הרפורמה המשפטית במקסיקו (2024)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרפורמה המשפטית במקסיקו (2024)
פרטי החוק
מדינה מקסיקו
תאריך חקיקה ספטמבר 2024
גוף מחוקק הקונגרס של מקסיקו (אנ')
מטרת החוק רפורמה משפטית
תומכים

בית הנבחרים: 357

הסנאט: 86
מתנגדים

בית הנבחרים: 130

הסנאט: 41
מציגי החוק אנדרס מנואל לופס אוברדור
סטטוס החקיקה הושלם
תאריך תחולה 16 בספטמבר 2024

הרפורמה המשפטית במקסיקו (2024) היא סדרה של תיקונים חוקתיים (אנ') שארגנו מחדש את מערכת המשפט של מקסיקו (אנ').[1] הרפורמה החליפה את השיטה המבוססת על מינויים לבחירת שופטים, בשיטה שבה שופטים - שנבחרו מראש על ידי הקונגרס - נבחרים בהצבעה עממית, כאשר כל שופט מכהן לתקופת כהונה מתחדשת של תשע שנים. הרפורמה גם מצמצמת את מספר שופטי בית המשפט העליון של מקסיקו (אנ') מ-11 ל-9 ומגבילה את כהונתם ל-12 שנים. היא גם מאפשרת שימוש בשופטים חסרי פנים (אנ') ומקימה טריבונל חדש לפיקוח שיפוטי ולמתן דין וחשבון, תוך צמצום משמעותי של הטבות ומשכורות שקיבלו בעבר חברי הרשות השופטת.[2][3] עם אישור החוק, מקסיקו הפכה למדינה הראשונה שבה נערכו בחירות לכל השופטים.[4][5]

הרפורמה הוצגה על ידי הקואליציה, בהובלת מורנה (מפלגה) (אנ'), במטרה לחסל את השחיתות במערכת המשפט.[6] היא נתקלה בהתנגדות משמעותית של האופוזיציה, עובדי מערכת המשפט וארגונים בינלאומיים, שטענו כי היא מאיימת על העצמאות השיפוטית (אנ') של מערכת המשפט.[7][8] היא הציתה מחאות ושביתות ברחבי המדינה, ואף הובילה להסתערות על הסנאט ביום ההצבעה על החוק.[9][10]

התיקונים השיגו את הרוב הדרוש של שני שלישים בקונגרס המקסיקני, ולאחר מכן אושרו על ידי רוב בתי המחוקקים של מדינות מקסיקו (אנ') בזמן שיא,[11][12] והיא הוכרזה על ידי הנשיא היוצא אנדרס מנואל לופס אוברדור ב-15 בספטמבר.[13][14]

רקע

במהלך כהונתו, לופס אוברדור התעמת לעיתים קרובות עם הרשות השופטת, והאשים אותה בהפרעה לממשלתו על ידי מתן צווי מניעה חוקתיים (צו אמפארו (אנ')) שעיכבו פרויקטים שלו, כמו מסילת הרכבת טרן מאיה (אנ').[15] הוא טען כי הרשות השופטת נשלטת על ידי מיעוט, שותפה לפשעי צווארון לבן ומושפעת משחקנים חיצוניים.[16] ב-1 בספטמבר 2023 הוא הכריז על תוכנית לקדם רפורמה משפטית שמטרתה למנוע ניגודי עניינים ושחיתות, והציע שהשופטים ייבחרו בהצבעת העם.[17]

ב-5 בפברואר 2024 הציג לופס אוברדור חבילת רפורמות חוקתיות הידועה בשם "תוכנית C", ביניהן רפורמה במערכת המשפט במדינה.[18][19] מאחר שמדובר בתיקון חוקתי, הרפורמה דרשה אישור ברוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס של מקסיקו.

