ויליאם קמדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ויליאם קמדן (באנגלית: William Camden;‏ 2 במאי 1551 – 9 בנובמבר 1623) היה מלומד אנגלי, אספן עתיקות, היסטוריון, גאוגרף, הידוע כמחבר "בריטניה", הספר הכורוגרפי הראשון - סקר האיים הבריטיים ואירלנד, וכן מחבר של "האנלס" - התיאור המפורט הראשון ההיסטורי של שלטון אליזבת הראשונה מאנגליה.

ביוגרפיה

שנים ראשונות

קמדן נולד בלונדון. אביו סמפסון קמדן היה חבר של אגודת אומנים אנגליים. הוא למד במספר בתי ספר כנסייתיים, ובשנת 1566 נכנס לאוקספורד. בכנסיית כריסטוס התוודע למלומד פיליפ סידני, שעודד את ההתעניינות של קמדן בהיסטוריה ועתיקות. קמדן חזר ללונדון בשנת 1571 ללא תואר. בשנת 1575 הפך למורה במנזר וסטמינסטר, תפקיד שהעניק לו את החופש לנסוע ולעשות את מחקריו ההיסטוריים במהלך חופשות בית הספר.

"בריטניה"

בשנת 1577, בעידודו של אברהם אורטליוס, החל קמדן את עבודתו הגדולה "בריטניה" - סקר טופוגרפי והיסטורי של כל בריטניה הגדולה ואירלנד.[1] המהדורה הראשונה, שנכתבה בלטינית, פורסמה בשנת 1586. היה ביקוש גדול לספר והוא וזכה לפרסום רב, והופיע בחמש מהדורות נוספות, בשנים 1587, 1590, 1594, 1600 ו-1607, שכל אחת מהן הורחבה מאוד לעומת קודמתה הן בתוכן טקסטואלי והן באיורים.[2][3] מהדורה 1607 כללה לראשונה סט מלא של מפות המחוזות באנגליה, המבוסס על הסקרים של כריסטופר סקסטון ושל ג'ון נורדן, והוכנו על ידי ויליאם קיפ ויליאם הול. המהדורה הראשונה בשפה האנגלית, שתורגמה על ידי פילימון הולנד, הופיעה בשנת 1610, שוב עם תכנים נוספים שנוספו על ידי קמדן.[4]

הספר "בריטניה" הוא תיאור מחוז אחרי מחוז בבריטניה ואירלנד. זוהי יצירת כורוגרפית (גאוגרפיה רגיונלית ראשונית): מחקר המתייחס לנוף, גאוגרפיה, והיסטוריה. במקום לכתוב היסטוריה, קמדן רצה לתאר בפירוט את בריטניה הגדולה של ההווה בימיו, ולהראות כיצד ניתן להבחין בעקבות העבר בנוף הקיים. בשיטה זו הוא הפיק את התמונה הרצופה הראשונה של בריטניה מהתקופה הרומית.

הוא המשיך לאסוף חומרים ולעדכן ולהרחיב את "בריטניה" לאורך חייו. הוא שרטט מפות על פי העבודות שפורסמו או שלא פורסמו של ג'ון לילנד ואת ויליאם לאמבראד. קיבל סיוע מרשת גדולה של כותבים בעלי תחומי עניין דומים. הוא גם נסע ברחבי בריטניה הגדולה כדי לראות לעצמו מסמכים, אתרים וממצאים: ידוע שהוא ביקר במזרח אנגליה בשנת 1578, יורקשייר ולנקשייר בשנת 1582, דבון ב־1589, וויילס ב־1590, סאליסברי, וולס ואוקספורד בשנת 1596, סקר את חומת אדריאנוס בשנת 1599.[5] עבודות השדה והמחקר שלו ממקור ראשון קבעו תקנים חדשים לתקופה זו. הוא אפילו למד וולשית ואנגלית העתיקה להשלמת מחקרו.

