חוט אדום
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. |
קשירת חוט אדום סביב פרק היד היא סגולה המופיעה במקורות תורניים שונים אשר מועילה לדברים מסוימים ומשמש כסמל וסימן לדברים אחדים.
להבדיל, המנהג נפוץ גם בתרבויות נוספות, כמו בהודו.[1]
חוט אדום כסגולה
מקובל לראות נשים מבוגרות קושרות לתיירים חוט אדום סביב פרק היד לסגולה. חוטים מעין אלה נמכרים בעיקר בסביבת המקומות הקדושים דוגמת הכותל המערבי קבר רחל וקבר רשב"י. נימוקים רבים נאמרו לסיבת קשירת החוט, הנימוק הרווח הוא נגד "עין הרע", או מנימוק קבלי דומה, מפורסמים רבים נוהגים לענוד על ידם חוט אדום. שרגא ברג תרם לפופולריות הרבה של ענידת החוט.
היו שענדו חוטים שהעבירו סביב קבר רחל.
מקורות לסגולה
בגמרא[2] נאמר שנוהגים לקשור לילדים חוטים אדומים לרפואה ונגד הכשפים.
עוד נאמר בגמרא[3] שנוהגים לקשור על סוס חוט אדום, ובפירוש רבי יהונתן מלוניל מפרש שזהו נגד עין הרע.
אחרונים רבים דוגמת המנחת אלעזר,[4] הבאר משה[5] האדמו"ר מפאשוורסק,[6] ואחרים,[7] כתבו שהסגולה היא נגד עין הרע.
רבי דוד פרדו בספרו חסדי דוד[8] כתב שהמנהג להשים חוט אדום למקרים שבהם העור התנפח.
הרב אברהם חיים מאלכסנדר כתב[9] בשם דודו ה"ישמח ישראל" שהמנהג הוא לקחת חוט אדום שהועבר על קבר רחל והוא מועיל לנשים מעוברות.
על יעקב מסופר במדרש שהוסיף למלבושו של יוסף בידו חוט אדום[10], בדרשות חתם סופר כתוב שיעקב העניק לו כתונת פסים נגד עין הרע.
החתם סופר כתב שלקשור חוט אדום על הזרת השמאלית הוא סגולה לעצירת דימום מהאף[11].
מקורות המסבירים כסמל וסימן
מקור ראשון לסגולה זו מופיע בדברי רבי שמואל בן חפני גאון[12], בפירושו לתורה, אשר מפרש שהמיילדת קשרה חוט שני לידו של זרח[13] מפני ש"הוא סימן הצלה וישועה ומשום שמחילת עוונות נמשלה לזה", בדבריו מופיעים שתי סיבות, סמל להצלה[14] ולמחילה.[15]
רבי אברהם סבע בספרו צרור המור[16] המליץ לאנוסי ספרד אשר נמנעו מלבישת תפילין לקשור על היד חוט אדום אשר הוא גם זכר לברית מילה,[17] יש ראו בדבריו מקור לעניין זה.[18]
התנגדות לסגולה
בתוספתא[19] הובאה מחלוקת האם מותר לקשור חוט אדום או שאסור מדין דרכי האמורי, בעקבות כך יש שפסקו[20] לאסור קשירת חוט אדום, פוסקים אחרים הצביעו על דברי הבית יוסף[21] שכתב שלא נאסרו מדרכי האמורי אלא מה שנכתב בגמרא.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב זכריה הולצר, מקורות קדומים ללבישת חוט אדום לסגולה, קובץ עץ חיים (באבוב), כד, אלול תשס"ה, עמ' שנא-שסד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) (להורדה)[22]
- הרב הלל מאירס, האם מותר לענוד חוט אדום?, שאלה באתר הידברות
הערות שוליים
- ^ קלאווה (אנ') הינדית.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ו עמוד ב' בגמרא לא נאמר על היד בדווקא, לשון הגמרא הוא "קשרי פואה" - חוט אדום בארמית
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ג עמוד א'
- ^ בספרו דברי תורה (מהד"ת אות עא) בשם "זקני עמנו" שצבע אדום הוא נגד עין הרע, מפני שהוא סמל הגבורה המגרשת עין הרע
- ^ הרב משה שטרן, באר משה, חלק ח סימן לו סעיף ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב חיים יוסף דוד וייס, ויען דוד, חלק ג תשובה נד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב אפרים גרינבלט, רבבות אפרים, חלק ח עמ' כד, באתר היברובוקס
- ^ על התוספתא שבת ח ד
- ^ מכתב, הובא במאסף אוצרות ירושלים חלק לו ועוד
- ^ אגדת בראשית פרק סא
- ^ זכריה הולצר, מקור חדש ללבישת חוט אדום על היד, עץ חיים (באבוב), גיליון כח עמ', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ פירוש רבינו שמואל בן חפני לתורה עמוד פ, בראשית לח כח
- ^ לפי הנאמר בפסוק כוונת המיילדת הייתה "לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה" רשב"ח מפרש את הסיבה ששמה חוט שני ולא חוט אחר, מה שיכל להיות מקרי
- ^ ככל הנראה צבע אדום במקורות מסמל הצלה כדוגמת השמש הזורחת, "וזרחה לו השמש" "והשמש זרחה על המים" ועוד
- ^ כלומר סמל להפיכת השני ללבן וכלשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ
- ^ פרשת ואתחנן הוצאת היכל הספר עמ' רסג
- ^ ראו, הרב טוביה פרשל, לקשור חוט אדום על היד במקום תפילין, ירושלים תשע"ו
- ^ ביאור לדבריו אלו ראו בערך קיצור סמ"ג
- ^ תוספותא על מסכת שבת, ח ד
- ^ הרב חיים קניבסקי, מובא בספר התינוק והלכותיו תשובה כא, הרב שלמה זלמן אוירבך מובא בספר חכו ממתקים חלק א עמ' רפא
- ^ יורה דעה סוף סימן קעט, בשו"ת אורחותיך למדני חלק א תשובה קמ סייג את דבריו לשעת הדחק
- ^ דיון על המאמר, ראו: הרב חננאל עבאדי, תגובה למאמר "מקורות קדומים ללבישת חוט אדום לסגולה", קובץ עץ חיים (באבוב), גיליון כה, עמ' שצד-תו; הרב זכריה הולצר, מענה לתגובות על המאמר "מקורות קדומים ללבישת חוט אדום לסגולה", עץ חיים (באבוב), גיליו כו עמ' שצד והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