במהלך הבחירות הכלליות במקסיקו ב-2024, קלאודיה שיינבאום ניהלה קמפיין להעברת "תוכנית C", כולל הרפורמה המשפטית, אם הקואליציה שלה תשיג רוב מוחלט בקונגרס. הברית המפלגתית שלה בואו נמשיך לעשות היסטוריה (אנ'), הכוללת את מורנה (מפלגה) (אנ'), מפלגת הלייבור (מקסיקו) (אנ') ומפלגת הירוקים האקולוגית של מקסיקו (אנ') - זכתה ברוב מוחלט בבית הנבחרים (מקסיקו) (אנ') עם 364 מתוך 500 מושבים. בסנאט (מקסיקו) (אנ'), חסרו להם שלושה מושבים לרוב, עם 83 מתוך 128 מושבים. בחודשים לאחר מכן, הושג הרוב באמצעות עריקות פוליטיות. זמן קצר לאחר ניצחונה בבחירות, שיינבאום התחייבה לתעדף את הרפורמה המשפטית.[20] בין ה-27 ביוני ל-8 באוגוסט, שיינבאום ומורנה הסכימו לקיים תשעה מפגשים לדיון, שכל אחד מהם יתמקד בהיבט אחר של הרפורמה.[21][22]

הליך החקיקה

בית הנבחרים

במהלך הימים האחרונים של הקונגרס המקסיקני ה-65 (אנ') הרפורמה המשפטית הוצגה בפני ועדת החוקה של בית הנבחרים. ב-26 באוגוסט 2024, הוועדה הצביעה להעביר את הרפורמה להצבעה בבית הנבחרים עצמו, ברוב של 22 בעד ו-16 נגד. ב-31 באוגוסט, שופט נתן צו חוקתי לבקשת עובדי בית המשפט והשופטים השובתים, וחסם את האפשרות לקיים דיון או הצבעה על הרפורמה בקונגרס.[23]

ב-1 בספטמבר, בתחילת הקונגרס המקסיקני ה-66 (אנ') עלתה הרפורמה להצבעה בקריאה ראשונה. הקבוצה הפרלמנטרית של המפלגה המוסדית המהפכנית עזבה את האולם בטענה שהקריאה אינה חוקית בשל הצו החוקתי. ריקרדו מונריאל (אנ'), מתאם הקבוצה הפרלמנטרית של מורנה, הגן על הקריאה וטען כי צווים חוקתיים אינם חלים על רפורמות חוקתיות.[24]

ב-3 בספטמבר הייתה אמורה הרפורמה לעלות לדיון בארמון המחוקקים של סן לזארו (אנ'), שם מתכנס בית הנבחרים. בשל מחאות של עובדי בית המשפט והסטודנטים, שחסמו את הגישה למקום, ההצבעה הועברה לאולם התעמלות, צעד שזכה לביקורת מצד נציגי האופוזיציה וסנאטורים.[25] בשעות המוקדמות של ה-4 בספטמבר 2024 אושר הנוסח הכללי, ברוב של 359-135, כאשר נציגי האופוזיציה הצביעו נגד.[26] בשעות שלאחר מכן, בוצעו מספר תיקונים,[27] ההצבעה הסופית עברה עם 357 קולות בעד ו-130 נגד, כאשר כל צירי האופוזיציה מתנגדים.[28]

מפגינים מתפרצים לאולם הסנאט

סנאט

ב-8 בספטמבר 2024, ועדות החוקה של הסנאט קיימו ישיבה משותפת, והצביעו לקידום הרפורמה להצבעה בסנאט, עם 25 קולות בעד ו-12 נגד.[29] מכיוון שלמורנה ושותפיה היה חסר רק מושב אחד לרוב של שני שלישים בסנאט, הם היו זקוקים לתמיכה של לפחות סנאטור אחד מהאופוזיציה כדי להעביר את הרפורמה. האופוזיציה הודיעה כי תצביע פה אחד נגד,[30] וגם טענה כי הופעלו לחצים חריגים על סנאטורים לתמוך ברפורמה, כולל איומים.[31]

