חארס
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | סלפית |
| אזור זמן | UTC +2 |
חארס (ערבית: حارس) היא עיירה פלסטינית הממוקמת במחוז סלפית בצפון הגדה המערבית, ו-24 ק"מ מדרום-מערב לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיירה מנתה 3,776 נפש בשנת 2016.[1]
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במרכז הכפר נמצאת "חירבת אֶ-תֵל" ("התל")[2] ובה נתגלו ממצאים רבים מהתקופה הכנענית (ברונזה קדומה ותיכונה) ותקופת הברזל. יש המציאם חורבה זאת כזיהוי לעיר תמנת חרס. גרעין הכפר הנוכחי הוקם מסביב שני קברי שייח ("א-שייח עותמאן" ו"שייח עבדאללה") ומסגד מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל.
התקופה העותמאנית
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 21 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על כוורת דבורים לייצור דבש.[3]
בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "בכפר מבנה גדול ממדים ששימש כמסגד, מחולק לשלושה חלקים המופרדים על ידי עמודי שיש בגדלים שונים, וככל הנראה עתיקים. על תל חורבות של מגדל עתיק. המקום נטוע כעת בזיתים. שני קברים עתיקים וכמה בורות חצובים בסלע שייכים לעיר העתיקה שעמדה כאן."[4]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקף במטעי זיתים.[5]
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 285 מוסלמים, ובמפקד 1931 האוכלוסייה גדלה ל-394, שלמעט נוצרי אחד כולם היו מוסלמים, ואכלסו 99 בתים.
ב-1945 האוכלוסייה הייתה 540 איש, כולם מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל היה 8,391 דונם, כשמתוכם 1,545 שימשו למטעים ואדמות השקיה, 1,341 לגידולי דגנים, ואילו 21 דונמים סווגו כשטח בנוי.
בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עברה חארס משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961, האוכלוסייה הייתה 726 נפש.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בתחילת שנות השמונים הופקעו מאות דונמים מאדמות הכפר לצורך הקמת ההתנחלויות: אריאל, קריית נטפים, רבבה, ברקן, יקיר, ונופים.[6] עד שנות השמונים של המאה ה-20 עבר כביש חוצה שומרון הישן (כביש 505) במרכז הכפר, כאשר נבנה מעקף מדרום לכפר. ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הפקיעה מדינת ישראל קרקעות נוספות של הכפר לצורך הקמת כביש 5. בסך הכל הופקעו 3,097 דונם מאדמות הכפר.[7] בשנת 2000 חסמה מדינת ישראל בפני תושבי הכפר, במסגרת ההגבלות על התנועה בגדה, את הכניסה הצפונית לעיירה סלפית, כביש המסתעף מכביש 5 והמשמש גם ככביש הגישה המרכזי לאריאל, וכפתה על כפרי נפת סלפית נתיב נסיעה ממושך אל העיירה, העובר דרך צומת תפוח ודרך הכפרים יאסוף ואיסכאכא, עד לכניסה המזרחית לסלפית. נסיעה שארכה קודם לכן כחמש דקות ארכה במסלול זה כשעה.[8]
לאחר הסכם אוסלו, סביב השטח הבנוי של הכפר שורטט קו כחול וזה סווג כשטח B, המצוי תחת שליטה אזרחית פלסטינית. האדמות החקלאיות שמסביב לכפר הוכרזו כשטח C, המצוי תחת שליטת ישראל. מאז 1995, ועדות התכנון המקומי בשטחי "C" אינם פעילות ומדינת ישראל אינה נותנת לתושבי הכפר אישורי בנייה.[9] מאז שנות ה-2000, לא נותר שטח פנוי לבנייה בתוך הכפר, ובתים חדשים שנבנים גולשים לתוך שטח C, אך צה"ל והמנהל האזרחי נוהג להורס בתים אלו.[10]
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה סביב ההתנחלות אריאל ויצרה חיץ המפריד את הכפר ושישה כפרים נוספים (כיפל חארס, קירה, מארדה, ג'מעין, זיתא-ג'מעין ודיר איסתיא), שבהם חיים כ-25,000 תושבים, מעיר המחוז והמרכז השלטוני שלהם, בעיירה סלפית שבה הם מקבלים שירותי בריאות וחינוך.[11] התושבים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר, ב-2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון.[12]
קישורים חיצוניים
- Welcome To Haris
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Haris Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- Haris Village Profile, ARIJ
- Haris, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Haris, ARIJ
- שנים וששה שבועות לכיבוש האיכר הזקן ועץ הזית הקדוש (נכתב על ידי יוסף אלגזי להארץ 15.12.2000)
הערות שוליים
- ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ תל בעל שם זהה ממוקם גם בכפר דיר דיבוואן
- ^ *Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
- ^ Guérin, 1875, p. 159–160; as given by Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 322 ]
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 284
- ^ יוסף אלגזי, עיסא סוף מכפר חארס יצא לקרוא לילדי המשפחה להיכנס הביתה, כדי שלא ייפגעו - ונפצע קשה מכדור של חיילי צה"ל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
- ^ 'Israel confiscates 20 dunums of Palestinian land near Salfit', סוכנות הידיעות מען 23 October 2014
- ^ כמה עובדות על ההתנחלות אריאל - בצלם
- ^ ראש לשכת התכנון בגדה עד שנות ה-80 מבקר את המערכת וקורא להעביר סמכויות תכנון לפלסטינים, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 24.04.14
- ^ הבאנו הריסות עליכם: על חוסר הצדק התכנוני בכפר חארס, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 5.08.13
- ^ ארנון רגולר, פלשתינאי: נילחם בגדר כמו שאנחנו נלחמים בהתנחלויות, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003
- ^ בג"ץ 3290/05, בג"ץ 1348/05
 | ||
|---|---|---|
| ערים | סלפית | 
|
| מועצות מקומיות | בידיה • בורוקין • דיר איסתיא | |
| כפרים | דיר בלוט • פרח'ה • איסכאכא • כפר א-דיכ • חארס • ח'ירבת קיס • כיפל חארת' • מרדה • מסחה • קראוות בני חסאן • קירה • ראפאת • סרטא • יאסוף • זאוויה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
