התיאטרון ההונגרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התיאטרון ההונגרי
Magyar Színház
05256-Budapest-1904-Ungarisches Theater-Brück & Sohn Kunstverlag.jpg
מידע כללי
מיקום בודפשט

כאשר נוסד התיאטרון ההונגרי (בהונגרית: Magyar Színház) בבודפשט בשנת 1897, הוא פתח את שעריו כתיאטרון ההונגרי הקבוע השביעי של הבירה (אחרי תיאטרון הטירה – התיאטרון הלאומי – תיאטרון העם בבודה – בית האופרה של בודפשט – תיאטרון קישפלודי באובודה – תיאטרון הקומדיה של בודפשט) בכיכר איזבלה (מסתיו 1964 הכיכר נקראת על שמו של שאנדור הבשי). התיאטרון הפרטי פעל מפתיחתו ב-16 באוקטובר 1897 ועד להלאמתו ב-1948.

מבנה התיאטרון נבנה מחדש מספר פעמים ובאופן משמעותי והוא ממשיך לתפקד גם כיום כתיאטרון במאה ה-21. למרות שמשרד התרבות ההונגרי העניק את השם Magyar Színház למוסד המנוהל שם ברציפות מאז 1966 ושמו שונה שוב רק בשנת 2000, זה לא התיאטרון לשעבר באותו השם, אלא היורש החוקי של התיאטרון הלאומי הראשון של הונגריה.[1][2]

היסטוריה

ההקמה

אמנית התיאטרון הלאומי סידי ראקושי (Rákosi Szidi), אחותו הצעירה של הסופר וחבר הבית העליון ההונגרי ינה ראקושי (Rákosi Jenő) הגישה את בקשתה הראשונה למועצת בירת הונגריה ב-8 בפברואר 1895. לפי זה, ברובע 8 של העיר על גבול רובע 6 ביקשה להקים תיאטרון אזרחי בעלות כרטיסים נמוכה, שהקהל שלו יהיה בעיקר הסוחרים והתעשיינים המשכילים של הבירה, כמו גם הסגל הפקידותי. גם התוכניות יותאמו לצרכים שלהם, הוא רצתה לעלות על הבמה את כל הז'אנרים הדרמטיים מלבד דרמה קלאסית, אבל בעיקר אופרטות ומחזמר. לאחר מכן, למרות העובדה שכבר הייתה לה תמיכה עקרונית של מועצת העיר של בודפשט, חלפו כמעט שלוש שנים בטרם נקבע המיקום המדויק של התיאטרון והוא נבנה. הבניין נרכש בסופו של דבר ללא סיוע העירייה. בעלה של אחות סידי ררקושי קנה את המקרקעין, שהיה בבעלות משפחת ברנאשדר ב-10 בפברואר 1896 תמורת 70,000 פורינט הונגרי. למרות שהאזור לא היה במיקום אידיאלי מבחינת תחבורה, שכן הוא נפל באמצע כיכר שנתחמה בארבעה כבישים ראשיים, ולכן היה רחוק יותר מתחנות כלי התחבורה הרגילים של אז, הם סמכו על הקונספט האמנותי.

מאחר שבניית התיאטרון והקמת העסק דרשו אמצעים כספיים משמעותיים יותר מאלה שעמדו לרשותו של בעל הקרקע החדש, נוסדה חברת מניות בערבון מוגבל להקמה (Magyar Színház Részvénytársaság) ב-14 בספטמבר 1896, ובכך הוא הרחיב את מעגל המייסדים. הון היסוד היה 980,000 פורינט של 56 המניות בערך נקוב של 5,000 פורינט כל אחת שהיווה את הון מניות כולו. מעט מאוד מידע דלף על המייסדים.

נשיא החברה היה בעל הקרקע. איבאן רלה נבחר למנהל ולמנהל האמנותי.[3]

השנים המוקדמות משנת 1897

במהלך סיור התיאטרון הראשון שנערך בשבוע שלפני הפתיחה, הופיעו בנוסף למבקרי התיאטרון של עיתוני בודפשט כמעט כל המחזאים ההונגרים הפעילים ונציגי כל תיאטראות בודפשט (על מנהליהם ופקידיהם). מטעם התיאטרון הלאומי והאופרה הופיעו הנציב הממשלתי קלמן פלוסאר, הבמאי הרוזן אנדור פסטטיץ' והדרמטורג אנטל וראדי. קלמן פורז'ולט הופיע מטעם תיאטרון העם, אישטוואן קגלביץ' מתיאטרון הקומדיה, ז'יגמונד פלד מתיאטרון הקיץ ועוד. האורחים התקבלו בברכה והסתובבו עם הייזם ויו"ר מועצת המנהלים של התיאטרון הבמאי איבאן רלה, המזכיר בלה פיי וחבר הפרלמנט בלה הגדוש שהיה אז בעל המניות העיקרי של התיאטרון.[4]