ב-10 בספטמבר התקיימה ההצבעה בקריאה ראשונה על הרפורמה. שני סנאטורים נעדרו ונטען כי אחד מהם נעצר, אך הטענה הופרכה, וההצעה עברה ברוב של 83-41.[32] הסנאטור הנעדר השני ביקש חופשה והוחלף על ידי אביו,[33] שהבהיר כי יצביע לפי שיקול דעתו ולא לפי החלטת האופוזיציה.[34]

הדיון על הרפורמה הופרע כאשר מפגינים הסתערו על הבניין ואילצו להכריז על הפסקה ללא הגבלת זמן.[35] הישיבה התכנסה מחדש במקום חלופי תחת אבטחה של כוחות אכיפת החוק של מקסיקו סיטי (אנ').[36] במהלך הישיבה חזר הסנאטור שיצא לחופשה והודיע כי יפרוש ממפלגתו ויצביע בעד הרפורמה,[37] שעברה כלשונה ברוב של 86-41.[38]

אשרור

לאחר שאושרה בבית המחוקקים, הרפורמה נשלחה לבתי המחוקקים של המדינות.[39] נדרש אשרור של רוב המדינות (17 מתוך 32) כדי שהתיקונים החוקתיים ייכנסו לתוקף.[40] אואחאקה הפכה למדינה הראשונה שאשררה את הרפורמה ב-11 בספטמבר 2024, שעות ספורות לאחר אישורה בסנאט;[41] 17 מדינות נוספות הלכו בעקבותיה במהלך 24 השעות הבאות, רובן אשררו את הרפורמה במסלול מהיר.[42] קרטרו הייתה המדינה הראשונה שהצביעה נגד הרפורמה ויומיים לאחר מכן הצביעה חליסקו נגד.[43]

ב-12 בספטמבר, רוב המדינות אישרו את הרפורמה, וסקטקס הפכה למדינה ה-17 שעושה זאת.[44] תהליך אשרור בתי המחוקקים של המדינות הושלם תוך פחות מ-24 שעות, ושבר את השיא הקודם שנקבע ברפורמת האנרגיה של 2013, שהאשרור שלה ארך 45 שעות.[12]

ב-13 בספטמבר התכנסו הסנאט ובית הנבחרים כדי לפרסם את ההצהרה החוקתית על הרפורמה, ושלחו אותה רשמית לנשיא לופס אוברדור לפרסום. עד אז, 23 בתי מחוקקים של מדינות כבר אישרו את הרפורמה. כל חברי האופוזיציה החרימו את הישיבה.[45][46]

ב-15 בספטמבר, רגע לפני זעקת דולורס (אנ') המסמלת את יום העצמאות המקסיקני, הכריז הנשיא לופס אוברדור על הרפורמה המשפטית בעיתון הרשמי של הפדרציה (מקסיקו) (אנ'), בנוכחות הנשיאה הנבחרת קלאודיה שיינבאום.[14]

החלטות בתי המחוקקים של המדינות
מדינה תאריך הצבעה חלוקת הקולות
אואחאקה 11 ספטמבר כן 42–0–0
טבסקו 11 ספטמבר כן 24–8–0
קינטנה רו 11 ספטמבר כן 21–4–0
וראקרוס 11 ספטמבר כן 32–11–0
קרטרו 11 ספטמבר לא
באחה קליפורניה הדרומית 11 ספטמבר כן 19–2–0
נאיאריט 11 ספטמבר כן 24–6–0
קולימה 11 ספטמבר כן 18–5–0
יוקטן 11 ספטמבר כן 19–16–0
מורלוס 11 ספטמבר כן 14–6–0
דורנגו 11 ספטמבר כן 19–6–0
באחה קליפורניה 11 ספטמבר כן 20–5–0
טלקסקלה 11 ספטמבר כן 21–4–0
פואבלה 11 ספטמבר כן 28–10–0
קמפצ'ה 11 ספטמבר כן 22–5–0
סינלואה 11 ספטמבר כן 31–1–0
גררו 12 ספטמבר כן 33–9–4
סקטקס 12 ספטמבר כן 17–12–0
טמאוליפס 12 ספטמבר כן 20–10–1
מקסיקו סיטי 12 ספטמבר כן 46–20–0
מקסיקו 12 ספטמבר כן 54–20–1
סונורה 12 ספטמבר כן 27–6–0
חליסקו 13 ספטמבר לא 10–26–2
אידלגו 13 ספטמבר כן 24–6–0
סן לואיס פוטוסי 13 ספטמבר כן 19–7–0

