הרפה (אישיות מהתנ"ך)
הרפה[1] - היא אישיות מהתנ"ך, מהעיר גת, אמם של ארבעה גיבורים פלשתים.
בתנ"ך
בספר שמואל[2] מסופר על הרפה וארבעת ילדיה ישבי בנב, סף, איש מדות[3] וגליית, על גבורתם ועל נפילתם בידי אבישי בן צרויה דוד המלך ועבדיו.
וישבו [וְיִשְׁבִּי] בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵ֣י הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת־דָּוִד׃ וַיַּֽעֲזָר־לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי־דָוִד לוֹ לֵאמֹר לֹא־תֵצֵא ע֤וֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵר יִשְׂרָאֵֽל׃ וַֽיְהִי אַֽחֲרֵי־כֵן וַתְּהִי־עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם־פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת־סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָֽה׃ וַתְּהִי־ע֧וֹד הַמִּלְחָמָה בְּג֖וֹב עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן־יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים׃ וַתְּהִי־עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מדין [מָד֗וֹן] וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם־הוּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָה׃ וַיְחָרֵף אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן־שמעי [שִׁמְעָה] אֲחִי דָוִֽד׃ אֶת־אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד־דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו
זיהויה ושמה
בתלמוד בבלי[4] מזוהה הרפה עם ערפה כלת נעמי, ונקראה ערפה מלשון 'עורף' שהיו באים עליה שלא כדרכה, ויש אומרים ששמה ערפה ונקראה הרפה שהכל באים עליה כחיטים במכתשת, והוסיפו חז"ל שבגלל ארבע דמעות שהורידה בזמן שנפרדה מחמותה, זכתה ויצאו ממנה ארבעה גיבורים.
בחז"ל מובא שבלילה אחד באו עליה מאה אנשים, ויש אומרים שגם כלב ומהם נולד גליית[5].
לדעת הרד"ק הרפה הוא אביהם של הגיבורים, מילדי הענק[6], ולדעת האברבנאל היא אמם מבנות הענקים.
הערות שוליים
- ↑ בספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ו' נכתב 'הרפא' באל"ף
- ↑ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ו-כ"ב
- ↑ פירוש: איש של מידות, אולם שמו לא נכתב, ויש שפירשו ששמו מדון (תרגום יונתן על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק כ', כלי יקר).
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ב עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ב עמוד ב', תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה ב', רות רבה, פרשה ב', פסקה כ'
- ↑ רד"ק על ספר שמואל ב', פרק ט"ז, התרגום יונתן תירגם 'גִברא'.