הרצח הכפול במעברת כפר עאנה
הרצח הכפול במעברת כפר עאנה התבצע באפריל 1960. בפסק הדין בערעור שהגיש הרוצח לבית המשפט העליון נקבעה הלכת כחלה, שהיא תקדים בנושא קביעת אי שפיות.
הרקע
במאי 1959, עבד ששון כחלה, בן 70 כפועל בתל השומר. אחד מחבריו לעבודה היה בדרי צמח בן ה-24. באותה תקופה, תשלום שכר הפועלים היה מתעכב מעת לעת. על מנת לקבלו בזמן, נהג כחלה להעביר לפועלים הלוואה על חשבון התשלום, תוך ניכוי ריבית ביום קבלתו. על רקע מחלוקת בגין גובה הריבית, התפתח ריב בין כחלה לצמח, במהלכו הדף צמח את כחלה. האחרון נפל על הקרקע, הועבר לבית החולים ומת זמן מה לאחר מכן. נגד צמח הוגש כתב אישום ובהמשך קבע בית המשפט כי כחלה, שסבל ממחלת לב, מת כתוצאה מהתקף לב.[1]
הרצח
שנה לאחר מכן, ב-28 באפריל 1960, ציינו משפחתו של כחלה את יום השנה למותו. יום למחרת ב-29 באפריל, בשעה 19:30, הגיע צמח לבית קפה במעברת כפר עאנה. כאשר עמד צמח במרחק של שני מטר מדלת בית הקפה, הגיח בנו של ששון כחלה, שפיק כחלה, כשבידו אקדח שלוף. כחלה הבן ירה בצמח, והאחרון נפל על הארץ. בהמשך התרומם צמח, וכחלה ירה בו ירייה נוספת. צמח נכנס לבית הקפה, יצא דרך הדלת האחורית ונפל בחצר.[1] במשך 20 דקות היה מוטל צמח על גבו, זאת מאחר שלא היה בנמצא רכב להעבירו לבית החולים. בהמשך, כשהגיע לבית החולים בטנדר פרטי - נקבע מותו.[2]
לאחר המעשה, חיפש כחלה אחר קורבנות נוספים. תחילה הלך לביתו של אביו של צמח, אך הבית היה ריק.[3] בהמשך הגיע למספרה של אחיו של בדרי צמח - נעים צמח, כשאקדחו שלוף - אך נעים לא היה במספרה. כחלה פנה לביתו של נעים כדי לחפשו, משלא מצא אותו בבית - ירה כחלה בבנו מוריס בן ה-12 והרג אותו. לאחר מכן ירה באשתו של נעים, רחמה, שני כדורים - אחד בחזה ואחד בבטן - ופצע אותה אנושות.[1] משסיים את מעשיו בדירה של נעים, ראה כחלה אח אחר של צמח - אליהו. כחלה שאל אותו אם גם הוא אח של צמח, אליהו השיב בשלילה. אך כשהתרחק ממנו ירה לעברו כחלה שתי יריות והחטיא.[4]
בהמשך, פנה כחלה לבית דודתו של נעים, אולם לפתע שינה את כיוון הליכתו ופנה לביתם של משפחת סופר, שאחד מבניה נשא את ביתו של נעים. ליד הבית ירה שתי יריות באוויר. לאחר מכן עצר מונית ונסע לבית הוריו בתל אביב. סמוך לשעה 23:00 בלילה הגיע כחלה לתחנת המשטרה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, מסר את אקדחו והסגיר את עצמו. בחקירתו סיפר: "נקמתי את נקמת אבי המנוח".[1]
הרצח זעזע את התושבים, במיוחד על רקע רציחתו של ילד. התושבים ציינו כי הרצח התבצע מחמת העובדה שאין במדינה עונש מוות.[3]
המשפט
לאחר הרצח אושפז שפיק כחלה במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1965, ניתנה חוות דעת רפואית לפיה במהלך הרצח כחלה היה שפוי בדעתו, אך חלה במחלת נפש חודש לאחר מכן. בעקבות זאת הורה היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין.[5] באפריל 1967 הוטל על שפיק כחלה מאסר עולם.[6]
כחלה ערער לבית המשפט העליון בטענה שלא היה שפוי בעת ביצוע הרצח. בפברואר 1968 נדחה ערעורו והעונש נותר על כנו. בפסק הדין בעליון נקבע הלכת כחל לפיה: "כל אדם הוא בחזקת שפוי, ומכאן שהטוען אחרת –עליו הראיה". כן בפסק הדין נקבעו אמות המידה לבחינת מסוגלותו של נאשם לעמוד לדין על פי שאלות עובדתיות, כגון: האם הנאשם מסוגל להבין את מהות הליכי המשפט ולעקוב אחריהם, האם יש באפשרותו להעריך נכונה את מהות האשמה ואת מצבו, האם הנאשם הוא בר דעת על מנת להבין וליפות כוחו של עורך דין ולסייע לו בהגנתו.[7]
קישורים חיצוניים
- רצח מחריד בכפר ענה, הצפה, 1 במאי 1960
- רומן פריסטר, כתמים על השמש, על המשמר, 10 במאי 1960
- עפ 237/67 שפיר (שפיק) כחלה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד כב(1) 182
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 רצח מחריד בכפר ענה, הצפה, 1 במאי 1960
- ^ חמש שנים אחרי רצח כפול - יועמד שאפיק כחאלה לדין, מעריב, 26 ביולי 1965
- ^ 3.0 3.1 רצח כפול על רקע גאולת דם בכפר ענא, חרות, 1 במאי 1960
- ^ נידון למאסר־עולם - 7 שנים לאחו מעשי הרצח, על המשמר, 24 באפריל 1967
- ^ החל משפט נאשם ברצח כפול לפני כחמש שנים, על המשמר, 9 בינואר 1966
- ^ מאסר־עולם לשפיק כחלה שרצה שניים, דבר, 24 באפריל 1967
- ^ עפ 237/67 שפיר (שפיק) כחלה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כב(1) 182