הרפורמות

בחירת שופטים

הרפורמה מציעה עריכת בחירות לכל תפקידי השופטים הפדרליים, כולל שופטי בית המשפט העליון.[47] השופטים, למעט שופטי בית המשפט העליון, ייבחרו לתקופה של תשע שנים, עם אפשרות לבחירה חוזרת אחת ברציפות.[3] מכון הבחירות הלאומי (אנ') (INE) יפקח על הבחירות, וייאסרו רכישת שטחי תקשורת, מימון ציבורי ופרטי, וקמפיינים של מפלגות פוליטיות.[48]

כרזת מחאה נגד הרפורמה

כדי להיות זכאי להתמודד לתפקיד שיפוטי, המועמד חייב להיות אזרח מקסיקני מלידה, ללא הרשעות פליליות חמורות, להחזיק תואר במשפטים עם ממוצע ציונים מינימלי של 8, להיות בעל ניסיון מקצועי רלוונטי של חמש שנים לפחות, להגיש סדרה של מאמרים בנושאים משפטיים רלוונטיים ולספק חמישה מכתבי המלצה המתארים את כישוריו. מועמדים לא יכולים להיות כאלה שכיהנו בתפקיד במסגרת הקבינט של מקסיקו (אנ'), התובע הכללי של מקסיקו, נשיא, חבר בית הנבחרים, סנאטור או מושל במהלך השנה שלפני הבחירות.[48] בחירות מיוחדות נועדו להתקיים ב-2025 כדי לבחור שופטים חדשים לבית המשפט העליון ולאייש מחצית מכל התפקידים השיפוטיים. המחצית הנותרת תיבחר ב-2027.[3]

אנונימיות שיפוטית

הרפורמות מאפשרות לשופטים חסרי פנים (אנ') לדון בתיקים הקשורים לפשע מאורגן.[49] ההוראה הוצעה על ידי בית הנבחרים בשלב הדיון בוועדה, בתגובה להצעה שהעלה לופז אוברדור במהלך מסיבת העיתונאים היומית שלו כמה ימים קודם לכן.[50]

פיקוח שיפוטי

הרפורמה מציעה להחליף את מועצת המשפט הפדרלית בבית הדין המשמעתי השיפוטי. הטריבונל יורכב מחמישה חברים שייבחרו בהצבעת העם לכהונה אחת של שש שנים, כאשר הנשיאות תתחלף בין החברים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. לבית הדין תהיה סמכות להעניש, להשעות או להדיח שופטים, והחלטותיו לא יהיו ניתנות לערעור.[51]

שינויים בבית המשפט העליון

מספר השופטים בבית המשפט העליון יצומצם מ-11 ל-9 ומשך כהונתם יופחת מ-15 ל-12 שנים.[2] בנוסף, תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון תקוצר לשנתיים ותתחלף בין השופטים בעלי מספר הקולות הגבוה ביותר.[52]

משכורות

תקרת שכר תוטל על כל השופטים, ותבטיח שמשכורתו של אף שופט לא יעלה על זו של הנשיא. שופטים פורשים יקבלו משכורת של שלושה חודשים ו-20 ימי שכר לכל שנת שירות.[53]

תביעות משפטיות

ב-7 באוקטובר 2024, מפלגת הפעולה הלאומית (מקסיקו) (אנ') (PAN) הגישה תביעה של אי חוקתיות 164/2024, המבקשת לבטל את הרפורמה המשפטית. בימים שלאחר מכן, הוגשו תביעות נוספות על ידי גופים שונים, שצורפו כולן בהמשך לתביעה המקורית.[54]

