חומות דוברובניק
חומות דוברובניק הן החומות ומערך הביצורים של העיר העתיקה של דוברובניק שבדרום קרואטיה. בנוסף לחומה עבה שבה משובצים צריחים כולל מערך הביצורים של העיר גם מספר מבצרים חזקים החולשים על נקודות אסטרטגיות, כגון על הנמל, ומתגברים את ההגנה על העיר. בשנת 1979 הוכרזה העיר העתיקה, כולל חומותיה, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. החומה נחשבת לשלמה בעולם מתקופתה.
חומות העיר הישנות
תכנונן של חומות אבן הגיר הראשונות מסביב לעיר החלו בימי הביניים המוקדמים, לקראת סוף המאה ה-8. העובדה שדוברובניק שרדה 15 חודשים תחת מתקפה של הסרצנים מוכיחה את יעילותם של ביצורי העיר. במאות ה-9 וה-10 החומות סגרו על החלק המזרחי של העיר. התכנון הבסיסי של העיר מתוארך לשנת 1292, כאשר הנמל נבנה מחדש לאחר שרפה. כל העיר הייתה מסוגרת לחלוטין במאה ה-13, פרט למנזר הדומיניקני, אשר החומות ביצרו גם אותו מאוחר יותר, במהלך המאה ה-14.
חומות העיר כיום
חומות העיר נותרו שלמות עד היום, ולא רק בזכות החוכמה שהשקיעו מתכנני החומה, אלא גם בזכות הדיפלומטיה המבריקה שהצליחה פעמים רבות למנוע התקפות מצדם של אויבי העיר דוברובניק.
החומות קיבלו את צורתן הנוכחית במאה ה-14, כאשר דוברובניק קיבלה עצמאות מלאה מהרפובליקה של ונציה, אך נבנו שוב במאה ה-15 ובמחצית השנייה של המאה ה-16. מכיוון שהחומות איתנות למדי, הן לא הושפעו כמעט כלל ברעידת האדמה של 1667. הסכם אסטרטגי עם טורקיה שמבטיח את חירותה של דוברובניק שמר את ההזדמנות לתפקיד מרכזי בסחר בין האימפריה העות'מאנית ואירופה. בכל צד של החומה יש מבצר חזק ששומר על העיר. בצפון החומה נמצא מגדל מינצ'טה החזק, בצד המזרחי נמצא מבצר רבלין, במערבה נמצאים מבצר בוקאר המגן על שער פילה ומבצר סנט לורנס, ובדרום החומה נמצא מבצר סנט ג'ון הנושק לים.
חומות היבשה
עוביה של החומה המבודדת מן הים הוא בין 4 ל-6 מטרים, וגובהה יכול להגיע ל-25 מטרים (82 רגל). חומת היבשה נמתחת ממבצר בוקאר במערב ועד מבצר רבלין במזרח.
שערים
בחומה יש ארבעה שערים: שניים מהם מובילים ליבשה, ושניים מהם מובילים לנמל העיר. במהלך שלטון האימפריה האוסטרית על העיר נפתחו עוד שני שערים בחומה.
שער פילה
שער פילה הוא קומפלקס של שערים המוגנים היטב תודות למבצר בוקאר. בכניסה לעיר העתיקה, בצד המערבי של החומות, היכן שנמצא שער פילה, ישנו גשר אבן בין שתי קשתות גותיות שעוצב בידי הארכיטקט הנערץ פסקוי מיליצ'ביץ' ב-1471. מעל לקשת של השער ישנו פסל של פטרון העיר, בלסיוס ה"קדוש", המחזיק דגם מוקטן של העיר. אחרי שעוברים את שער פילה הפנימי, ישנן שלוש נקודות גישה אל חומות העיר.
שער פלוצ'ה
בצד המזרחי של החומות נמצא השער השני בחשיבותו בחומות, שער פלוצ'ה המוגן בידי מבצר רבלין. החלק החיצוני של שער פלוצ'ה עוצב בידי הארכיטקט מיהיילו חראנייק בשנת 1628, בעוד ששני גשרים המובילים אל מבצר רבלין עוצבו במאה ה-15 בידי פסקוי מיליצ'ביץ', שעיצב גם את שער פילה. מעל השער, בדיוק כמו בשער פילה, נמצא פסל של פטרון העיר בלסיוס ה"קדוש".
שער בוז'ה
שער בוז'ה (בעברית: חור) ממוקם בצד הצפוני של החומות. שער בוז'ה חדש יחסית לשערים אחרים, מכיוון שנבנה בסביבות 1900.
