זיזף כתום-גרון
 זיזף כתום-גרון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף כתום-גרון |
| מין: | זיזף כתום-גרון |
| שם מדעי | |
 Lampronycteris brachyotis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
זיזף כתום-גרון (שם מדעי: Lampronycteris brachyotis), הוא סוג של עטלף קטן וססגוני במשפחת הזיזפיים, שמצוי ביבשת אמריקה כולל יער האמזונאס ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1879 על ידי הזואולוג האירי ג׳ורג׳ אדוארד דובסון וסווג במקור כמין בסוג זיזף ננסי עד שהוקצה עבורו סוג נפרד.
תיאור
הזיזף כתום הגרון מתאפיין בראש גדול ומעוגל, בגוף גוצי ומוצק ובחרטום קצר למדי. פניו דלילות בשיער, עיניו קטנות ואוזניו קצרות ורחבות עם צפירים קטנים. עיטור העלה האפי שלו קטן למדי, והוא מורכב מזיז עבה משולש, ודיסקית רחבה סביב הנחיריים. בנוסף, ישנן מספר נפיחויות ויבלות סביב האף והפנים.
הזיזף כתום הגרון הוא בין הקטנים במשפחתו: אורך גופו 48–62 מ״מ, אורך זרועותיו כ-40 מ״מ, אורך זנבו 7–13 מ״מ ומשקלו עד 14 גרם.
הפרווה של הזיזף כתום הגרון עבה ושעירה. צבעה רבגוני למדי: הגב בצבע חום אפרורי או אוכרה, הצלעות והמותניים בצבע צהבהב חיוור, ועל הראש כיפה בצבע חום-אפרורי או אדום-קינמון. סימן ההיכר של המין שהעניק לו את שמו, הוא הצבע הכתום העז בגרון, בסנטר ובלחיים שמתרחב לעיתים קרובות גם לחזה ומאפשר לזהותו בנקל מזיזפים אחרים. הבטן ואזור המפשעה בצבע צהוב עז, ולעיתים הגרון והלחיים יהיו אף הם צהובים. הכנפיים וקצות האוזניים שחורות, בעוד שהפנים, הצפירים, הזרועות והרגליים בצבע ארגמן, בורדו או ורוד. העיטור האפי עשוי להיות ורוד או שחור.
תפוצה וביולוגיה
הזיזף כתום הגרון מצוי באמריקה הדרומית והמרכזית; טווח התפוצה שלו מפוצל לשלושה אזורים נפרדים: האזור הראשון בדרום מקסיקו, בליז וצפון גואטמלה, החלק השני בניקרגואה, קוסטה ריקה ופנמה, החלק השליש משתרע על מזרח קולומביה, וונצואלה, אזור גויאנה, צפון ומרכז ברזיל וצפון פרו. הוא מצוי גם באי טרינידד וטובגו. בית הגידול של המין מורכב מיער ראשוני טרופי, יער במבוק לח ויער גדותיים בשפלות נמוכות ברום 150–700 מטר מעל פני הים.
הזיזף כתום הגרון פעיל בשעות הלילה, ושיא הפעילות מתרחשת בשעתיים הראשונות לאחר השקיעה ולאחר חצות. בשעות היום, הזיזף ישן במערות, מכרות, מבנים נטושים, אתרים ארכאולוגים ועצים חלולים. הוא לן בקבוצות קטנות של 10 פרטים עד מושבות גדולות של 300 פרטים, שמורכבים בעיקר מנקבות וצאצאיהן.
הזיזף הוא יונק אוכל חרקים באופן כללי, אך מדי פעם מגוון את תזונתו בפירות, צוף ואבקנים (בפרט בעונה היבשה). הוא נוהג לתור אחר מזונו בגובה 3–12 מטר מקרקעית היער. יש ככל הנראה שתי עונות רבייה שמסונכרנות עם עונות הגשמים. בכל פעם נולד צאצא יחיד.
מצב
הזיזף כתום הגרון מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC) עקב טווח תפוצה רחב, מגמת אוכלוסייה יציבה והעדר איומים גדולים. עם זאת, המין רגיש מאוד לאובדן בית גידול ולהפרעות אנושיות ו-IUCN מציע לרשויות השימור המקומיות לפעול לצמצום האיומים הללו באזורים שבהם קיימים ריכוזים של המין.
קישורים חיצוניים
