכמו כן הלוואה לזמן ארוך, בדומה להלוואת במסלולים אחרים המוצעים לעסקים שאינם מתחום החקלאות.
נתונים
מספטמבר 2003 ועד דצמבר 2011 אישרה הקרן לעסקים קטנים הלוואות לכ-6,500 עסקים קטנים בהיקף כולל של כ-2.2 מיליארד ש"ח, והקרן לעסקים בינוניים אישרה הלוואות לכ-650 עסקים בסך של כ-2 מיליארד ש"ח.
עד יוני 2011, הקרן סייעה לשימור של כ-62,000 מקומות עבודה, ויצירת כ-15,000 מקומות עבודה חדשים.[3]
מחודש מרץ 2016 ועד דצמבר 2018 אישרה הקרן לעסקים הלוואות לכ- 9,062 עסקים ממגזר העסקים הקטנים בהיקף של 3 מיליארד ש"ח, וכ- 457 הלוואות למגזר העסקים הבינוניים בהיקף של 1.1 מיליארד ש"ח.[4]
תנאי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים
- סכום הלוואה מקסימלי: עד חצי מיליון ש"ח לעסקים אשר מחזור המכירות בשנת הפעילות הקלנדרית האחרונה היה מתחת ל-6.25 מיליון ש"ח או עסקים אשר בתהליך הקמה. לעסקים עם מחזור גדול מ-6.25 מיליון ש"ח, ניתן לבקש עד 8% מהמחזור השנתי האחרון.
- תקופת ההלוואה: עד חמש שנים, מתוכן חצי שנת גרייס על תשלומי הקרן
- ריבית: בהתאם למשא ומתן מול הבנק
- ביטחונות: בין 10% ל-25% תלוי בסוג העסק. ערבות המדינה הפרטנית להלוואה היא בין 60% ל-85% בהתאם לסוג העסק והבקשה.
- עלויות: אגרה בסך 250 ש"ח למשרד האוצר ועמלה בסך 250 ש"ח לבנק.
- תנאי סף:
- מחזור שנתי של עד 100 מיליון ש"ח
- עסק אין כל חוב שלא הוסדר לרשויות המס בישראל.
- בנק כלשהו אינו נוקט בהליך משפטי כלשהו נגד העסק ו/או נגד בעליו, לרבות הליכי הוצאה לפועל.
- העסק אינו מצוי בהליך כינוס נכסים ו/או פירוק ו/או הקפאת הליכים ו/או הסדר נושים ואין נגדו הליכי הוצאה לפועל כלשהם,
- לעסק לא קיים חוב אשר הוגדר כחוב פגום בחשבונות הקיימים בבנק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרטים על הקרן באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (הקישור אינו פעיל, 6.10.2018)
- תוכנית ההאצה יוצאת לדרך: האוצר פנה לבנקים לצורך הרחבת קרן הלוואות לעסקים קטנים בהיקף של 240 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2008
- טל ליטמן, הקרן לעסקים קטנים רשמה ביקושי שיא להלוואות ברבעון הראשון, באתר כלכליסט, 10 במאי 2011
הערות שוליים
- ^ הקרן לעסקים קטנים מחזקת את הפניה למגזר החרדי – תחל לפעול עם בנק פאג"י, אתר Themarker 17 במרץ 2011
- ^ אליצפן רוזנברג, 4.25 מיליארד ש' אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, באתר ynet, 11 במרץ 2012
- ^ סקירת פעילות הקרן לרבעון שני 2011 באתר חברת תבור
- ^ נתונים על פעילות קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, אתר משרד האוצר