כרזה משנת 1908

עם זאת, השנה הראשונה של התיאטרון שנחשב אז כממוקם בפרברים לא הייתה מוצלחת למדי. לפיכך, איבאן רלה העביר את הניהול ללאסלו באוטי, שהיה אז רק בן 25. בהתלהבות הנעורים שלו הפך את מוסד האמנות להצלחה. בתחילת המאה, התיאטרון הציג מחזות צרפתיים ואנגלים, כמו גם אופרטות מרהיבות תוך שימוש במאפיינים של האחרונים. עם זאת, כאשר באוטי רצה להחתים את שארי פדאק, (שחקנית הונגרייה מפורסמת מאוד, אשתו השנייה של פרנץ מולנר), דירקטוריון החברה לא ראה אותה כישרונית מספיק. היחסים הידרדרו, מה שהוביל למשבר בדירקטוריון. באוטי התפטר מהניהול ב-20 בינואר 1900.

החזית המשוחזרת בתצלום של מור ארדיאי

בשנת 1914, התיאטרון נבנה מחדש בעזרת האדריכל לאסלו ואגו. בנוסף למבואה החדשה, המושבים באודיטוריום הוגדלו למעל 1000 מקומות בסידור מחדש חכם.[5] המוסד המחודש הפך בכך לאחד מהתיאטראות המודרניים ביותר בתקופתו.[6]

ממלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה, הכלכלה והתרבות הוכפפו לאינטרסים של לוחמה בחזיתות. בתקופה זו התמזגה החברה של התיאטרון לתוך מה שנקרה "האיחוד" (Unió Színházüzemi és Színházpító Eszvénytársasásság) - שבמהלך קיומו ניהל שישה תיאטראות נוספים וגם שלושה בתי דירות.

התוכניות רחבות ההיקף של ה"איחוד" התרסקו עד מהרה על ידי שורה של אירועים היסטוריים שליליים שפקדו את המדינה: התבוסה במלחמת העולם, מהפכת החרציות, הרפובליקה הסובייטית ההונגרית של 1919, המלחמה ההונגרית-הרומנית, חוזה טריאנון, השפל הכלכלי והאינפלציה. בתקופה שבין מרץ עד אוגוסט 1919, התיאטראות של "האיחוד" (Unió Rt) הולאמו (יחד עם ציוד התיאטרון העשיר) ו-150,000 כתרים במזומן נגנבו מהקופה ורווחי החברה נפלו. בכל זאת התיאטרון ההונגרי סיים את אותה השנה ברווח, שנבע בעיקר מקבלת תפקידה של שארי פדאק בתיאטרון (שהשתתפה גם בתנועות הפוליטיות של אותה תקופה). ב-1920 המצב הפוליטי של המדינה כבר התייצב, אך הייתה אי ודאות כלכלית גדולה, והחברה ניצלה זאת לרכישת ארבעה תיאטראות נוספים, ואף החלו להקים גם את חברת בתי הקולנוע (Corvin Motion Picture Theatre Co).[6]

כרזה להצגה החגיגית של יום השנה ה-25 של לאסלו באוטי כמנהל התיאטרון

בחכירה של החברה לפיתוח תיאטרון

בשנות העשרים חזר התיאטרון לאופרטות - בעיקר צרפתיות מודרניות - אך עם מעט הצלחה. ב-13 ביוני 1929 הפך התיאטרון לקונסורציום. לאחר מכן, ההובלה התחלפה ברצף מהיר.[5] מ-27 ביולי 1929, החברה המשותפת לפיתוח תיאטרון שכרה את התיאטרון, המנהלים הכלליים שלו ג'רג' ראץ, אוטו טורדאי (מקודם טאובר) שבתחילה היה סגנו של ראץ, ועד אוגוסט יוז'ף הגדוש (מקודם ברסלאואר) ועד אוקטובר אוסקר בלומנטל (מנהל אדמיניסטרטיבי) התחילו הפעולות שלהם.[7][8][9][10][11]