בתגובה, ב-28 באוקטובר 2024, פרסם שופט בית המשפט העליון חואן לואיס גונזלס אלקנטרה קראנקה טיוטת חוות דעת המציעה להכריז על הבחירות העממיות של שופטים פדרליים כבלתי חוקתיות, תוך שמירה על ההוראה לבחירה עממית של שופטי בית המשפט העליון.[54] הן הקונגרס בראשות מורנה והן הנשיאה שיינבאום הודיעו על כוונתם להתעלם מהפסיקה, בטענה שלבית המשפט העליון אין סמכות לפסוק על תיקון חוקה שאינו חוקתי.[55]

ב-5 בנובמבר 2024 החל בית המשפט העליון לדון בטיוטת חוות הדעת, שדרשה רוב של שמונה שופטים כדי לעבור. במהלך הדיון הביעו ארבעה שופטים התנגדות, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק על תיקונים חוקתיים.[56] ההצבעה הסופית הייתה 7-4, וכתוצאה מכך נדחתה חוות הדעת.[57][58]

ביקורת ותגובות

במאי 2024, לשכת עורכי הדין המקסיקנית, בית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד וצוות חשיבה של הדיאלוג הבין-אמריקני (אנ') קבעו כי "בחירות שיפוטיות פוגעות בעצמאות ובחוסר משוא פנים של מערכת המשפט".[59][60]

מרגרט סאטרת'ווייט (אנ'), המומחית העצמאית של האו"ם (אנ') לעצמאות שופטים ועורכי דין, שלחה הודעה לממשלת מקסיקו ביולי 2024 והזהירה כי הרפורמה, כפי שהוצגה ב-5 בפברואר, "עלולה לערער את עצמאות הרשות השופטת המקסיקנית". במכתבה טענה כי היא מודאגת במיוחד לאור "דיווחים על התערבות בעצמאות השיפוטית באמצעות התקפות מילוליות נגד שופטים מסוימים". היא אמרה כי השינויים המוצעים עלולים "להגביר את הסיכון של מועמדים לשיפוט לנסות לרצות את הבוחרים או את נותני החסות שלהם כדי להגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש, במקום לקבל החלטות המבוססות אך ורק על נורמות וסטנדרטים שיפוטיים".[61]

ארגון Human Rights Watch אמר כי ההצעות יפגעו קשות בעצמאות השיפוטית ויפרו את הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות אדם בנוגע לזכות לשימוע הוגן, וטען כי על השופטים להבטיח את כהונתם ולהיות מוגנים מפני השפעה פוליטית. בפרט, נטען כי משפטים המתנהלים על ידי "שופטים חסרי פנים" מנוגדים לזכות למשפט הוגן.[49]

המשרד לענייני אמריקה הלטינית בוושינגטון (אנ') (WOLA) כינה את הרפורמה "נסיגה בזכויות האדם" בשל הסבירות שסיעה פוליטית דומיננטית ברשות המחוקקת וברשות המבצעת "תשתלט" על מערכת המשפט באמצעות תפקידה בבחירת המועמדים. הוא גם הזהיר מפני "העמקת הפופוליזם העונשי" והיחלשות הזכות להליך הוגן.[62][63]

בהודעה לעיתונות שפורסמה ב-12 בספטמבר 2024, הועדה הבין-אמריקנית לזכויות אדם (אנ') (IACHR), הביעה את "דאגתה החמורה" מחבילת הרפורמה המשפטית. הוועדה ציינה את האופי ה"נמהר" של התהליך, וטענה כי ההצעות לא לקחו בחשבון את האיומים הנשקפים מהפשע המאורגן בחלקים שונים של המדינה ואת ההתערבות האפשרית בבחירות עתידיות לשופטים על ידי גורמים פליליים. צוין גם כי שופטים "חסרי פנים" לא תואמים את האמנה האמריקאית לזכויות אדם שמקסיקו חתומה עליה.[7]

שגריר ארצות הברית במקסיקו, קן סלזאר, כינה את הרפורמה המשפטית סיכון לדמוקרטיה של מקסיקו ואיום על יחסי המסחר בין מקסיקו לארצות הברית.[64] בשל הביקורת על הרפורמה המשפטית, הנשיא לופס אוברדור השהה את היחסים הדיפלומטיים עם שגרירויות ארצות הברית וקנדה ב-27 באוגוסט.[65]

