זאב כץ
 | |||||
| לידה |
29 במרץ 1923 לייפציג, גרמניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 27 באפריל 1982 (בגיל 59) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1938 | ||||
| סיעה | המערך | ||||
| |||||
זאב כץ (29 במרץ 1923 – 27 באפריל 1982) היה חבר הכנסת מטעם המערך בכנסת התשיעית.
חייו
זאב נולד בלייפציג שבגרמניה, אח צעיר להנס, בן למרי ושמעון. עד גיל 12 התחנך בבית ספר גרמני רגיל, ועם התחזקות הנאצים, עבר לבקשתו לבית ספר יהודי ("ולד שולה"), ובמקביל הצטרף באותה שנה לתנועת הנוער "הבונים". בשנת 1938 עלה זאב לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער, והצטרף להכשרה בקיבוץ גבעת-ברנר, שם בלט כדמות דומיננטית. בין יוזמותיו: החלטה שחברי הקבוצה ידברו עברית בלבד. לאחר שסיימה חברת הנוער את הכשרתה בגבעת-ברנר, הצטרפה הקבוצה לקיבוץ גשר בתחילת 1941. בסוף אותה שנה, על אף שלא הספיק לשהות תקופה ארוכה בקיבוץ, החליט זאב להתנדב לגיוס לצבא הבריטי, בתקווה להגיע לאירופה ולהתחקות אחר אמו מרי עמה נותק הקשר.
זאב שירת במהלך מלחמת העולם השנייה ביחידת התובלה 176 של הצבא הבריטי ושירת בו בין השנים 1941–1946.זאב שירת בחזיתות הלחימה באפריקה ואיטליה. בתום שירותו סייע באיסוף וסיוע לקהילות היהודיות באירופה, וכן בהכשרת קבוצות ילדים ונוער לקראת עלייתם לא"י. במהלך שירותו בצבא עמד זאב בקשר מכתבים עם חבריו בקיבוץ, בהם תיאר את קורותיו ואת רשמיו מאירופה לאחר המלחמה. "ואספר בקצרה על חוויה אחרת שהייתה לי במסיבת חנוכה של ילדי יהודי פלורנץ... ילדינו אשר עוד יודעים לשמוח ולשמח. החג הגדול היה שלהם, כי הם אשר מחר יעלו ארצה והם צריכים להיות נוער בריא, חי ותוסס".[1]
בפברואר 1946 חזר לגשר, ועם פרוץ מלחמת העצמאות שימש כמפקד עמדה בקרבות. עם ההחלטה לפנות את ילדי הקיבוץ (ועמם הורה אחד) התפנה זאב לחיפה. בחיפה שימש כ'מרכז הגלות' וקישר בין חברי המשק שנשארו בגשר לבין הקבוצה בחיפה. ב 1950 חזרו הילדים מחיפה והוחלט על הקמת הקיבוץ מחדש- במקומו הנוכחי.
זאב שימש בתפקידים שונים במשק: מרכז גן-ירק, מרכז משק ועוד. בתחילת שנות ה-60 השתלב בוועדת הקיבוץ-המאוחד, במסגרתה פעל לליווי חברתי-מקצועי של יישובים חדשים (צור נתן). זאב שימש כמרכז המשק בגשר בתקופת מלחמת ששת-הימים ומלחמת ההתשה, תקופה קשה במיוחד לקיבוץ אשר היה נתון להפגזות כבדות ולתקיפות נוספות (מיקוש שדות וכבישים, חדירת חוליות מחבלים) ואף ספג אבדות בנפש. לאחר סיום מלחמת ההתשה המשיך זאב לעבוד במשק בתפקידים שונים, תוך שילוב פעילות פוליטית בתנועה הקיבוצית וכהונה נוספת בוועדת הקיבוץ המאוחד.
זאב הושבע לכנסת התשיעית ב-12 בינואר 1979, בעקבות פרישתו של חבר הכנסת אהרן ידלין. הוא היה חבר ועדת העלייה והקליטה וועדת העבודה והרווחה. בנוסף, שימש כחבר בפועל בוועדת הכלכלה. בוועדות אלו ובהופעותיו בכנסת המשיך לעסוק בנושאי התיישבות, חינוך, חקלאות ומים. בטרם סיים את כהונתו הראשונה כחבר-כנסת חלה זאב במחלת הסרטן. הוא נפטר בערב יום העצמאות 1982.
משפחה
אביו של זאב נפטר בגרמניה בשנת 1937 ואילו אמו נרצחה בשואה. אחיו הנס (אליו לעיתים היה פונה במכתביו 'אחי היחידי') עלה לארץ מספר חודשים אחריו.
בדצמבר 1946 נשא זאב לאישה את חנה (חנצ'ה) לבית מרכוס, ולשניים ארבעה ילדים (הגרים בגשר) ו-19 נכדים.
הנצחה
להנצחת פועלו בתחום המים בגשר, נקרא מאגר המים הגדול והחדש של הקיבוץ מאגר ז"ך (זאב כץ), וכן יצא לאור ספר לזכרו במלאת שנה לפטירתו.
לקריאה נוספת
זאב כץ (ספר שיצא לאור במלאת שנה לפטירתו), הוצאת קיבוץ גשר, 1983.
קישורים חיצוניים
זאב כץ, באתר הכנסת - זאב כץ, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ אפרת מנהיימר (עורכת), זאב כץ, קיבוץ גשר, 1983
