וולאפיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וולאפיק (Volapük) היא שפה מתוכננת, שהומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר (אנ'). שלאייר טען כי הא-ל ציווה עליו בחלומו ליצור שפה בינלאומית. חשיבותה בהיותה השפה המתוכננת הראשונה שקנתה לה דוברים ולא נותרה בגדר ניסוי. היום יש לשפה עשרות ספורות של דוברים בלבד.

היסטוריה

ספר הלימוד הראשון לוולאפיק פורסם בשנת 1880. בראשית דרכה זכתה השפה להצלחה מרשימה: חברות וולאפיק נוסדו באירופה, והתפשטו עד צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה. שנים מעטות לאחר המצאתה נהנתה השפה מכמאה אלף תומכים. לא ברור כמה מתוכם שלטו בשפה, אבל ידוע שהיו מעל אלף מורים מוסמכים. בשנת 1884 התקיים בפרידריכסהאפן כנס הוולאפיק הבינלאומי הראשון. הכנס השני נערך בשנת 1887 במינכן, ובו הוקמה גם האקדמיה לוולאפיק.

עם זאת, ברבות הימים הוכיחה עצמה וולאפיק כקשה יחסית ללימוד, ובוודאי קשה מכדי שתוכל לבסס את מעמדה כשפה בינלאומית. אמנם מקור אוצר המלים שלה היה בשפות אירופיות שונות, אך ההתאמות לשפה שעברו המלים המקוריות שינו אותן לבלי הכר. למשל, מקור שמה של השפה - Volapük - במילים האנגליות world ו־speak. לשינויים הרבים שעברו המילים שתי סיבות עיקריות: הימנעותו של שלאייר מהצבת שני עיצורים זה לצד זה, וכן ויתורו על הפונמה r, בנימוק שדוברים סיניים לא יבחינו בינה לבין l. עוד היה לוולאפיק לרועץ סירובו של שלאייר, ממציא השפה, להניח לה להתפתח בחופשיות, והתעקשותו לשמור בידיו את השליטה המוחלטת עליה ולהפוך את האקדמיה לוולאפיק לאוטוקרטיה שלו.

באמצע שנות השמונים של המאה ה-19 החלו רבים מאוהדי וולאפיק לחזור בהם מתמיכתם בה. מאורע ראוי לציון במיוחד התרחש בשנת 1888, כאשר אגודת הוולאפיק של נירנברג העבירה את תמיכתה לשפה מתוכננת אחרת, אספרנטו. עד סוף העשור כבר שכך העניין סביב וולאפיק כמעט לחלוטין, למרות הקונגרס הבינלאומי השלישי והאחרון, שנערך בפריז בשנת 1889, ואף היה הראשון שבו שימשה וולאפיק כשפה בלעדית (בשני הקודמים השתמשו בשפה הגרמנית).

אחרי מלחמת העולם הראשונה פתח ההולנדי ארי דה יונג בעיון מקיף בשפה. בשנת 1929 הוא נפגש עם חברי האקדמיה לוולאפיק והציג בפניהם את עבודתו. לאחר שנתקבלה ואושרה, פרסם בשנת 1931 דקדוק של וולאפיק, וכן מילון וולאפיק-גרמנית וגרמנית-וולאפיק. דה יונג פישט את כללי הדקדוק, ואף הוסיף את הפונמה "r", והשתמש בה כדי להפוך את אוצר המלים לידידותי יותר. עבודתו של דה יונג הובילה לפריחה מחודשת של השפה בהולנד ובגרמניה, אך לא לאורך זמן; הנציונל־סוציאליסטים דיכאו את השימוש בכל השפות המתוכננות, ובכלל זה וולאפיק, ומאז השפה לא התאוששה. עם זאת, קהילת דוברי וולאפיק התקיימה באופן רציף מאז ימי שלאייר, ועדיין קיימת.

יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית. רוב הערכים האלו כוללים משפט אחד בלבד.