חומות הים
החלק המרכזי של חומות הים של דוברובניק נמתח ממבצר בוקאר במערב ועד מבצר סנט ג'ון בדרום. עוביין של חומות הים הן 1.5–5 מטר. מטרתן של חומות הים היא להגן על העיר מהתקפות ימיות, בעיקר של רפובליקת ונציה שהיוותה איום ברור על דוברובניק.
נמל העיר
אחד המקומות העתיקים בדוברובניק הוא הטירה העתיקה ליד הים, אשר השתרעה בעבר על קצת יותר שטח מאשר היום. החלק הגדול ביותר בנמל הוא שלוש קשתות ענק של ארסנל גדול שנבנה במאה ה-12 והורחב במאה ה-15. הנמל העתיק הוא גם המספנה הגדולה ביותר בעיר שעדיין בשימוש. כיום, הארסנל מארח בתי קפה ובית קולנוע.
שערים
באזור נמל העיר, אחד האזורים החשובים ביותר למסחר ימי בעיר, יש שתי כניסות: שער הנמל ושער שוק הדגים.
שער הנמל
שער הנמל נבנה ב-1476 מערבית לארסנל הגדול. החומה, שנבנתה באותו זמן, מובילה מהשער למבצר סנט ג'ון. רחוב דמיאן ג'ודה נבנה במאה ה-15 כאשר הושלמה מערכת הביוב, ובניית בתים סמוך לחומות העיר המערביות הייתה אסורה.
שער שוק הדגים
שער שוק הדגים נבנה ב-1381 מזרחית לארסנל הגדול. שלוש הקשתות של הארסנל הקטן מן המאה ה-15, שבו תוקנו ספינות, נמצא קרוב מאוד לשער. המגדל הישן של סנט לוקאס מגן על הנמל ממזרח, ושער הכניסה לנמל מוגן בידי מבצר רבלין.
ביצורים
צריחים ומבצרים כחלק מהחומות
כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 על ידי האימפריה העות'מאנית היה סימן ברור לאזרחיה של דוברובניק שחובה לבצר את העיר במהירות, ולהוסיף לחומותיה מבנים חזקים. כיבושה של בוסניה והרצגובינה ב-1463 רק זירז את עבודות הבנייה. כתוצאה מכך, הרפובליקה הזמינה את האדריכל מיקלוצו מפירנצה כדי לכוון את שיפור ההגנה על העיר. עבודתו בדוברובניק הביאה לבנייה והרחבה של מבני מפתח רבי חשיבות בהגנה על דוברובניק.
מגדל מינצ'טה
מגדל מינצ'טה הוא צריח עגול וגדול ששולט בפינה הצפון-מערבית של חומת היבשה. בשל גודלו הוא מכונה לעיתים "מבצר" או "מצודה". כנקודה הגבוהה ביותר בעיר כולה, המגדל מספק לתיירים מראות בלתי נשכחים של העיר.
מגדל מינצ'טה נבנה כמגדל מרובע בידי ניצ'יפור ראנינה (Nićifor Ranjina) ומהנדסים מאיטליה שנשלחו על ידי האפיפיור פיוס השני ב-1463, בעיצומו של האיום הטורקי על העיר. כמבצר חזק בעל ארבעה צדדים, המגדל הוא הנקודה הדומיננטית ביותר בחומות היבשה ובעיר כולה. לפי גובהו ונפחו המרשים, המגדל שולט בחלק הצפון-מערבי הגבוה של העיר. באמצע המאה ה-15, סביב המגדל המרובע בנה מיכאלוצו מגדל חדש ועגול. הארכיטקט והפסל ג'ורג'יו דה סבניקו מזאדר המשיך את העבודות על המגדל. המגדל הושלם בשנת 1464 והפך לסמל לעיר החזקה והבלתי מנוצחת של דוברובניק.
מבצר בוקאר
מבצר בוקאר נחשב לאחד המופעים היפים ביותר של אדריכלות ביצורים הרמונית ופונקציונלית. המבצר נבנה כבניין בעל שתי קומות בידי מיכאלוצו בין השנים 1461–1463, באותו זמן שבו שדרגו את החומה כנגד העות'מאנים. המבנה נחשב לנקודת המפתח בהגנה על שער פילה, הכניסה המערבית לעיר, והנקודה השנייה בחשיבותה בהגנה על הצד המערבי של החומות, אחרי מגדל מינצ'טה.
