לדלג לתוכן

חד-צלע מגובשש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קריאת טבלת מיוןחד-צלע מגובשש
פרט בכרמל, ניתן להבחין ברכסים החדים על גבו, על שמם נקרא חד-צלע
פרט בכרמל, ניתן להבחין ברכסים החדים על גבו, על שמם נקרא חד-צלע

חַד-צֶלַע מְגֻבְשָׁשׁ[1] (שם מדעי: Compsobuthus schmiedeknechti, נקרא בעבר חד-צלע יהודה) הוא מין של עקרב קטן ממשפחת העקצניים, אחד ממיני העקרבים הנפוצים בישראל, נפוץ מצפון הארץ דרומה כמעט עד קו באר שבע.

טקסונומיה ואטימולוגיה

המין תואר לראשונה בשנת 1949 בשם Compsobuthus werneri schmiedeknechti, על סמך סינטייפים מנצרת (הולוטייפ זכר, MNHN-RS-6997).[2][3] בשנת 1973 תואר בנפרד בידי האנטמולוגים הישראלים גרשם לוי, פנחס אמתי ואהרן שולוב תחת השם Compsobuthus werneri judaicus, אך ב-2000 סווג כשם נרדף זוטר (junior synonym) של התיאור של מ-1949, והועלה לדרגת מין עצמאי בהפרדה מ-Compsobuthus werneri שתפוצתו מוגבלת לסודאן, מצרים וחלקים מסיני.[4][5]

שם הסוג Compsobuthus (מיוונית: κομψός, compso – מעוטר או מקושט, βῠθός, buthus – שם הסוג של הצרבן) מתייחס לרכסים הבולטים על גבו.[6] שם המין הספציפי schmiedeknechti ניתן לכבודו של האנטומולוג הגרמני אוטו שמידקנכט.[2] בעברית קרוי "חד-צלע מגובשש" בשל הרכסים הבולטים על גבו והגירגור הרב על גופו.

תיאור

חד-צלע מגובשש בנחל קישון

חד-צלע מגובשש הוא עקרב קטנטן (אורך 1–3 ס"מ בבוגרים), בעל צבע גוף שנע בין חום כהה מאוד לחום בהיר (לעיתים נדירות צהבהב).[7] מאפיין זיהוי של הסוג הוא שלושה רכסי אורך חדים (carinae) החורגים אחורה מעבר לשולי לוחיות הגב, שעל שמם הוא נקרא חד-צלע. הבטן האחורית דקה ועם גירגור רב, והצבתות דקות וארוכות (זאת בניגוד לאמונה הרווחת כי צבתות דקות מעידות על קטלניותו של העקרב).[6][8]

לרוב זיהוי המין קל יחסית: מבין מיני החד-צלע בארץ צבעו החום מסגיר אותו, ביחד עם הגירגור המרובה של גופו.[2]

אקולוגיה

חד-צלע מגובשש הוא עקרב לילי, המסתתר ביום תחת אבנים קטנות-בינוניות, בקירות אבן, בקליפות עץ ובמחילות רדודות. הוא טורף פרוקי-רגליים קטנים, ומאופיין בהתנהגות זהירה: בזמן ריצה הוא עוצר לעיתים קרובות, גם בשטח פתוח, ומחכה עד שיסתתר שוב.[6] מין זה ידוע במיוחד בנטייתו להתגודד לשנת חורף, וניתן למצוא עד עשרות פרטים שהתקבצו יחד תחת קליפות עצים או אבנים, בעיקר בין נובמבר לאפריל.[9][10]

תפוצה ובית גידול

חד-צלע מגובשש נפוץ למדי בישראל, מהגליל והגולן דרומה עד מישור החוף ושפלת יהודה, וכן בירדן, לבנון, סוריה, וטורקיה.[2][11] בשונה משאר קרוביו בישראל, הוא כמעט ואינו נצפה בנוף מדברי, ונוטה להימצא יותר בחבל הארץ הים-תיכוני.[7]

ארס

עקיצתו אינה נחשבת למסכנת חיים לאנשים בוגרים ללא אלרגיה, בערך כמו עקיצת דבורה. עם זאת, חשוב לפנות למעקב רפואי בכל מקרה של עקיצת עקרב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מילון בעלי חיים: עכבישנים (תשע"ט), 2019, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Vachon, M., Scorpions nouveaux ou peu connus d’Iran, d’Irak et de Syrie, Bulletin du Muséum National d’Histoire Naturelle, Paris, 1949, עמ' 183–188
  3. ↑ Compsobuthus schmiedeknechti, ITIS
  4. ↑ Fet, Victor & Sissom, W.D. & Lowe, Graeme & Braunwalder, M.E., Catalog of the scorpions of the world (1758-1998), New York: The New york Entomological Society, 2000, עמ' 128–129, מסת"ב 978-0-913424-24-7
  5. ↑ Wilson R. Lourenço, Dong Sun & Ming-Sheng Zhu, ABOUT SOME COMPSOBUTHUS VACHON, 1949 FROM AFRICA AND THE MIDDLE EAST WITH THE DESCRIPTION OF A NEW SPECIES (SCORPIONES, BUTHIDAE), Boletín Sociedad Entomológica Aragonesa 45, 2009, עמ' 53–58
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Rough Sharp-Ribbed Scorpion, Mahmiyat.ps
  7. ^ 7.0 7.1 חד צלע מגובשש, באתר iNaturalist Israel
  8. ↑ איגור ארמיאץ' שטיינפרס, חד-צלע מגובשש (Compsobuthus schmiedeknechti), באתר ארצות החמרה
  9. ↑ אורן אוסטר, הכירו את עקרבי ישראל, באתר מדע גדול בקטנה, ‏2018-09-14
  10. ↑ M. R. Warburg, Gregarious interactions in a small buthid scorpion, Compsobuthus werneri judaicus: a case of quasi-sociality?, Bull. Br. arachnol. Soc., 5 12, 2002, עמ' 233–236
  11. ↑ Compsobuthus schmiedeknechti Vachon, 1949, GBIF

חד-צלע מגובשש42959024Q2990767

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חד-צלע_מגובשש&oldid=3752245"