בשנת 1593 קמדן הפך למנהל בית הספר ווסטמינסטר. הוא מילא את התפקיד במשך ארבע שנים, אך עזב את תפקידו כאשר קיבל תפקיד ממלכתי גבוה בממלכה. המינוי היה בעיקר בגלל המוניטין של ספרו "בריטניה", והוא היה דמות ידועה ונערצת, והמינוי נועד לשחרר אותו מעבודת ההוראה ולהקל על מחקרו. המכללה הצבאית באותה התקופה הייתה לא רק מרכז של מחקר גנאלוגי והיסטורי, אלא גם מרכז מחקר של העת העתיקה. עם זאת, המינוי עורר את קנאתו של ראלף ברוק, שפרסם, כנקמה, ביקורת על "בריטניה", והאשים את קמדן בחוסר דיוק ובפלגיאניזם. קמדן הגן על עצמו בהצלחה מפני ההאשמות במהדורות שלאחר מכן של יצירתו.

הספר "בריטניה". היה מוכר כעבודה חשובה לא רק באנגליה, אלא בכל רחבי אירופה. קמדן שקל להדפיס את בריטניה בשנת 1586 בארצות השפלה, ואף על פי שזה לא קרה, המהדורה השלישית של 1590, בנוסף להדפסותיה בלונדון, פורסמה באותה שנה גם בפרנקפורט, והודפסה שם מחדש בשנת 1616. בשנת 1612 חלקים נבחנו על ידי האינקוויזיציה הספרדית. מהדורה מצומצמת פורסמה באמסטרדם בשנת 1617 והודפסה מחדש בשנת 1639; וגרסאות הטקסט נכללו גם ב-Theatrum Orbis Terrarum של ג'ון בלואו (פורסם באמסטרדם בשנת 1645) ובנוובוס אטלס של יאן ג'נסוניוס (שפורסם שוב באמסטרדם בשנת 1646).[6]

אנאלס

בשנת 1597, הברון ויליאם ססיל, הציע לקמדן לכתוב את תולדות שלטונה של המלכה אליזבת. מידת השפעתו לאחר מכן של בורגלי על היצירה אינה ברורה: קמדן מזכיר רק באופן ספציפי את ג'ון פורצקי מסאלדן, ראש הממשלה האחרון של אליזבת', והנרי קאפה, רוברט דוורו, כמקורות.[7] קמדן החל את עבודתו בשנת 1607. החלק הראשון (ספרים 1–3) זכרונות של אנגליה בתקופת אליזבת (האנאלס) המכסה את שלטונה עד 1588, הופיע בשנת 1615. החלק השני (ספר 4, המקיף את 1589–1603) הושלם בשנת 1617, אך לא פורסם עד שנת 1625 (מהדורת ליידן), ו-1627 (מהדורת לונדון), לאחר מותו של קמדן. התרגום הראשון לאנגלית לספרים 1–3 הופיע בשנת 1625, על ידי אברהם דארסי.[8] ספר 4 תורגם לאנגלית על ידי תומאס בראון, בשנת 1629.

האננלס לא נכתבו כנרטיב רציף, אלא בסגנון דיווחי, ונתן רשימת אירועי כל שנה בנפרד. לפעמים נמתחה ביקורת על כך שהאנלס נוהגים בסלחנות מדי כלפי אליזבת וג'יימס הראשון, האנאלס הם אחת היצירות הגדולות של ההיסטוריוגרפיה האנגלית והשפיעו רבות על הדימוי המאוחר יותר של התקופה האליזבתנית. ההיסטוריון הבריטי יו טרוור-רופר אמר עליהם: "בזכות קמדן אנו מייחסים למלכה אליזבת מדיניות עקבית ולא של סדרה בלתי עקבית של סכסוכים בלתי פתורים והחלטות משתקות."[8]

פרסומים נוספים

במשך השנים קמדן פרסם כתבים נוספים, חלקם משתלבים עם יצירתו הגדולה "בריטניה" וחלקם עומדים בפני עצמם. חלקם זכו למהדורות רבות, ויש בהם אוספים תרבותיים מעניינים כמו אוסף הפתגמים האנגליים הראשונים מסודרים לפי סדר א-ב. שעדיין מצוטטים במילונים מודרניים.[9] הרשימה האלפביתית הראשונה של הפתגמים באנגלית, מנוצלת מאוד על ידי עורכי המילונים המודרניים העיקריים של פתגמים (כולל אלה של ברטון סטיבנסון (1949), חבר הפרלמנט טילי (1950) והמהדורה השלישית של הספר מילון אוקספורד של משלי האנגלית, בעריכת פ. פ. וילסון (1970). יש בספר מספר פתגמים נוספים שלא נרשמו במקומות אחרים.[10]