מבצר סנט ג'ון
מבצר סנט ג'ון, הקרוי גם מצודת מולו, היא מצודה בצד הדרום-מזרחי של הנמל. המצודה הראשונית נבנתה במחצית המאה ה-14, אך שונתה מספר פעמים במהלך המאה ה-15 וה-16. בשל מיקומו, מגן המבצר על הנמל מפיראטים וספינות אויב. תמיד עם הסימן הראשון לסכנה, תושבי דוברובניק סוגרים בזהירות את הכניסה לנמל באמצעות מתיחת שלשלאות כבדות ממבצר סנט ג'ון למזח, המשמשות גם למניעת הכניסה לארסנל הגדול.
בקומת הקרקע יש אקווריום, המאכלס דגים שונים מרחבי הים האדריאטי.
מבצרים מסביב לחומות
מבצר רבלין
מבצר רבלין הוא המבצר החזק ביותר בעיר, ושימש כנקודת מפתח להגנה על החומה המזרחית. גשר אחד מחבר בין מבצר רבלין לשער פלוצ'ה, וגשר נוסף מחבר בין המבצר לפרוור ממזרח לעיר.
בתקופה של נפילת ממלכת בוסניה וסכנת ההשתלטות הטורקית, החליטו שליטי העיר על בניית מבצר מנותק מהחומות שיספק הגנה נוספת על שער פלוצ'ה בחומה המזרחית. בניית המבצר ארכה 11 שנה, ובמהלכן כל שאר עבודות הבנייה נעצרו כדי לאפשר את סיום בנייתו של המבצר מהר ככל האפשר. המבצר נקרא מבצר רבלין, והוא הפך למבצר החזק ביותר בעיר. המבצר הוא כה חזק עד שרעידת האדמה הגדולה של 1667 לא פגעה בו כלל. מבצר רבלין היה בזמנו למרכז האדמיניסטרטיבי של הרפובליקה.
מבצר סנט לורנס
מבצר סנט לורנס, הקרוי גם לובריינאץ או גיברלטר של דוברובניק, ממוקם מחוץ לחומה המערבית, בגובה 37 מטרים מעל פני הים. במבצר סנט לורנס ישנם 10 תותחים, והגדול שבהם קרוי lizard (לטאה). הנמל מחובר ליבשה באמצעות שני גשרים מתרוממים.
ביצורים נוספים בסביבה
חומות סטון
חומות סטון הן מערכת של חומות מאבן באורך 5.5 ק״מ (3.4 מייל), אך במקור היה אורכן 7 ק״מ (4.3 מייל). בנקודה הצרה ביותר של חצי האי פליישאץ, מרחק קצר מאוד מן היבשת, נבנתה חומה המחברת בין סטון למאלי סטון. כיום לחומה יש צורה של פנטגון.
החומות הושלמו במאה ה-15 יחד עם 40 מגדלים ו-5 מבצרים נוספים. החומות הן השניות באורכן ביבשת אירופה, שניות רק לחומת אדריאנוס שבבריטניה.
מבצר הבז
מבצר הבז הוא אחד הביצורים החשובים ביותר ברפובליקה של דוברובניק. המבצר נבנה במיקום של הביצורים הרומיים המאוחרים והביצורים האליליים המוקדמים. בשנת 1391 האחים סנקוביץ', שליטי קונבלה, נתנו לרפובליקה סמכות מלאה על המבצר, בעוד שהמבצר עבר סופית לבעלותה רק ב-1423.
המבצר המלכותי
המבצר ממוקם בראש הר סרד, שלמרגלותיו ממוקמת העיר דוברובניק. המבצר הוקם ב-1806 בידי המרשל מרמונט, ונקרא המבצר המלכותי לכבודו של נפוליאון. המבצר מהווה נקודת מפתח להגנה על העיר מצפון.
מבצר פרבלקה
המבצר ממוקם בפונטה אוסטרו, בקצה חצי האי פרבלקה בדרום קרואטיה. המבצר נבנה באמצע המאה ה-19 כחלק ממערת הביצורים של מפרץ קוטור באימפריה האוסטרית. המבנה המונומנטלי והייחודי מהווה דוגמה יוצאת דופן לאדריכלות צבאית בזמנו. כיום המבצר חסר שימוש וניזוק פעמים שונות במהלך ההיסטוריה.
מצורים במהלך ההיסטוריה
המצור הסרצני על העיר (866-867)
בשנת 866 פשיטה ערבית על דלמטיה פגעה בערים בודווה וקוטור (כיום במונטנגרו), ושנה לאחר מכן צרו הערבים על דוברובניק. לבסוף, המצור, שנמשך 15 חודשים, תם בשל התערבותו של בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, ששלח צי בפיקודו של ניקאטס אורפיאס כדי להקל על העיר. לאחר הצלחה זו, שט חיל הים הביזנטי לאורך החוף כדי להבטיח את נאמנותן של ערי דלמטיה לאימפריה הביזנטית. לא ידוע איזה נזק נגרם במהלך המצור, אך העובדה שדוברובניק שרדה כנגד הסרצנים במשך 15 חודשים מוכיחה שהעיר מבוצרת היטב.
