וינקה

וינקה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גנציינאים
משפחה:	הרדופיים
סוג:	וינקה

וִינְקָה (שם מדעי: Vinca) היא סוג במשפחת ההרדופיים הכולל שישה מינים. המין וִינְקָה עֶשְׂבּוֹנִית (Vinca herbacea) הוא היחיד שגדל בר בארץ. המינים וינקה גדולה (Vinca major) ווינקה קטנה (Vinca minor) הם צמחי תרבות נפוצים. המין וינקה ורודה (Vinca rosea) נפוץ מאד בישראל כצמח נוי. השם וינקה מקורו בפועל הלטיני vincire שפירושו לאגד, לקשור.

תיאור ותפוצה

הוינקה היא לרוב צמח עשבוני משתרע ולעיתים בן שיח ירוק עד רב שנתי ומקורה באירופה, צפון-מערב אפריקה וודרום-מערב אסיה. שני מינים, בהם הוינקה העשבונית, הם בני חלוף (החלק שמעל הקרקע מת בחורף). גבעולי הוינקה דקים ומשתרעים באורך של מטר עד שניים ומסתעפים לשלוחות של 20 עד 70 סנטימטרים. העלים מנוגדים, אזמליים עד ביצתיים בצורתם, שפתם תמימה, 9–1 סנטימטרים באורכם, 6–0.5 סנטימטרים ברוחבם. הפריחה מופיעה ברוב ימות השנה, פשוטה בצורתה, ברוחב של 7–2.5 סנטימטרים. חמשת עלי הכותרת, לרוב סגולים (ולעיתים לבנים) מחוברים בבסיסם ויוצרים מעין צינור. המפוחית (הפרי) מכילה זוג זרעים. כאשר המפוחית בשלה היא נפתחת לאורך התפר המצוי בצד אחד לשם פליטת הזרעים. בעקבות השבחה קיימים זנים רבים של וינה גדולה וקטנה בצבעי פריחה ועלווה שונים.

הוינקה צומחת בתנאי שמש מלאה עד צל מלא, עמידה ביובש ובקור ואינה רגישה לעודף השקיה. ניתן להרבות את הוינקה על ידי ייחורים המשרישים בקלות במים.

המינים וינקה גדולה ווינקה קטנה נחשבים באזורים רבים, אליהם הובאה הוינקה כצמח נוי, כעשבים שוטים וכצמח פולש. זאת בשל הצמיחה וההתפשטות המהירה החונקת לעיתים צמחי-בר מקומיים. המדובר בעיקר בחלקים מאוסטרליה, ניו זילנד ובחוף קליפורניה שבארצות הברית. במקרים אחרים נחשבת הוינקה כאמצעי יעיל לעיכוב שריפות.

שימושים רפואיים

מיני הוינקה השונים מכילים לפחות 86 אלקלואידים, לכן הם נחשבים כרעילים. המין וינקה ורודה מגודל באופן תעשייתי, לשם הפקת התרופות וינקריסטין (Vincristin) ווינבלאסטין (Vinblastin) המשמשות לריפוי מחלות לוקמיה ומחלות סרטן אחרות.