הרמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


הרמון הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים). תופעה זאת הייתה ידועה בכמה ממלכות בעת העתיקה. נשות ההרמון חיו בדרך כלל במסגרת ההרמון עצמו ולא הורשו לצאת לבדן מעבר לחומותיו. הגברים היחידים שעמם הן היו נפגשות, מלבד סריסים, היו המלך (או בעל ההרמון) אביהן ואחיהן. ידוע כי לבבלים ולפרסים הקדמונים היו הרמונות.

אטימולוגיה

מקור המילה מן השורש ה.ר.מ או לחלופין ח.ר.מ, שהקשרו בערבית (וכן בעברית) הוא של דבר אסור, מקודש או מרוחק, מה שאכן בא לידי ביטוי במגורי הנשים, שהיו נפרדים ומוצנעים משאר הארמון.

בתנ"ך

התורה (חוק המלך) אוסרת על המלך ריבוי נשים, לפי הפסוק בספר דברים: "ולא ירבה לו נשים" (י"ז, טז). חרף זאת, שלמה המלך למשל נודע ב-700 נשותיו ו-300 פילגשיו.

במגילת אסתר מתוארים אחדים מנוהלי ההרמון, "בית הנשים", של אחשוורוש, שעם המתגוררות בו נמנו ושתי ואסתר המלכה. האחראי על הרמונו של אחשוורוש היה הגי.

בימינו

בימינו ההרמונות נעלמים ברוב הארצות המוסלמיות, אף שעדיין יש עשירים ושליטים שיש להם הרמונות גדולים[דרוש מקור].

ראו גם

קישורים חיצוניים

P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.