המצור הוונציאני על העיר (948)
עם היחלשותם של הביזנטים, החלה ונציה לראות בדוברובניק מתחרה שצריך להשתלט עליה, אך הניסיון לכבוש אותה בשנת 948 נכשל. אזרחי העיר ייחסו את המקרה לבלזיוס ה"קדוש", ואימצו אותו כקדוש הפטרון של העיר.
המצור של נמניה (1185)
לאחר מספר סכסוכים טריטוריאליים, פרצה מלחמה בין סטפן נמניה, נסיך רשקה (הנסיכות הגדולה של סרביה) לבין דוברובניק. בשנת 1185 תקף נמניה את העיר והטיל עליה מצור, אך לאחר ההתקפות של דוברובניק נסוגו כוחותיו של נמניה חזרה למדינתם, והמצור נכשל לגמרי. לא ידוע כמה עזרה בדיוק קיבלה דוברובניק מן הנורמנים במהלך המצור.
המצור הוונציאני על העיר (1205)
בשנת 1205 פרצו הכוחות הוונציאנים לדלמטיה במהלך מסע הצלב הרביעי. העיר נאלצה לשלם מס, והפכה לבסוף למקור אספקה של ונציה, וכך ניצלה מבזיזה. במאה ה-14, לאחר השחרור מן העליונות הוונציאנית, נעשתה עבודה נרחבת על חומות העיר כדי לחזקן.
המצור של סטפן ווקשיץ' קושצ'ה (1451)
ב-1451, השליט האזורי הבוסני סטפן ווקשיץ' קושצ'ה התקיף את העיר והטיל עליה מצור. מכיוון שלפני-כן היה אציל תושב דוברובניק, כעת הממשלה ראתה בו בוגד. הוצע פרס של 15,000 דוקטים, כאשר ארמון בדוברובניק שווה 2,000 דוקטים, בנוסף להכנסה שנתית של 300 דוקטים, למי שיצליח להרוג את סטפן, בנוסף להבטחה של האצולה של העיר שתוודא שההבטחה מתקיימת. סטפן כה חשש מהאיומים, עד שנכנע וסיים את המצור.
המצור הרוסי על העיר (1806)
עד 1800, לעיר הייתה רשת מאורגנת של קונסוליות וקונסולריים בלמעלה מ-80 ערים ונמלים ברחבי העולם. ב-1806 נכנעה העיר לכוחותיה של הקיסרות הראשונה לאחר חודשי ארוכים של מצור בידי האימפריה הרוסית ומונטנגרו שבמהלכו נפלו על העיר 3,000 כדורי תותח. הצבא הצרפתי, בראשותו של נפוליאון, נכנס לעיר ב-1806. ב-1808 המרשל אוגוסט דה מרמונט ביטל את הרפובליקה של רגוזה ומיזג אותה לתוך המחוזות האילירים, ונהיה בעצמו לדוכס של רגוזה.
המצור היוגוסלבי על העיר (1991-1992)
ערך מורחב – מלחמת העצמאות של קרואטיה
ב-1991 החלה מלחמת העצמאות של קרואטיה, כאשר קרואטיה הכריזה על נתק מיוגוסלביה, והצבא הסרבי הטיל מצור על העיר. העיר דוברובניק הייתה נצורה והותקפה בידי הצבא היוגוסלבי, וב-1992 הקרואטים שחררו את האזור וכוחות יוגוסלביה עזבו את העיר. בבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר, התביעה טענה כי המטרה של הכוחות הסרבים הייתה לנתק את האזור מקרואטיה ולספח אותו למונטנגרו.
מתוך 824 המבנים שבעיר העתיקה, 563 נפגעו מידי קליעים, ומתוכם 9 מבנים נהרסו לגמרי. ב-1993 המכון לשיקום דוברובניק של אונסק"ו העריך את עלות השיקום של המבנים הפגועים וההרוסים ב-9,657,578 דולרים. עד 1999, שולמו 7,000,000 דולרים לטובת השיקום. תודות לחוסנה של חומת העיר, שאר הבניינים בעיר העתיקה לא נהרסו. החומות למעשה היו יעילות יותר בהגנה על העיר מהנשק מאשר מבנים נוספים בפריפריה של העיר.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