מספטמבר 1929, המנהל האמנותי היה אישטוואן ברודי ועד מהרה היה גם פאל רלה לתקופה קצרה. בשנת 1930 הפקיד המנהל הכללי ג'רג' ראץ הטיל את תפקיד מנהל התיאטרון על אוטו טורדאי לאחר מספר חודשי פעילות ומספטמבר היה ארתור בארדוש המנהל האמנותי של התיאטרון.[5]

ניהול משותף של תיאטראות מגיאר ואנדראשי

בעונת 1932–1933, התחילו את פעילותם והנהגתם המנהלים לשעבר של תיאטרון מרכז העיר, ינה הלטאי (עד 1936)[12][13] ופאל ברודי, כמו גם מנהל "תיאטרון שדרת אנדראשי" אלמר ורטהיימר. משנת 1938 נקראו התיאטראות ביחד "תיאטרון הונגרי ואנדראשי" (Magyar és Andrássy Színház Kft).[14][15][16] הם החתימו את שאנדור הבשי, שפרש מהתיאטרון הלאומי. בהתחלה הם התנסו בהצגות שהובאו מהתיאטראות הקודמים שלהם, ולאחר מכן המשיכו את פעולתם עם כמה הצגות מוצלחות מקוריות משלהם.[5]

התיאטרון חגג 40 שנה להיווסדו ב-29 באוקטובר 1937, בו נשא שאנדור הבשי נאום חגיגי, ולאחר מכן הוצג מחזהו של שייקספיר ריצ'רד השלישי עם ינה טרז' בתפקיד הראשי.[5]

עד אמצע מרץ 1940 הציג התיאטרון מופעי קברט, ולאחר מכן עד תום מלחמת העולם השנייה פעילותו הלכה ודעכה ומנהליה התחלפו ללא הירף.

לאחר מלחמת העולם השנייה

הבניין

חזית הבניין הייתה לכיוון רחוב דוב, לכיוון הכיכר הקטנה שנוצרה על ידי הבניין,[17] הצדדים האחרים גבלו ברחובות איזבלה, סווטשג (Szövetség) וושלני (Wesselényi).

התיאטרון ההונגרי נבנה תוך כשנה ב-1897. כל שטח מבנה התיאטרון היה 1,260 מ"ר. המייסדים חתמו על חוזה עם אדולף לאנג, אדריכל מבודפשט, להכנת התוכניות ובניית התיאטרון. עלות הבנייה של התיאטרון כולו היא 250 000 פורינט.[4]

האודיטוריום, לאחר בנייתו מחדש ב-1914

לאחר מלחמת העולם השנייה, בין התיאטראות של הבירה, המבנה נותר שלם יחסית. האודיטוריום לא היה מחומם במשך זמן רב וב-28 בינואר 1945 פגע מוקש שלא התפוצץ בעליית הגג שמעל תקרת המיתרים.[18]

המנהלים (חלקי)

  • איבאן רלה (1897–1898)
  • לאסלו באוטי (1898–1900)
  • אנדראש לסקאי (1901–1907)
  • לאסלו באוטי ואדן לאזאר כמזכיר[19] (1908–1918)
  • המנכ"ל לאסלו באוטי עד 1924 - שהפך אז לנשיא החברה .[20] אחריו הגיע ינה פלודי בתפקיד זה, לאחר קריסת הקונצרן ה"איחוד".
מנהל האמנות לאסלו ויידה (1918–1922)[6]
לאסלו באוטי (סגן מנהל מחליף,[6] 1922–1924)

ב-19 ביוני 1929, הוקם קונסורציום של אמנים להצלת התיאטרון - מנהל אמנותי: דיולה הגדוש.[5][11]

לקריאה נוספת

  • Rajnai Edit: A budapesti Magyar Színház első tíz éve (1897-1907) (115-185. old.), Színháztudományi Szemle 16. (Földényi F. László szerk.), library.hungaricana.hu - 1985. (חזית התיאטרון ב-1944)
  • Magyar Bálint: A Magyar Színház története, Szépirodalmi, Budapest – 1985 (online: books.google.hu)
  • Székely György: Magyar Bálint: A Magyar Színház története (műelemzés, 534–537. o.), Nagy Péter szerk.: Irodalomtörténet 19. (69). évf. 3. sz., epa.oszk.hu - 1987-88.
  • Magyar Színház / Új Magyar Színház Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4

