זייוולף
זייוולף ( Sæwulf[1]) היה נוסע אנגלי שביקר בארץ ישראל ב-1102–1103, זמן לא רב אחרי כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון, והיה מהראשונים שכתבו על מצב הארץ ועל תנאי ההפלגות במזרח הים התיכון בראשית התקופה הצלבנית.
קורות חייו ומסעו
.JPG)
הידיעות על חייו מעטות מאוד, להוציא שמו ותאריכי מסעו לארץ ישראל השאובים מתוך חיבורו היחיד, Relatio de peregrinatione Saewulfi ad Hierosolymam et Terram Sanctam ("דיווח על עלייתו לרגל של זייוולף לירושלים ולארץ הקודש"). מהכתוב בו ניתן להסיק שזייוולף היה איש כנסייה משכיל. ייתכן שהוא הסוחר Seuulfus מווסטר שנזכר אצל ההיסטוריון האנגלי בן המאה ה-12 ויליאם ממלמסברי (אנ') כמי שהצטרף בסוף ימיו למנזר,[2] אם כי יש חולקים על כך בשל אי-ההתאמה בגילאי האנשים הללו.[3]
זייוולף עשה את מסעו למזרח בחברת עולי רגל שהפליגו באוניית סוחר מנמל מונופולי בפוליה שבדרום איטליה ב-13 ביולי 1102. ההפלגה בים עברה תוך עצירות בנמלים והחלפת ספינות, ועליה התעכב לא מעט בחיבורו.[4] אחרי הנחיתה ביפו, הנמל היחיד שהיה אז בידי הצלבנים, מיהרו זייוולף ובני חבורתו לעלות לירושלים. הם נכנסו אליהו בשער דויד וממנו אצו לכנסיית הקבר. אחרי שהות שבה חזר וביקר באתרים הקדושים בעיר ובסביבותיה פנה זייוולף לבית עניה ולבית לחם, ירד ליריחו, הִדרים עד חברון והִִצפין להר תבור ולנצרת, סבב את הכנרת וככל הנראה הגיע עד למרגלות הר חרמון – למקורות הירדן סמוך לבניאס. ביום 17 במאי 1103, אחרי השלמת המסע בארץ ישראל, הפליג מיפו בדרכו חזרה לביתו. ההפלגה מרובת התלאות הייתה אמורה להסתיים בקונסטנטינופול, אך החיבור נקטע אחרי תיאור סמירנה וסיקור המעבר בדרדנלים.[5]
חיבורו
תוכן העניינים בחיבורו של זייוולף על מסעו לירושלים אופיין כמעין כריך. תיאור ההפלגות אל ארץ ישראל וממנה, תחנותיהן ותלאותיהן, שנכתב בגוף ראשון, מצוי בחלק הראשון ובחלק השלישי של החיבור, ואילו בתווך מובא תיאור המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל הערוך כמדריך לעולי הרגל.[3] תיאור האתרים מלווה בפסוקים הנוגעים להם במקרא ובברית החדשה וכן בציון מסורות של הנוצרים המזרחיים בארץ ישראל, Assirii בלשונו. זייוולף הוסיף פרטי מידע שלא נמצאו במדריכי נסיעות קודמים.[3] החיבור מהווה מקור לידיעות על תנאי המסחר והמסעות במזרח הים התיכון ועל הקשיים והסכנות שבהם נתקלו עולי הרגל לירושלים בתקופתו. פירוט מסעו בים על תחנות הדרך בנמלים השונים תורם לשחזור נתיבים ימיים במזרח הים התיכון בתקופתו. בדומה ליומן מסעו של הצליין הרוסי דניאל, שהגיע לירושלים כחמש שנים אחריו, זייוולף מספק תיאורים מפורטים של העיר בעשור הראשון אחרי כיבושה במסע הצלב הראשון.