בין היצירות האחרות של קמדן היה ספר דקדוק יווני אשר נותר כספר לימוד רגיל במשך יותר ממאה שנה. תרגום לטיני של ספרים שונים, מאמר שלא פורסם בנושא הדפוס[11] ומספר שירים לטיניים.[12]

שנותיו האחרונות

בשנת 1609 עבר קמדן לקנט, בדרום מזרח לונדון. למרות בריאותו הלקויה, הוא המשיך לעבוד בחריצות. בשנת 1622 הקימה אוניברסיטת אוקספורד תוכנית הרצאות ללימודי ההיסטוריה - הראשונה בעולם - שנמשכת עד היום כקתדרה של קמדן להיסטוריה עתיקה. באותה שנה הוא חלה בשיתוק. הוא נפטר ב-9 בנובמבר 1623, ונקבר במנזר ווסטמינסטר, שם ניתן לראות את המצבה שלו, הכוללת את דמותו המחזיקה עותק של "בריטניה".

מורשת

ויליאם קמדן (במרכז) בלבושו הרשמי, בזמן ההלוויה של המלכה אליזבת, 1603

היצירה "בריטניה" של קמדן נותרה כיצירה מונומנטלית ומוערכת במשך שנים רבות לאחר מותו. מהדורה מתוקנת קלות של התרגום ההולנדי משנת 1610 פורסמה בשנת 1637. תרגום חדש ומורחב מאוד, שערך אדמונד גיבסון, פורסם בשנת 1695, והוצא מחדש במהדורות מתוקנות בשנת 1722, 1753 ו-1772. תרגום נוסף ומורחב עוד יותר על ידי ריצ'רד גאף פורסם ב-1789, ולאחריו מהדורה שנייה בשנת 1806.[13] בנאום בשנת 1986, לציון יום השנה ה-400 של הפרסום המקורי, ג'ורג בון ציין כי העבודה "עדיין ביסודה מציגה את האופן שבו אנו, בעת העתיקה, הסתכלנו על המדינה שלנו".[14]

הפקולטה להיסטוריה עתיקה באוקספורד ממשיכה את פעילותה. מאז 1877 היא צורפה למכללת ברסנוזה, ומאז 1910 הוגבלה להיסטוריה הרומית.

אגודת קמדן, הייתה הוצאה לאור שנוסדה בשנת 1838 לפרסום ממצאים היסטוריים וספרותיים. בשנת 1897 היא השתלבה בחברה ההיסטורית המלכותית, שממשיכה לפרסם טקסטים במה שמכונה בהווה "סדרת קמדן".

אגודת קמדן בקיימברידג', קבלה את שמה מקמדן, הייתה אגודה שנוסדה בשנת 1839 על ידי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת קיימברידג' כדי לקדם את חקר האדריכלות הגותית. בשנת 1845 היא עברה ללונדון, שם התפרסמה והייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות התחייה הגותית של המאה ה-19.

לאחר מותו של קמדן נודע ביתו לשעבר בצ'יזלורסט בשם קמדן פלייס. במאה ה-18 היא נרכשה על ידי סר צ'ארלס פראט, שופט ראשי ובהמשך על ידי לורד קנצלר, שבשנת 1765 קיבל את התואר ברון קמדן, מקמדן פלייס. בשנת 1786 נוצר התואר האציל קמדן, ובשנת 1812 הפך בנו למרקיז קמדן. בבעלות המשפחה היו אדמות בצפון לונדון, ועליהם התפתחו שכונות לזכרו של ויליאם קמדן כמו קמדן טאון או קמדן.