הערות שוליים

  1. ↑ "Mexico's planned judicial reform is 'major risk' to democracy, says US ambassador". Reuters (באנגלית). 2024-08-23. נבדק ב-2025-06-18.
  2. ^ 2.0 2.1 Forbes Staff, Estas son cinco claves para entender la polémica reforma judicial de López Obrador y Sheinbaum, Forbes México, ‏2024-09-11 (בספרדית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Alejandro I. López, Reforma judicial: ¿Qué sigue tras las elecciones de jueces, magistrados y ministros del 1 de junio?, El País México, ‏2025-06-01 (ב־Mexican Spanish)
  4. ↑ "Mexico becomes first country to approve popular election of judges". ABC News (בAustralian English). 2024-09-11. נבדק ב-2025-06-18.
  5. ↑ Mexico’s Senate passes judicial reform after protesters break into chamber, Al Jazeera (באנגלית)
  6. ↑ La Jornada, Néstor Jiménez y Emir Olivares, Niega AMLO que se pretenda "dinamitar"; "limpiar de corrupción beneficiará a empresas", La Jornada, ‏2024-09-10 (בספרדית)
  7. ^ 7.0 7.1 IACHR expresses concerns over judiciary reform in Mexico and warns of threats to judicial independence, access to justice, and rule of law, Inter-American Commission on Human Rights (IACHR) (באנגלית)
  8. ↑ México adopta la elección popular de jueces pese a las advertencias sobre el daño a la justicia, France 24, ‏2024-09-10
  9. ↑ Romero, Simon; Mega, Emiliano Rodríguez (2024-08-20). "Mexico's Judges Vote to Strike, Opposing Overhaul of Legal System". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-18.
  10. ↑ Reuters Staff, Protesters storm Mexican senate, forcing pause on judicial reform debate, CTVNews, ‏2024-09-10 (באנגלית)
  11. ↑ Por Fernanda López-Castro, AMLO celebra que más de 17 Congresos estatales aprobaron la reforma al Poder Judicial: “Ya es legal”, infobae, ‏2024-09-12 (ב־European Spanish)
  12. ^ 12.0 12.1 Carina García, Diputados alistan declaratoria de la Reforma Judicial; oposición rechaza sesión, ADNPolítico, ‏2024-09-12 (בספרדית)
  13. ↑ "Mexico president signs contested judicial reforms into law". Yahoo News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-06-18.
  14. ^ 14.0 14.1 "Con el pueblo todo": AMLO firma decreto de la Reforma Judicial junto a Sheinbaum para celebrar el Grito de Independencia 2024, sdpnoticias, ‏2024-09-16 (בספרדית)
  15. ↑ Zedryk Raziel, López Obrador acusa a los jueces de intentar un “golpe de Estado técnico” contra su Gobierno, El País México, ‏2023-05-30 (ב־Mexican Spanish)
  16. ↑ Por Octavio Vargas, AMLO arremete contra ambientalista que denuncian perforación de cavernas del Tren Maya: “Lo agarran de negocio”, infobae, ‏2024-02-29 (ב־European Spanish)
  17. ↑ Zedryk Raziel, Carmen Morán Breña, López Obrador arremete contra el Poder Judicial en su quinto informe de Gobierno: “Tienen convivencias inconfesables”, El País México, ‏2023-09-01 (ב־Mexican Spanish)
  18. ↑ Reforma al Poder Judicial 2024: AMLO envía iniciativa para elegir a jueces por voto popular, El Financiero, ‏2024-02-06 (בספרדית)
  19. ↑ Alejandro I. López, Las 20 reformas constitucionales que propone López Obrador, El País México, ‏2024-02-06 (ב־Mexican Spanish)
  20. ↑ Sheinbaum define seis reformas prioritarias para septiembre en reunión con legisladores electos, Animal Politico, ‏2024-06-18 (באנגלית)
