תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל[1] - הוא תרגום לשפה הארמית לנביאים שנכתב על ידי התנא יונתן בן עוזיאל כפי שקיבל מרבותיו בשם הנביאים חגי זכריה ומלאכי.
התרגום
בתלמוד בבלי במסכת מגילה[2] מובא שבשעה שתירגם יונתן בן עוזיאל את הנביאים מפי רבותיו[3] משמם של חגי זכריה ומלאכי, נזדעזעה ארץ ישראל, מחמת שתירגם בנביא דברים סתומים, ויצאה בת קול ואמרה מי גילה רז זה לבני, עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלקות בישראל, אחר כך ביקש לגלות תרגום של הכתובים יצתה בת קול ואמרה דייך, שיש בו את זמן ביאת המשיח בספר דניאל.
תרגום יונתן בן עוזיאל נכתב לפני תרגום אונקלוס על התורה, ולא חש יונתן לתרגם את התורה מפני שהיא מפורשת[4].
התרגום לכתובים
לפי חלק מן הראשונים יונתן נמנע לתרגם את שאר ספרי הכתובים אף שלא נכתב בהם קץ המשיח, כיוון שלא יכל לתרגם את כל הכתובים לא רצה לתרגם מקצתו, והתרגום שלפננו כתבו אחד מהתנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל[5], ויש שכתבו שתירגם את איוב משלי ותהילים[6].
בשונה מתרגום אונקלוס, תרגום יונתן מוסיף מעבר לתרגום גם דברי אגדה.
רוב מהדורות הדפוס של המקראות גדולות על הנביאים, הדפיסו את תרגום יונתן בצד כל עמוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים חמיאל, אפיונים בתרגום יונתן לנביאים, המקרא ותרגומיו ד א, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים וכתובים באתר דעת
- הרב אלתר טוביה וין, יין הטוב תירגום של 'תרגום יונתן' ללשון הקודש, באתר אוצר החכמה
- הרב חיים יצחק חמיאל, המקרא ותרגומיו ד א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ נכתב גם בקיצור תרגום יונתן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג' עמוד א'
- ↑ על אף שבגמרא כתוב שתירגם מפי חגי זכריה ומלאכי, אין הכוונה ששמע מפיהם אלא מרבותיו ששמעו מהם, שהרי חי בסוף בית שני והם חיו בתחילת בית שני (מהרש"א מגילה ג. ח"א דה' תרגום)
- ↑ מהרש"א מגילה ג. ח"א דה' תרגום
- ↑ רשב"א, מסכת מגילה, דף ג' עמוד א' דה' בקש, תוספות, מסכת מגילה, דף כ"א עמוד ב' דה' ובמגילה
- ↑ תוספות הרא"ש מגילה ג.