ראו גם

  • Magyar Színház oldalhomlokzata 1944-ben - fénykép, Budapest Gyűjtemény, Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, gallery.hungaricana.hu
  • MTI archívum: A Magyar Színház a háború után, 1945., A Magyar Színház, 1949. július 13., Madách Színház az Izabella téren – 1960. július 19., Bontják az Izabella téri színházat - 1964. augusztus 21.(החזית אחרי המלחמה)
  • zsuzsa.frisnyak: Ismeretlen légifelvétel Budapestről (Král Sándor tüzérfőhadnagy felvétele középen az egykori Magyar Színház épületével az 1900-as évek elején), timelord.blog.hu - 2019. január 4.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התיאטרון ההונגרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nemzeti helyett Pesti Magyar Színház (8. old.), Nógrád Megyei Hírlap 11. évfolyam, 207. szám, library.hungaricana.hu – 2000. szeptember 4.
  2. ^ Rockenbauer Zoltán (2000-09-01). "A Nemzeti Színház alapító okiratának módosítása". magyarszinhaz.hu. אורכב מ-המקור ב-2015-05-30.
  3. ^ Új színház a fővárosban (637. o.), Vasárnapi Ujság 43. évfolyam 38. szám, epa.oszk.hu – 1896. szeptember 20.
  4. ^ 4.0 4.1 Pesti Napló 48. évfolyam 282. szám – 1897. október 10. (online: adtplus.arcanum.hu)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Koch Lajos: A budapesti Magyar Színház műsora, Színháztörténeti füzetek 24., Budapest, library.hungaricana.hu - 1960.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Hlbocsányi Norbert: Színház és vállalkozás : az Unió Rt. és a pesti pénzoligarchák (139-197. o.), Fons forráskutatás és történeti segédtudományok 21. évf. 2. sz., epa.oszk.hu – 2014.
  7. ^ Komlós Jenő: Leleplezzük a nyolc új budapesti színigazgató múltját (22-23. o.), Színházi Élet XIX. évfolyam 33. szám, epa.oszk.hu - 1929. augusztus 11-17.
  8. ^ A Magyar Színháznak három egyenjogú társtulajdonosa van (8. o.), Magyarország 36. évfolyam 168. szám - 1929. július 27. (online: adtplus.arcanum.hu)
  9. ^ A Magyar Színház és új bérlői (12. o.), Pesti Hírlap 51. évfolyam 178. szám - 1929. augusztus 8. (online: adtplus.arcanum.hu)
  10. ^ Újjászervezik a Magyar Színházat (10. old.), Budapesti Hírlap 49. évfolyam 241. szám - 1929. október 23. (online: adtplus.arcanum.hu)
  11. ^ 11.0 11.1 Megbukott a budapesti Magyar Színház, Prágai Magyar Hirlap 8. évfolyam 134. (2059.) szám, library.hungaricana.hu - 1929. június 14.
  12. ^ 1061. Izabella-tér 16-18. sz. alatti Színházbérlő Rt. (Előbb: Petőfi Sándor-u. 6. sz. alatti színházbérlő Rt.) (1929-.) Nagy Magyar Compass 60/2. Iparos-részvénytársulatok – 1936. (online: adtplus.arcanum.hu)
  13. ^ Magyar-színház bérlő kft. Nagy Magyar Compass 61/2. Korlátolt felelősségű társaságok – 1937. (online: adtplus.arcanum.hu)
  14. ^ 115. Magyar-színház bérlő kft. (1932.) Nagy Magyar Compass 57/2. Korlátolt felelősségű társaságok – 1933. (online: adtplus.arcanum.hu)
  15. ^ „Magyar és Andrássy Színház KM.“, Ujság 14. évfolyam 62. szám – 1938. március 18. (online: adtplus.arcanum.hu)
  16. ^ (1938—10.) Magyar és Andrássy Színház Kft. Budapest. Budapesti kir. tvszk 1938. I. 12. Cg 39765/3. 24056/1. Központi Értesítő 63. évfolyam 10. szám, 1. félév – 1938. március 10. (online: adtplus.arcanum.hu)
  17. ^ Új szinház a fővárosban (609. o.), Vasárnapi Ujság 44. évfolyam 37. szám, epa.oszk.hu - 1897. szeptember 12.
  18. ^ Kabdebó Lóránt: A háborúnak vége lett Major Tamás (136. old.) - Kozmosz Kv., 1983 מסת"ב 963 211 534 1
  19. ^ A Világ tudósítójától (Lázár Ödön jubileuma, 12. o.), Világ 16. évfolyam 188. szám - 1925. augusztus 23. (online: adtplus.arcanum.hu)
  20. ^ Új kézben az Unió-színházak, Prágai Magyar Hirlap 3. évfolyam 112. (560.) szám, library.hungaricana.hu - 1924. május 18.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=התיאטרון_ההונגרי&oldid=2110345"