זייוולף היה הראשון באנשי אירופה שתיאר את המצב בארץ ישראל מיד לאחר הכיבוש הצלבני, כאשר השליטה הפרנקית הייתה עדיין רופפת: ”הסראצנים טומנים מלכודת לנוצרים. הם מסתתרים בנקיקי הרים, במערות ובסלעים... תמיד מצפים לנחשלים אחרי השיירה. הא? מה גדול מספר הגוויות בצידי הדרכים שסועות על ידי חיות-טרף”.[6] האירועים במהלך ההפלגה מיפו צפונה לקפריסין ולאסיה הקטנה משקפים את המצב שבו הצי הפאטמי עשה כבתוך שלו לאורך חוף ארץ ישראל, כי עכו והנמלים שמצפון לה, צור, צידון וטריפולי, היו עדיין בשליטת המוסלמים.
קישורים חיצוניים
- אריה גראבויס ואיבון פרידמן, "בין זיקה לזרות: יחסם של הצליינים לארץ-ישראל בתקופת מסעי-הצלב", קתדרה 41, אוקטובר 1986, עמ' 38–64; על סאוולף בעמ' 41–43 ובהערות 15, 17 ו-18
- נתן שור, "זוולף והאסון בנמל יפו", בתוך אלי שילר (עורך), ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, ירושלים: הוצאת אריאל, 1994, עמ' 56–57
- Thomas Wright, "Saewulf", in Biographia britannica literaria, London: J.W. Parker, 1842, pp. 37–40
- Thomas Wright, "Saewulf" in Early travels in Palestine, London, 1848, pp. xix–xxii, 31–50[7]
- Saewulf, London: The library of the Palestine Pilgrims' Text Society, 1892
- Raymond Beazley, "Sæwulf", In Dictionary of National Biography 50, 1897, pp. 113–114
- "Saewulf, an English Pilgrim to Palestine", in William Boulting, Four Pilgrims, 1920, pp. 65–88
- John H. Pryor, "The Voyages of Saewulf", in R.B.C. Huygens (ed.), Peregrinationes tres, Turnholt: Brepols,1994, pp. 35–57
- "Sæwulf, Relatio de peregratione ad Hierosolymam", in Robert B. C. Huygens (ed.), Peregrinationes tres (Corpus Christianorum Continuatio mediaevalis, Band 139), Turnholt: Brepols, 1994, pp. 59–77
- Peter Damian-Grint, "Sæwulf" (fl. 1102–1103), Oxford Dictionary of National Biography, 2004
- Denys Pringle, "Saewulf – A True Account of the Situation of Jerusalem", in Three Pilgimages to the Holy Land, Turnhout: Brepols, 2022, pp. 9–18, pp. 89–118 מסת"ב 978-2-503-59372-2
הערות שוליים
- ↑ שנות לידתו ומותו אינן ידועות
- ↑ Thomas Weight, Biographia britannica literaria, 1842, p. 38
- ^ 3.0 3.1 3.2 Pringle, 2022, pp. 9–18
- ↑ שיחזור מפורט של הנתיבים הימיים שעבר זייוולף בדרכו לארץ ישראל ובחזרה נעשה על ידי ההיסטוריון John H. Pryor ופורסם בהקדמה למהדורת התרגום לאנגלית של כתב היד של זייוולף מ-1994; ראו Pryor, 1994, pp. 35–57
- ↑ כתב היד של החיבור ניצל בידי הארכיבישוף מקנטרברי במהלך פירוק המנזרים באנגליה, וספריותיהם בכלל, שנערך בפקודת בפקודת המלך הנרי השמיני. כתב היד הזה (MS 111), גלול בכתבי יד אחרים, הועבר לקורפוס כריסטי קולג' (אנ') בקיימברידג', אך חלקו ככל הנראה אבד
- ↑ התרגום לפי יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, 1963, כרך א', עמ' 392
- ↑ מהדורת התרגום של Wright מ-1848 מצויה גם בפרויקט גוטנברג
זייוולף40997327Q3461241