  21. ↑ Sheinbaum y legisladores de Morena acuerdan abrir diálogo nacional sobre la reforma al Poder Judicial, LatinUS, ‏2024-06-11 (בספרדית)
  22. ↑ Por Israel Aguilar Esquivel, Este es el calendario y los temas de los Diálogos para la Reforma del Poder Judicial, infobae, ‏2024-06-25 (ב־European Spanish)
  23. ↑ Jueza mexicana ordena paralización de la reforma judicial – DW – 31/08/2024, dw.com (בספרדית)
  24. ↑ Dan primera lectura a Reforma Judicial en la Cámara de Diputados - El Sol de México | Noticias, Deportes, Gossip, Columnas, oem.com.mx (בספרדית)
  25. ↑ "Lilly Téllez: "a Noroña le dio pánico el pueblo"" (בEuropean Spanish). נבדק ב-2025-06-18.
  26. ↑ "Diputados mexicanos aprueban reforma que exige que todos los jueces se postulen a elecciones". Los Angeles Times en Español (בספרדית). 2024-09-05. נבדק ב-2025-06-18.
  27. ↑ Once Digital, Reforma al Poder Judicial va al Senado con tres reservas, Once Noticias, ‏2024-09-04 (ב־Mexican Spanish)
  28. ↑ Reforma judicial: Queda aprobada en lo general y en lo particular, El Universal (בספרדית)
  29. ↑ Reforma judicial avanza en comisiones del Senado; pasa al pleno, El Universal (בספרדית)
  30. ↑ Los 43 del Senado, el último muro contra la reforma, El Universal (בספרדית)
  31. ↑ Reforma judicial: Fiscalías amenazan a los 43 senadores de oposición, denuncia Marko Cortés, El Universal (בספרדית)
  32. ↑ Jimena Campuzano, MC denuncia detención del senador Daniel Barreda; Fernández Noroña dice que está libre, Excélsior, ‏2024-09-10 (ב־Mexican Spanish)
  33. ↑ Senado concede licencia a Miguel Ángel Yunes Márquez; Morena da la bienvenida a su suplente, El Economista, ‏2024-09-10 (בספרדית)
  34. ↑ Expansión Política, Miguel Ángel Yunes Linares y Marko Cortés se confrontan en el Senado por licencia, ADNPolítico, ‏2024-09-10 (בספרדית)
  35. ↑ Reforma al Poder Judicial supera la Cámara Alta: Senado la aprueba en lo particular, El Financiero, ‏2024-09-10 (בספרדית)
  36. ↑ Noroña convoca a sede alterna del Senado en Xicoténcatl; policías de CDMX resguardan inmueble, Semanario ZETA, ‏2024-09-11 (בספרדית)
  37. ↑ Forbes Staff, Senador Yunes Márquez respalda la reforma judicial, Forbes México, ‏2024-09-11 (בספרדית)
  38. ↑ Sin cambiarle una coma, la 4T en el Senado aprueba en lo particular la reforma judicial (Video), www.proceso.com.mx (ב־)
  39. ↑ Forbes Staff, Senado aprueba en lo general y particular la reforma judicial de AMLO; pasa a congresos estatales, Forbes México, ‏2024-09-11 (בספרדית)
  40. ↑ Tara John, David Shortell, Jose Alvarez, Protesters flood Mexico’s Senate during controversial judicial reform debate, CNN, ‏2024-09-10 (באנגלית)
  41. ↑ Jennifer Turrubiartes, ¡Será ley! 22 congresos estatales aprueban la reforma al Poder Judicial, UnoTV, ‏2024-09-13 (בספרדית)
  42. ↑ Por Olivia Vázquez Herrera, Octavio VargasyIsrael Aguilar Esquivel, Edomex y CDMX aprueban Reforma al Poder Judicial; estos estados todavía no votan por la iniciativa de AMLO, infobae, ‏2024-09-11 (ב־European Spanish)
  43. ↑ La reforma judicial es rechazada por el Congreso de Jalisco, El Informador :: Noticias de Jalisco, México, Deportes & Entretenimiento, ‏2024-09-13 (ב־Mexican Spanish)
