חוטמית תרבותית

חוטמית תרבותית
	חוטמית תרבותית ורודה שנקנתה במשתלה וגדלה בגינה ביתית.
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	חלמיתאים
משפחה:	חלמיתיים
סוג:	חוטמית
מין:	חוטמית תרבותית
שם מדעי
	Alcea rosea
עונת פריחה

איור בוטני של חוטמית תרבותית

חוטמית תרבותית לבנה.

חוטמית תרבותית (שם מדעי: Alcea rosea, שם נפוץ: common hollyhock) היא מין של עשב דו-שנתי, לעיתים חד-שנתי בסוג חוטמית ממשפחת החלמיתיים^[1]. לחלמית התרבותית תת-מין בשם Alcea rosea subsp. ficifolia (L.) Govaerts^[2].

חָטְמִית תַּרְבּוּתִית היא צמח מתורבת שנפוצה בארצות רבות בעולם. מין הבר שלה אינו בנמצא, גם לא בסין ארץ מוצאו. הוא הובא לאירופה מסין ואוקלם שם לפחות במאה ה-15^[3].

החוטמית התרבותית אינה תוצאה של תרבות של הצמח חוטמית זיפנית (Alcea setosa) שהינו עשב דו-שנתי, הנפוץ מאוד בארץ ישראל כצמח בר ופרחיו בצבע ורוד, לילך או סגול. לפי המיון העכשווי החוטמית התרבותית איננה שייכת למין זה^[4]. גבן של פרודות הפרי הבשלות של חוטמית תרבותית מכונפות ומחורצות לאורכן, ולעיתים רחוקות פלומתיים, ואילו אלה של חוטמית הזיפנית, ללא חריצים, אינן מכונפות ואינן מכוסות זיפים צפופים^[5].

הצמח והפריחה

הפרחים והעלים של החוטמית התרבותית גדולים יותר, והיא מתאפיינת במגוון של צבעי ורוד, ארגמן, כתום ולבן. גם צורת הפרח יכולה להשתנותיש זנים ולהם דור אחד של עלי כותרת וזנים אחרים בעלי פרח מלא בהרבה עלי כותרת מסולסלים. חוטמית תרבותית, שמוצאה מסין, היא צמח-נוי, שדורש אור מלא ועמיד בקרה ובשרב. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו^[6]. הפריחה מתחילה בסוף החורף ועיקרה באביב.

מאפיינים

החוטמית התרבותית היא צמח זקוף, שגובהו מגיע על פי רוב עד 2 מ' ויכול להגיע גם עד 3 מטר. הגבעולים שעירים מאוד. העלים מסורגים, פשוטים, גדולים, וקוטרם בין 20 עד 25 ס"מ. הלוואים קטנים (8 מ"מ) וסגלגלים וקודקודם עם 3 אונות. הפטוטרת עם שערות כוכביות, אורכה 5 עד 15 ס"מ והיא ארוכה מאורך הטרף או שווה לו. הטרף גדול, קוטרו 6 עד 16 ס"מ, וצורותיו נעות בין מעוגל או דמוי לב למחולק ככף יד ל-5 עד 7 אונות. האונות מעוגלות או משולשות ושפתם חרוקה וגלונית. האונה האמצעית אורכה כ-3 ס"מ ורוחבה 4 עד 6 ס"מ. צדו התחתון של הטרף מכוסה שערות כוכביות גסות או שערות כוכביות צמריות. צדו העליון הרבה יותר דליל^[7].

הפרחים דו-מיניים, גדולים ובצבעים שונים. הם חיקיים, בודדים או באגודות של שלושה, יושבים כמעט (עוקץ הפרח קצר) על הגבעול וערוכים במעין אשכול או שבולת בקצה הגבעול. החפים דמוי עלים. העוקץ, שאורכו 5 מ"מ מכוסה בשערות כוכביות גסות וגדל ומתארך בפרי. הגביעון, קצר מאורך הגביע, אורכו 8 עד 10 מ"מ, מאוחה בבסיסו עד לפני האמצע, והוא בעל 6 או 7 אונות, שצורתם סגלגלה עד אזמלית, והוא מכוסה בשערות כוכבים צפופות וגסות (זיפניות). הגביע דמוי פעמון, קוטרו 2 עד 3 ס"מ, ארוך פי 1.5 מהגביעון, והאונות שלו ביציות עד משולשות ואורכן 1.2 עד 1.5 ס"מ. הוא מכוסה בשערות כוכבים צפופות וגסות (זיפניות). הכותרת, שקוטרה 6 עד 10 ס"מ צבעיה מגוונים: אדום, סגול, לבן, ורוד, צהוב או שחור-סגול, לעיתים הכותרת כפולה. עלי הכותרת, שאורכם כ-4 ס"מ, צורתם דמוית ביצה, שמחודדת בבסיס, ועד משולשים. מצוי מעין טופר בקצה עם שערות דקות ארוכות. קודקוד העלה מפורץ. צינור האבקנים, חלק ואורכו כ-2 ס"מ, ואורך הזירים כ-2 מ"מ. עמוד העלי מסתיים בזרועות פלומתיות מרובות.

הפרי הוא מפרדת בצורת דיסק, עטופה בגביע פלומתי, וקוטרה כ-2 ס"מ. הפרודות מרובות (20 עד 40), מכונפות בגבן ומחורצות לאורך גבן, ולעיתים רחוקות פלומתיות^[1].