זיזף ארך-לשון
 זיזף ארך-לשון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף ארך-לשון |
| מינים | |
|
5 | |
| שם מדעי | |
 Glossophaga
| |
זיזף ארך-לשון או גלוסופגה[1] (שם מדעי: Glossophaga), הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הזיזפיים, הכולל 5 מינים החיים ביבשת אמריקה כולל יער האמזונאס. הסוג הוקם בשנת 1818 על ידי הזואולוג הצרפתי אטיין ז'ופרואה סנט-אילר; משמעות השם המדעי של הסוג היא ״יונק שאוכל עם הלשון״.
תיאור
לזיזף ארך הלשון יש גוף גוצי ועגלגל, זנב קצרצר וראש גדול וחרטום צר וחרוטי. אוזניו קצרות ומשולשות עם צפירים זעירים ועיטור העלה האפי שלו בצורת זיז מחודד וזקוף. הסוג ידוע בלשונו הארוכה והעבה שמכוסה בגבשושיות שעירות ומותאמת לליקוק צוף ואבקנים. השפתיים עטויות יבלות ובליטות.
אורך הראש והגוף של הזיזפים ארוכי הלשון 42–61 מ״מ, אורך הזרוע 32–41 מ״מ וארוך הזנב 4–7 מ״מ; המשקל 9–16 גרם. הזכר גדול במקצת מן הנקבה.
הפרווה של הזיזף ארוך הלשון עבה ורכה. צבעה נע בין חום בהיר לחום זהוב, אדמדם, אוכרה, חום אפרורי או חום שוקולד כהה. הגחון נוטה להיות חיוור יותר והפנים בעלות גוון כהה לעיתים קרובות. החוטם, העיטור האפי ופנים האוזניים ורודים. הכנפיים שחורות-סגלגלות.
ביולוגיה
הזיזפים ארוכי הלשון מצויים באמריקה המרכזית והדרומית. המינים בסוג מפגינים הסתגלות למגוון בתי גידול, ומצויים ביערות יבשים, כיסי סבך, יערות לחים, יערות ירוקי-עד ומטעי בננות. עם זאת, בתי גידול לחים מועדפים יותר בשל היותם שופעים בפרחים. הזיזפים מצויים הן בשפלה והן ברכסי הרים עד רום 2,600 מטר מעל פני הים.
הזיזפים פעילים בשעות הלילה. במהלך היום, הם מוצאים מחסה במערות, נקיקים וחללי עצים, לצד מבנים נטושים, גשרים ופירי כרייה. הם לנים בקבוצות קטנות בדרך כלל, אך לעיתים מתקבצים במושבות גדולות של עד 1,000 פרטים במקומות מחסה מועדפים. מושבות גדולות מורכבות לרוב בעיקר מנקבות וצאצאיהן.
הזיזפים ארוכי הלשון ניזונים בעיקר מצוף פרחים ואבקנים ומשמשים כמאביקים חשובים. הם נוטים לתור אחר מזון בסמיכות לנחלים ונהרות שבהם יש מקורות מזון מגוונים. לזיזף יש מסלול תעופה קבוע מדי לילה שאורכו 150–250 מטר ולעיתים אף ק״מ וחצי, שבו הוא מחפש את מזונו. מלבד המסלול, הזיזף מחזיק טריטוריה קבועה קטנה סביב תפרחות מועדפות (לא יותר מ-10 מטר רבוע), ומגן עליה מפני זיזפים פולשים בקולות צווחניים שנשמעים גם לאוזן אנושית. הזיזף משתמש בלשונו הארוכה והשעירה ובחוטמו המחודד כדי לתחוב את ראשו לתפרחות ולחלץ משם צוף ואבקנים באמצעות ליקוק. פירות וחרקים רכים נאכלים בעיקר כאשר הפרחים אינם זמינים.
בהתאם לזמינות המזון, הזיזפים מסוגלים להתרבות מספר פעמים בשנה. לאחר תקופת היריון של 2–3 חודשים, הזיזפית ממליטה צאצא יחיד ולעיתים נדירות תאומים שנצמדים לאם בימים הראשונים. בגיל 25–28 ימים, הזיזף הקטן מסוגל לעוף בכוחות עצמו ונגמל בהדרגה. תוחלת החיים המרבית של המין היא 10 שנים.
מינים
בסוג זה 5 מינים:
- זיזף ארך-לשון קומיסריס (Glossophaga commissarisi)
- זיזף ארך-לשון אפור (Glossophaga leachii)
- זיזף ארך-לשון מילר (Glossophaga longirostris)
- זיזף ארך-לשון מערבי (Glossophaga morenoi)
- זיזף ארך-לשון פאלאס (Glossophaga soricina)
קישורים חיצוניים
- ^ לקסיקון דביר לזואולוגיה מאת מנחם דור עמוד 199