הרפובליקה ההוצולית
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | רפובליקה |
| ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלה (גולובה) |
| ראש ממשלה (גולובה) | סטפאן קלצ'וראק |
| שפה נפוצה | אוקראינית |
| עיר בירה | יאסיניה (פראסין) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| העיר הגדולה ביותר | ראחיב |
| היסטוריה | |
| הקמה | כישלון מו"ם עם הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה |
| תאריך | 8 בינואר 1919 |
| פירוק | כיבוש על ידי צבא רפובליקת המועצות ההונגרית |
| תאריך | 11 ביוני 1919 |
| ישות קודמת |
 האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| ישות יורשת |
 הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה  צ'כוסלובקיה |
| שונות | |
 | |
הרפובליקה ההוצולית (באוקראינית: Гуцульська республіка) הייתה ישות מדינית קצרת ימים שלא זכתה להכרה, שהתחילה להתארגן בחודשים האחרונים של שנת 1918 והתקיימה במזרח אוקראינה הטרנסקרפטית (מזרח זקפרטיה או מזרח "רוטניה"), באזור ראחיב, בין ינואר-יוני 1919 בעקבות התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית.
אחרי כישלון המשא ומתן לגבי איחוד האוקראינה הטרנסקרפטית (סובקרפטית) עם הרפובליקה של אוקראינה המערבית, פטריוטים הוצולים מקומיים הכריזו ב-8 בינואר 1919 על הקמת הרפובליקה ההוצולית. בליל 7–8 בינואר 1919 מרדו תושבי ראחיב נגד גדוד של ז'נדרמריה הונגרית ולקחו כבני ערובה כ-500 שוטרים הונגרים.
הרפובליקה קמה על שטח שהשתייך עד אז לממלכת הונגריה שבמסגרת אוסטרו-הונגריה, אך מייסדיה הביעו טענות טריטוריאליות גם בנוגע לשטחים אחרים הידועים כ"ארץ ההוצולים" בפוקוטיה ובחלקים מדוכסות בוקובינה לשעבר שהשתייכה לחלק האוסטרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
בירת הרפובליקה ההוצולית נקבעה בעיירה יאסיניה או פראסין. סטפאן קלוצ'וראק נבחר לראש הממשלה של המדינה החדשה. הוא פעל בעד הקמת כוח צבאי של הרפובליקה שבו גויסו כמעט אלף חיילים. הם השתתפו בלחימה קצרה בשטחי מרמורש.
הקמת הרפובליקה ההוצולית
בנובמבר 1918 המונרכיה האוסטרו-הונגרית התפרקה. בתחילת נובמבר 1918 הוקמה בכפר יאסיניה באזור ראחיב של זקפרטיה מיליצה הוצולית מקומית "ההגנה העממית" במטרה להגן על התושבים מפני מעשי שוד של חיילים אוסטרו-הונגרים לשעבר, שעברו במקום בחזרתם מה המלחמה במזרח אירופה. התגייסו בה כ-250 אנשים בפיקודו של סטפאן קלוצ'וראק, הוא בעצמו קצין לשעבר בצבא האוסטרו-הונגרי.
ב-8 בנובמבר בחג דמיטרי הקדוש נציגי התושבים ביאסיניה והיישובים מסביב הצביעו בעד האיחוד של חבר זקרפטיה עם אוקראינה ובחרו אספה לאומית הוצולית. האספה בראשות סטפאן קלוצ'וראק הורכבה מ-42 חברים, מתוכם 38 אוקראינים, 2 גרמנים ו2 יהודים. נבחר פורום ממשלתי שכלל משרדים לענייני חוץ, פנים, כלכלה, רווחה. בראש בית המשפט התמנה ראש הכפר. אורגנו בתי ספר בשפה האוקראינית, מקהלה עממית וחוגים ב"בית העם". השלטונות החדשים יצרו קשרי חוץ עם הרפובליקה העממית המערב אוקראינית, דאגו לייבוא לחם מקולומיה ולייצוא עצים לשאר גליציה, כשהסחר התנהל בכתרים הונגרים ובגריבנות אוקראיניות.
נציגים של האספה הלאומית ההוצולית השתתפו בקונגרסים שהתקיימו ב-10 בדצמבר 1918 בבודפשט וב-18 בדצמבר בסיגט, שכונסו על ידי ממשלת הונגריה בראשות הרוזן מיהאי קארואי על מנת לקבוע את עתיד חבר זקפרטיה. ההוצולים הביעו התנגדות תקיפה להשארת אזורם במסגרת הונגריה, מה שעורר את מורת רוחה של הממשלה ההונגרית. ב-22 בדצמבר 1918 היא שלחה ליאסיניה גדוד ז'נדרמים הונגרים. בכפר הושכן משטר כיבוש והמוסדות הלאומיים ההוצולים - כולל האספה הלאומית ירדו למחתרת. בחג המולד, לפי הלוח היוליאני, פרץ מרד. בליל 7 - 8 בינואר 1919 ההוצולים לקחו בשבי את 500 השוטרים ההונגרים כמעט ללא קרב. ב-10 בינואר המועצה ההוצולית הכריזה שוב על רצונם של אלפי תושבי הוצוליה להסתפח אל הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה.
למרות שב-28 בנובמבר 1918 המועצה הלאומית הרומנית של בוקובינה הצביעה ברובה על איחוד בוקובינה עם ממלכת רומניה. החלטה זו לא הייתה מקובלת על נציגי המיעוט האוקראיני. האוכלוסייה ההוצולית ביישובים כמו איזווארלה סוצ'ביי ביקשה להסתפח לרפובליקה ההוצולית החדשה.
הרפובליקה ההוצולית התבטלה ב-11 ביוני 1919 כשכוחות רפובליקת המועצות ההונגרית כבשו את אזור אוקראינה הטרנסקרפטית. אולם בהתחלת יולי 1919 באישור מעצמות ההסכמה, האזור שבו חיים הוצולים התחלק בין שלוש מדינות: צ'כוסלובקיה, מדינה עצמאית חדשה, שסיפחה את כל אוקראינה הטרנסקרפטית, רומניה שהבטיחה לעצמה את השליטה בבוקובינה ופולין, שסיפחה את פוקוטיה.
ניסיון חדש לעצמאות: הרפובליקה הקרפטית-האוקראינית בשנת 1939
במרץ 1939 בעקבות פירוק צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית ובני בריתה המקומיים, הוכרזה שוב מדינה אוקראינית בשם "הרפובליקה הקרפטו-אוקראינית" באזור אוקראינה הטרנסקרפטית או רוטניה, אבל שטחה נכבש כעבור 24 שעות על ידי צבא המשטר ההונגרי של מיקלוש הורטי. בתום מלחמת העולם השנייה סופח האזור על ידי ברית המועצות והפך לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.
לקריאה נוספת
- Magocsi, Paul Robert; Pop, Ivan I.Encyclopedia of Rusyn History and Culture Toronto: University of Toronto Press.2002 pp. 237–238. מסת"ב 978-0-8020-3566-0.
- Klochurak, Stepan Do Voli (Strive for freedom : Memories). New York: The Carpathian Alliance 1978 (באוקראינית)
