ואן (נפה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפת ואן
Van
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מזרח אנטוליה
בירת הנפה ואן
שטח 19,069 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בנפה 988,260 (2005)
אזור זמן UTC +2
http://www.van.gov.tr

לחצו כדי להקטין חזרה

יווןקפריסיןגאורגיהארמניהאזרבייג'ןאיראןעיראקסוריהאדירנהטקירדאאיסטנבולצ'נקלהילובהבלקסירבורסהקוג'אליסקריהבילג'יקקיטהיהאיזמירמניסהאיידןמולהאושקדניזלידיזג'הבולואסקישהיראפיונקרהיסארבורדוראנטליהאספרטהזונגולדקברטיוקרביקצ'נקיריאנקרהקוניהקאראמאןמרסיןנידהאקסראיקרשהירקרקקלהצ'ורוםקסטמונוסינופסמסוןאמסיהיוזגטקייסריאדנהאורדוטוקטסיוואסגירסוןאוסמניההאטייקיליסמלטיהקהרמאנמרשגזיאנטפאדיאמןשנלאורפהמרדיןבטמןדיארבקיראלזיארזינג'אןטרבזוןגימישהנהטונג'ליבייבורטריזהבינגלארטוויןארדהאןקארסאדירארזורוםמושאאריביטליססיאירטשרנקואןהאקאריVan in Turkey.svg
אודות התמונה
Van districts.png

חלוקה אדמיניסטרטיבית

נפת ואן (טורקית: Van ili, כורדית: Wan, ארמנית: Վան) היא נפה במזרח טורקיה. בירת הנפה בעיר ואן והיא נחלקת ל-12 יחידות אדמיניסטראטיוויות. שמו של האזור בא ככל הנראה מהמילה ביאינילי (Biainili) שהיה שמה של ממלכת אוררטו באוררטית. אוכלוסיית הנפה מונה 988,260 תושבים (2005), ומורכבת מכורדים וטורקים, וכן מעט קירגיזים וארמנים. ואן ידועה, בין היתר, בגזע חתולים ייחודי (בעל פרוות גוף לבנה וזנב וראש בצבע אחר) שמקורו באזור והמכונה ואן טורקי (Van kedesi).

גאוגרפיה

שטחה של הנפה הוא 19,069 קמ"ר והיא גובלת באיראן ממזרח, בנפת האקארי ונפת שירנק מדרום, בנפת ביטליס ונפת סיאירט ממערב ובנפת אארי מצפון. במערבה של הנפה שוכנת ימת ואן בגובה של 1,719 מטרים מעל פני הים. הימה מוקפת בהרים שגובהם הממוצע 2,500 עד 3,000 מטרים (עם פסגות המגיעות לגובה של מעל 3,500 מטרים)והתופסים כמחצית משטח הנפה. במזרחה ודרומה של הנפה משתרעת רמה שגובהה נע בין 2,200 ל-2,400 מטרים. הרמה מנוקזת בעיקר על ידי מספר נחלים הזורמים מערבה אל הימה. שיפוליה המזרחיים של הנפה מנוקזים על ידי יובלים של האראקס אל הים הכספי ועל ידי הנהר הזב הגדול הנשפך בסופו של דבר אל החידקל.

היסטוריה

בתחילת האלף הראשון לפנה"ס שכנה נפת ואן במרכזה של ממלכת אוררטו, ובירת הממלכה, טושפה, נצבה במקום בו ממוקמת כיום העיר ואן. האזור נכבש בידי מדי במאה השביעית לפנה"ס ועל ידי האימפריה הפרסית במאה השישית לפנה"ס. אלכסנדר מוקדון כבש את האזור בשנת 331 לפנה"ס, ועם מותו עברה השליטה בו לידי בית סלאוקוס. לקראת סוף האלף הראשון לפנה"ס היה האזור למרכז הממלכה הארמנית של המלך טיגראן (טיגראנס), אשר יסד את העיר טיגראנאקרט במאה ה-1 לפנה"ס. הפרתים היו השליטים הבאים של האזור, ואחריהם הגיעו הרומאים. במאה ה-4 לספירה היה האזור לחלק מהאימפריה הסאסאנית. במאה ה-7 לספירה החזיקה האימפריה הביזאנטית באזור למשך פרק זמן קצר (מ-628 עד 640), ושבה לשלוט בו במאה ה-10 לספירה, לאחר שהוחזק על ידי הערבים והסג'ידים מאזרבייג'ן. האזור המשיך להחליף ידיים - סלג'וקים (1054), איובים (1207), מונגולים (1240), וכן קרה קויונלו ושוב מונגולים בני שושלת טימור (המאה ה-14 לספירה). במאות ה-15 וה-16 ניצב האזור במרכז מאבק שליטה עיקש בין האימפריה הספווית האיראנית לבין העות'מאנים, שהשתלטו עליו באופן סופי בשנת 1548.

במלחמת העולם הראשונה היה האזור לזירת קרב בין צבאות רוסיה והאימפריה העות'מאנית. העיר ואן נכבשה על ידי הרוסים פעמיים במשך שנת 1915, לראשונה בחודש מאי ולאחר מכן בחודש אוגוסט. תושביה הארמנים של העיר סבלו אבידות כבדות בהגנת העיר לצד הרוסים, אך מוסכם כיום כי אלה ששרדו הצליחו להמלט להרים ונמלטו ממעשי טבח. לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 החל הצבא הרוסי לסגת מהאזור, וזה שב לשליטה עות'מאנית באפריל 1918. הסכם סוור מ-10 באוגוסט 1920 העניק את השליטה באזור לארמניה, אך כוחותיו של מוסטפא כמאל כבשו אותו והוא היה לחלק מטורקיה מכוח הסכם לוזאן מ-1923.

רעידת האדמה ב-2011

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רעידת האדמה בוואן (2011)

ב-23 באוקטובר 2011 הכתה רעידת אדמה במזרח טורקיה, בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט. הרעידה הורגשה בעיקר באזור נפת ואן. המוקד נמדד בעומק 16 ק"מ בעיירה טבנלי הנמצאת במזרח הנפה. בעיר ארקיס, קרסו בניינים ומערכות הטלפונים והחשמל קרסו לחלוטין, מכך הושפעו גם ואן והערים הסמוכות, שגם בהן קרסו בניינים רבים. בעקבות פגיעה משמעותית בשדה התעופה של ואן, שהינו שדה תעופה מרכזי במזרח המדינה, הופנו טיסות לנחיתה בשדות אחרים. מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 600 בני אדם ויותר מ-4,000 פצועים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואן בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0