זיזף איפנמה
 זיזף איפנמה
| |
|---|---|
_Figures_18%E2%80%9329.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף איפנמה |
| מין: | זיזף איפנמה |
| שם מדעי | |
 Pygoderma bilabiatum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
זיזף איפנמה (שם מדעי: Pygoderma bilabiatum), הוא סוג של עטלף בינוני במשפחת הזיזפיים, שאנדמי לאזור הדרומי של הים הקריבי ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1843 על ידי הזואולוג הגרמני יוהאן אנדראס וגנר ולו שני תת-מינים.
תיאור
לזיזף איפנמה גוף גוצי, ראש רחב וקצר וחרטום קטום ונפוח - כמעט קובייתי. אוזניו רחבות ומעוגלות עם צפירים קטנים. עיטור העלה האפי גדול למדי (אורך: 12 מ״מ, רוחב-8.5 מ״מ ) וצורתו כחנית מעוצבת רחבה. מין זה ידוע בבלוטות הריח הרבות והנפוחות שלו: הן מפוזרות סביב העיניים, בצידי האף ומתחת לסנטר, ויוצרות על הפנים נפיחויות מוזרות ולא סימפתיות בעליל. הזיזף נטול זנב, וקרום התעופה האחורי שלו באורך בינוני.
אורך הראש והגוף של זיזף איפנמה 36–41 מ״מ, אורך הזרוע 36–41 מ״מ ומשקלו עד 22 גרם, כאשר הגודל משתנה בהתאם למיקום הגאוגרפי. הזכרים קטנים במקצת מן הנקבות, יש להן 2 טוחנות במקום 3, ובלוטות הריח הנפוחות שלהם גדולות ובולטות יותר משל הנקבות. בנוסף, לזכרים יש בלוטות נפוחות גם בגפיים.
הפרווה של זיזף איפנמה גסה, צפופה ורכה; באזור החזה והזרועות היא דלילה למדי, ולעיתים נוצרים קטעים של עור חשוף. צבעה הכללי חום אפרורי, חאקי, בז׳ או חום זהוב. על הכתפיים יש כתמים לבנים. הכנפיים שחורות. הפנים, הזרועות והרגליים בצבע בורדו או ורוד. האוזניים והעיטור האפי בצבע צהוב, כתמתם או ורוד.
תפוצה
זיזף איפנמה מצוי במרכז אמריקה הדרומית; טווח התפוצה שלו כולל את דרום ומזרח ברזיל, דרום ומרכז פרגוואי, צפון ארגנטינה ולאורך החלק המרכזי של בוליביה. ישנן דגימות של המין שנאספו לכאורה בסורינאם, אך אין עדיין אימות לכך שהוא אכן נפוץ בה. בית הגידול כולל בעיקר יער גשם טרופי, יער סובטרופי יבש ויער משני. המין נפוץ בעיקר באזור היער האטלנטי הטרופי ובביצות הפנטנל, אך מצוי במידה פחותה גם בכיסי יערות יבשים בתוך הסראדו והסרטאו, בסוואנה טרופית, סוואנת שיחים דוקרנית ובבתה חופית; התפוצה הגאוגרפית שלו גובלת ביער האמזונס מצפון, בגראן צ׳אקו הצחיח למחצה במערב ובערבות הפמפס בדרום.
ביולוגיה
כיתר העטלפים, זיזף איפנמה פעיל בלילה ומבלה את היום בשינה במערות ועצים חלולים. הזכרים והנקבות חיים בגבהים שונים: הזכרים בשפלות נמוכות מתחת ל-250 מטר מעל פני הים, והנקבות באזורים גבוהים יותר. זיזפי איפנמה נודדים מדי שנה בין השפלות להרים בהתאם לכמות המשקעים, הטמפרטורות וזמינות המזון. יש העדפה לטמפרטורה מתונה של 16–23 מעלות צלזיוס, וכמות משקעים שנתית של 1,500 מילימטר ומעלה. דפוס הנדידה שלו דומה לסוגים מסוימים של קיכליים והוקיים.
זיזף איפנמה הוא אוכל פירות מובהק, ונוטה לאכול פירות בשלים ובשרניים דלי סיבים וזרעים שמתעכלים במהירות. בין הפירות הנצרכים על ידו לעיתים קרובות ניתן למנות את הפיקוס, המיש ממשפחת הקנאביים, המקלורה מהתותיים, הלוקומה מהספוטיים, המיקוניה מהמלסטומיים והסולנום מהסולניים. הזיזף עשוי גם ללקק צוף מתפרחות. הטורפים העיקריים של הזיזף הם שועל הסרטנים ותנשמת לבנה.
עונת הרבייה של זיזפי איפנמה מתרחשת בסתיו או בחורף, וההמלטות מתרחשות בסוף העונה היבשה. הדבר מאפשר לזיזפיות לגדל את צאצאיהן בתקופה של שפע במזון. בכל פעם נולד גור יחיד והאם מניקה אותו לפחות חודשיים.
מצב
חרף העובדה שהמין נלכד בטבע לעיתים רחוקות, זיזף איפנמה מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), מכיוון שטווח התפוצה שלו רחב יחסית, הוא סובלני למגוון בתי גידול, אוכלוסייתו גדולה למדי, ולא נראה שהוא צפוי בשיעור הנדרש עבור קטגוריות שימור חמורות יותר. מגמת האוכלוסייה אינה ידועה. אין איומים משמעותיים על המין והוא מצוי במספר אזורים מוגנים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
