הרודס אטיקוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה.

פרוטומה של הרודס אטיקוס מן הווילה של בקפיסיה, המאה השנייה לספירה
האודאון של הרודס אטיקוס באתונה
האודאון של הרודס אטיקוס באתונה

הרודס אטיקוסיוונית: Ἡρώδης ὁ Ἀττικός; מופיע גם בהיפוך: אטיקוס הרודס; ידוע גם בשמו הרומי לוקיוס ויבוליוס היפרכוס טיבריוס קלאודיוס אטיקוס הרודס מאראתוניוס, בלטינית: Lucius Vibullius Hipparchus Tiberius Claudius Atticus Herodes Marathonios; בערך 101177) היה רטוריקן ופילוסוף יווני בן האסכולה הסטואית, מתומכי הסופיסטיקה השנייה (שהייתה מעין תנועת תחייה של תרבות יוון הקלאסית) על פי פילוסטרטוס בספרו "חיי הסופיסטים", איל הון, פילנתרופ ידוע ואזרח רומי נכבד אשר כיהן כקונסול רומא.

מוצאו

הרודס אטיקוס נולד בעיר מרתון שבאטיקה למשפחה נכבדת בעלת עושר אגדי: סבו, היפרכוס (נולד ב-40), שהחזיק לפי ההערכות בסכום של 100,000,000 ססטרטים,[1] היה האיש העשיר ביותר בעולם ההלניסטי בזמנו;[2] אך הקיסר דומיטיאנוס חמס את כל כספו, וייתכן כי אף ציווה להורגו. אביו של הרודס, אטיקוס (נולד ב-65), חי בצנעה עד לעלייתו של נרווה לשלטון בשנת 96, שאז "מצא" חלק מן האוצר של אביו חבוי בחורבותיו של בניין. בעזרת סכום זה רכש אביו של הרודס מושב בסנאט הרומי (98), ושימש כנציב יהודה.

הרודס עצמו טען כי הוא צאצא ישיר של קימון, מילטיאדס, תסאוס וקקרופס, כמו גם של איקוס (Aeacus; מלכו המיתולוגי של האי איגינה) ושל האליל יופיטר.

תולדות חייו

הרודס אטיקוס זכה לחינוך אשר כלל לימודי רטוריקה ופילוסופיה.[3] הקיסר אדריאנוס מינה אותו למושל ערי האימפריה החופשיות בפרובינקיית אסיה בשנת 125. הרודס שב לאתונה, התפרסם כמורה ובהמשך נבחר למשרת ארכון. בשנת 140 הביאו הקיסר אנטונינוס פיוס לרומא כדי שיחנך את בניו המאומצים מרקוס אורליוס ולוקיוס ורוס, וכמחווה של כבוד ותודה מינה אותו ב-143 לקונסול. הרודס נשא לאישה את אספסיה אניה רגילה (Aspasia Annia Regilla).

בנוסף ליצירתו הספרותית, הרים הרודס מספר פרויקטים ציבוריים:

לקריאה נוספת

Papalas, A. J., "Herodes Atticus: An essey on education in the Antonine age", History of Education Quarterly, Vol. 21, No. 2 (Summer, 1981), pp. 171-188. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים - אספסיאנוס האלוקי, 13
  2. ^ David S. Potter, The Roman Empire at Bay - AD 180-395.
  3. ^ יובנליס, סאטירה 3.
  4. ^ מבנה בצורת חצי עיגול שנבנה כגומחה (אקסדרה).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0