לקריאה נוספת

  • Adams, Simon (2002). Leicester and the Court: Essays on Elizabethan Politics. Manchester: Manchester University Press. מסת"ב 0719053242.
  • Boon, G. C. (1987). "Camden and the Britannia". Archaeologia Cambrensis. 136: 1–19.
  • Collinson, Patrick (1998). "One of us? William Camden and the making of history". Transactions of the Royal Historical Society. 6th ser. 8: 139–63. doi:10.2307/3679292.
  • Copley, Gordon J. (1977). "Introduction". Camden's Britannia: Surrey and Sussex. London: Hutchinson & Co. מסת"ב 0091220009.
  • DeMolen, R. L. (1984). "The Library of William Camden". Proceedings of the American Philosophical Society. 128: 326–409.
  • Harris, Oliver D. (2015). "William Camden, Philemon Holland and the 1610 translation of Britannia". Antiquaries Journal. 95: 279–303. doi:10.1017/s0003581515000189.
  • Hepple, Leslie W. (1999). "Sir Robert Cotton, Camden's Britannia, and the early history of Roman Wall studies". Archaeologia Aeliana. 5th ser. 27: 1–19.
  • Herendeen, Wyman H. (2007). William Camden: a life in context. Woodbridge: Boydell & Brewer. מסת"ב 9781843831266.
  • Jones, H. Stuart (1943). "The Foundation and History of the Camden Chair" (PDF). Oxoniensia. 8–9: 169–92.
  • Kenyon, John (1983). The History Men: The Historical Profession in England since the Renaissance. London: Weidenfeld & Nicolson. מסת"ב 0-297-78254-1.
  • Kunst, Christiane (1995). "William Camden's Britannia: history and historiography". In Crawford, M. H.; Ligota, C. R. (eds.). Ancient History and the Antiquarian: essays in memory of Arnaldo Momigliano. Warburg Institute Colloquia. 2. London: Warburg Institute. pp. 117–31. מסת"ב 0854810951.
  • Levy, F. J. (1964). "The Making of Camden's Britannia". Bibliothèque d'humanisme et Renaissance. 26: 70–97.
  • Levy, F. J. (1967). Tudor Historical Thought. San Marino: Huntington Library.
  • Lucas, Peter J. (2018). "William Camden, seventeenth-century atlases of the British Isles and the printing of Anglo-Saxon". Antiquaries Journal. 98: 219–44.
  • Parry, Graham (1995). The Trophies of Time: English antiquarians of the seventeenth century. Oxford: Oxford University Press. מסת"ב 0198129629.
  • Piggott, Stuart (1976). "William Camden and the Britannia". Ruins in a Landscape: essays in antiquarianism. Edinburgh: Edinburgh University Press. pp. 33–53. מסת"ב 0852243030.
  • Richardson, R. C. (2004). "William Camden and the Re-Discovery of England" (PDF). Transactions of the Leicestershire Archaeological and Historical Society. 78: 108–23.
  • Rockett, William (1995). "The Structural Plan of Camden's Britannia". Sixteenth Century Journal. 26: 829–41. doi:10.2307/2543789.
  • Trevor-Roper, H. R. (1971). Queen Elizabeth's First Historian: William Camden and the beginnings of English "civil history". London.
  • Trevor-Roper, H. R. (14 June 1985). "William Camden: Remains Concerning Britain, edited by R. D. Dunn [review]". Times Literary Supplement: 671–2.
  • Vine, Angus (2014). "Copiousness, conjecture and collaboration in William Camden's Britannia". Renaissance Studies. 28 (2): 225–41. doi:10.1111/rest.12051.
  • Woolf, D. R. (1990). The Idea of History in Early Stuart England. Toronto: University of Toronto Press. מסת"ב 0802058620.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם קמדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Camden, William (1610). "The Author to the Reader". Britain, or a Chorographicall Description of the most flourishing Kingdomes, England, Scotland, and Ireland, and the Ilands adjoyning, out of the depth of Antiquitie. Translated by Holland, Philemon. London.
  2. ^ Levy 1964.
  3. ^ Piggott 1976.
  4. ^ Harris 2015.
  5. ^ Dates of excursions based on DeMolen 1984, p. 328; the date of the northern trip corrected from 1600 to 1599 based on Hepple 1999.
  6. ^ Harris 2015, pp. 281–3.
  7. ^ Adams pp. 53, 64.
  8. ^ 8.0 8.1 Kenyon p. 10.
  9. ^ Dunn, R. D. (1986). "Additions to OED from William Camden's Remains 1605, 1614, 1623". Notes and Queries. 231 (4): 451–460.
  10. ^ Dunn, R. D. (1986). "English Proverbs from William Camden's Remains Concerning Britain". Huntington Library Quarterly. 49 (3).
  11. ^ Dunn, R. D., ed. (1986). "Fragment of an Unpublished Essay on Printing by William Camden". British Library Journal. 12: 145–9.
  12. ^ ohnston, George Burke, ed. (1975). "Poems by William Camden: with notes and translations from the Latin". Studies in Philology. 72 (5): 1–143. OCLC 6478930.
  13. ^ Harris 2015, p. 281.
  14. ^ Boon 1987, p. 1.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ויליאם_קמדן&oldid=1596801"