אלפבית

וולאפיק משתמשת בכתיב לטיני, וכוללת עשרים ושבע אותיות:

אות סימן IPA אות סימן IPA אות סימן IPA אות סימן IPA
a [a] g [ɡ] n [n] u [u]
ä [ɛ] h [h] o [o] ü [y]
b [b] i [i] ö [ø] v [v]
c [dʒ] או [tʃ] j [ʒ] או [ʃ] p [p] x [gz] או [ks]
d [d] k [k] r [r] y [j]
e [e] l [l] s [s] z [dz] או [ts]
f [f] m [m] t [t]

את האותיות בעלות האומלאוט - ä, ö, ü - אפשר לכתוב בוולאפיק גם ay, oy, uy, בהתאמה.

דקדוק

שמות עצם

לשמות עצם בוולאפיק ארבע יחסות, כמו בגרמנית. לכל יחסה סיומת אופיינית. להלן נטיית שם העצם vol, "עולם":

יחסה יחיד רבים
נומינטיב vol (עולם) vols (עולמות)
גניטיב vola (של עולם) volas (של עולמות)
דאטיב vole (לעולם) voles (לעולמות)
אקוזטיב voli (את עולם) volis (את עולמות)

בצירופים של שני שמות עצם, השם החשוב יותר מופיע שני. כך pokamon הוא "כסף כיס", לעומת monapok, שהוא נרתיק לכסף. לרוב, אם כי לא תמיד, מופיע שם העצם הראשון ביחסת גניטיב. כך volapük היא, למעשה, "שפה של עולם".

תארים

תארים מסתיימים תמיד ב"ik". כך למשל gret הוא שם העצם "גודל", והתואר "גדול" הוא gretik. בדומה לכך, smal - קוטן, smalik - קטן; pöf - עוני, pöfik - עני. בדומה לעברית, תארים מופיעים אחרי שם העצם שאליו הם קשורים.

מספרים מונים

וולאפיק המקורית הבחינה בתשעה מספרים בסיסיים (1 - 9). כדי לציין עשרות, הוסיפו את הריבוי s. כך למשל bal הוא אחת, bals הוא עשר, balsebal - אחת עשרה, וכן הלאה. כל אחד מתשעת המספרים מורכב מהברה בודדת, ומסתיים בצליל l. לבד מהמספר 7, שהתנועה המופיעה בו היא e, מתאימות התנועות שבמספרים היסודיים לסדר התנועות בשפה: a, e, i, o, u, ä, ö, ü.
עם הנהגת המלה "deg", עשר, עברה שיטת הספירה למודל הדומה יותר לזה של שפת אספרנטו:
bal - אחת.
tel - שתיים.
kil - שלוש.
fol - ארבע.
lul - חמש.
mäl - שש.
vel - שבע.
jöl - שמונה.
zül - תשע.
deg - עשר.
degbal - אחת עשרה; degtel - שתים עשרה; וכן הלאה.
teldeg - עשרים; kildeg - שלושים; וכן הלאה.
teldegbal - עשרים ואחת.
tum - מאה.
mil - אלף.
telmil vel - אלפיים ושבע.
jölmil kiltumzüldeglul - שמונת אלפים שלוש מאות תשעים וחמש.

עוד

מערכת נטיות הפועל של וולאפיק - אולי בניגוד למצופה משפה מתוכננת, אבל בהחלט כמצופה משפה צירופית - עשירה מאד. בסך הכול יש לכל פועל 1584 נטיות. רק לסביל, לשם דוגמה, קיימות שש מורפמות שונות, הנבדלות זו מזו בזמן. כך palöfob - אני נאהב, polöfob - אהיה נאהב, pelöfob - הייתי נאהב (פרפקט), וכן הלאה.

משמות עצם ניתן לגזור, באמצעות הוספת מוספיות, לא רק תארים (סיומת ik) ופעלים, אלא גם תוארי־פועל (iko), ואפילו מילות יחס (ü) וקישור (ä).

הריבוי - תמיד באמצעות s. כך למשל ob - אני, obs - אנחנו.

ההטעמה תמיד על ההברה האחרונה במילה.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0