  44. ↑ medio04.net, El aval de 17 estados, el último eslabón de las reformas constitucionales, imagenpoblana.com (ב־Mexican Spanish)
  45. ↑ Forbes Staff, Congreso declara constitucional la reforma judicial, Forbes México, ‏2024-09-14 (בספרדית)
  46. ↑ Cámara de Diputados declara la constitucionalidad de la reforma judicial; pasa al Ejecutivo para su publicación en el DOF, LatinUS, ‏2024-09-13 (בספרדית)
  47. ↑ AMLO’s Plan to Elect Judges Undermines Democracy, Groups Say, Yahoo News, ‏2024-05-02 (באנגלית אמריקאית)
  48. ^ 48.0 48.1 ¿Cuáles serán los requisitos para ser juez con la reforma judicial? Así será la, indigo, ‏4.9.2024
  49. ^ 49.0 49.1 Mexico: Proposed Constitutional Changes Threaten Rights | Human Rights Watch, ‏2024-08-30 (באנגלית)
  50. ↑ Zedryk Raziel, Los ‘jueces sin rostro’: la nueva polémica en torno a la reforma judicial de López Obrador, El País México, ‏2024-08-28 (ב־Mexican Spanish)
  51. ↑ El paso a pasito de la reforma judicial, parte 2 de 3: El Tribunal de Disciplina Judicial, un nuevo árbitro para los jueces, El Universal (בספרדית)
  52. ↑ Reforma judicial en México: ¿en qué consiste el proyecto de ley que divide al país?, France 24, ‏2024-09-08
  53. ↑ Yared de la Rosa y Carina García, Ya se aprobó la Reforma Judicial en Diputados, pero con cambios para jueces y magistrados, ADNPolítico, ‏2024-09-04 (בספרדית)
  54. ^ 54.0 54.1 Ministro de la Corte propone declarar inconstitucional elección por voto popular de jueces y magistrados; mantiene la de ministros, Animal Politico, ‏2024-10-28 (באנגלית)
  55. ↑ Graham, Thomas (2024-11-04). "Mexico president lashes out at supreme court amid looming constitutional crisis". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-18.
  56. ↑ ¿Por qué la SCJN desestimó el proyecto del ministro González Alcántara para invalidar parte de la reforma judicial?, Animal Politico, ‏2024-11-06 (באנגלית)
  57. ↑ Natalia Cano, Por falta de mayoría calificada, la Suprema Corte de Justicia de México desestima proyecto que proponía invalidar en parte la reforma judicial, CNN, ‏2024-11-06 (בספרדית)
  58. ↑ Mexico Supreme Court rejects last-ditch effort to limit judicial overhaul, AP News, ‏2024-11-06 (באנגלית)
  59. ↑ AMLO’s Plan to Elect Judges Undermines Democracy, Groups Say, bloomberg, ‏2.5.2024
  60. ↑ AMLO’s Plan to Elect Judges Undermines Democracy, Groups Say, Yahoo News, ‏2024-05-02 (באנגלית אמריקאית)
  61. ↑ מכתבה של סאטרת'ווייט (באנגלית)
  62. ↑ Judicial Reform in Mexico: A Setback for Human Rights, WOLA (באנגלית אמריקאית)
  63. ↑ Reforma judicial en México: un retroceso para los derechos humanos - WOLA, www.wola.org (ב־European Spanish)
  64. ↑ US ambassador to Mexico calls proposed judicial overhaul a democracy 'risk' and economic threat, AP News, ‏2024-08-22 (באנגלית)
  65. ↑ Romero, Simon; Mega, Emiliano Rodríguez (2024-08-27). "Mexico Pauses Relations With U.S. Embassy Amid Clash Over Judicial Overhaul". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-18.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הרפורמה המשפטית במקסיקו (2024)41258327Q129974654

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרפורמה_המשפטית_במקסיקו_(2024)&oldid=3015604"