חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995

פרטי החוק
תאריך חקיקה	1 באוגוסט 1995
תאריך חקיקה עברי	ה' באב תשנ"ה
גוף מחוקק	הכנסת השלוש עשרה
חוברת פרסום	ספר החוקים 1539 מ-10 באוגוסט 1995, עמ' 416
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד האוצר
מספר תיקונים	30
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, שנקרא בשנותיו הראשונות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, עוסק בהסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.

החוק מטיל חובות הוכחת אמון ונקיטה באמצעי זהירות על מנהל תיקי השקעות, ומסדיר טיפול במצבים של ניגוד עניינים ומתן תמריצים למנהל תיקי השקעות. כמו כן, נקבעו בחוק הסדרים באשר לשמירה על סודיות, ולאופן ההחזקה והניהול של נכסי הלקוח ושל נכסי מנהל התיקים. החוק קובע שקיימת חובת רישום של כל עסקה וחובת דיווח ללקוח ולרשויות. בנוסף לכך נקבע בחוק שניהול תיקי השקעות מחויב ברישיון - בין אם הוא נעשה על ידי יחיד, ובין אם נעשה על ידי חברה. עוד נקבע כי יחיד בעל רישיון לא יוכל לנהל תיקי השקעות, אלא אם הוא עובד בחברה שהיא בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות. על חברה המבקשת רישיון כמנהלת תיקים להיות בעלת הון עצמי בסכום שאינו נמוך משלוש מאות אלף ש"ח. על מנהל תיקי השקעות הוטל איסור לנהל תיק השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו בעלי שליטה בו.

היסטוריה חקיקתית

ב-14 במרץ 1962 הוקמה "ועדת ידין", בראשותו של ד"ר אורי ידין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לשם הסדרת הפעילות בשוק ניירות הערך בישראל. הוועדה הגישה המלצותיה ב-25 ביוני 1963, ובהן המלצה להתקנת תקנות שיעניקו סמכויות רישוי לרשות ניירות ערך, אך המלצה זו לא מומשה. באפריל 1986 המליצה גם ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים (ועדת בייסקי) על חקיקת חוק שיאסור מתן ייעוץ בהשקעות פיננסיות בידי מי שלא קיבל רישיון לכך, וכן לקבוע סייגים וכללים לפעולות יועצי ההשקעות, אך גם המלצה זו לא מומשה. ב-1985 מינה שר המשפטים, על דעת שר האוצר, ועדה לבדיקת הסדרים תחיקתיים בתחום שוק ההון ("ועדת גבאי"), וזו המליצה על גיבוש מסגרת חקיקתית מפורטת, שתסדיר את העיסוקים בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. ביסוד ההמלצות עמד העיקרון כי יש לקבוע חובת רישוי לעיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות.

על בסיס המלצותיהן של ועדת גבאי וועדת בייסקי הוגשה לכנסת בנובמבר 1987 הצעת חוק ממשלתית להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, אך לא הגיעה לקריאה שנייה ושלישית. באפריל 1994 הגיש חבר הכנסת דן תיכון את ההצעה מחדש, כהצעת חוק פרטית, לשם חידוש הדיון בה. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו את הצורך בחוק:

ניהול תיקי השקעות הוא עיסוק שעיקרו ביצוע עסקאות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים אחרים לחשבונם של אחרים, על פי ייפוי­־כוח המקנה למנהל שיקול דעת, כשהיקף שיקול הדעת שונה ממקרה למקרה. ניהול תיקים מתבצע כיום בעיקר בידי חברות העוסקות במסחר בניירות ערך עבור לקוחות, כשהן עצמן חברות בבורסה או באמצעות חברי הבורסה.

אין כיום כל הסדר מחייב הקובע מי בשיר ומתאים לתפקיד של יועץ או מנהל תיקים, והתוצאה היא כי העיסוק בניהול תיקים וייעוץ השקעות פרוץ לפעילות גורמים שונים ובכללם גורמים שאינם עונים לדרישות מינימליות של התאמה וכשירות מבחינת טוהר מידות ומהימנות אישית, השכלה מתאימה, ידע וניסיון מקצועיים.

העדרה של מערכת רישוי מביא, בין היתר, גם לירי כך שעוסק אשר סרח במהלך ביצוע תפקידו אינו מנוע מלהמשיך ולשרת לקוחות, אף כי העסקים כאמור מחייבים לפי טיבם נאמנות וזהירות מרביות כלפי הלקוחות.

בשל ריבוי אפשרויות ההשקעה בניירות ערך ותוכניות אחרות, מצר אחר, וקיומו של ציבור גדול של משקיעים קטנים ובלתי מתוחכמים, מצד שני, הכרחי הוא ששירות הייעוץ וניהול התיק ללקוח יהיו מהימנים ככל האפשר ומכוונים להיטיב עם הלקוח. כמו־­כן, חייב שירות כזה להינתן בידי גורם הכשיר לתפקיד ובעל השכלה ורמה מקצועית מתאימה.

החוק המוצע בא לקבוע כי העיסוק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות ייוחד לבעלי רישיון בלבד. חובת הרישוי תאפשר פיקוח שוטף על העוסקים במקצועות אלה לעניין רמת השירות שהם נותנים ואמינותו, וכן תאפשר סינון מראש של גורמים בלתי מתאימים.

באוקטובר 1994 הגישה גם הממשלה הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, וועדת הכספים דנה בשתי ההצעות יחדיו.

החוק אושר בכנסת ב-1 באוגוסט 1995, ונכנס לתוקף עם פרסומו, ב-10 באוגוסט 1995. לסעיפים העוסקים בחובת רישוי נקבע שתחילתם שנה מפרסום החוק, לסעיפים אחדים נקבע שתחילתם שישה חודשים מפרסום החוק, ובנוסף נקבע כי יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד תום שנה מיום פרסומו, כאילו היה בעל רישיון לפי חוק זה. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת: "מטרת הוראה זו היא להותיר זמן מספיק לבנקים, לתאגידים הקיימים העוסקים בייעוץ וניהול תיקים ולעוסקים יחידים להיערך לקראת המסגרת החדשה, אך יחד עם זאת להבטיח כי אלה העוסקים היום בייעוץ השקעות וניהול תיקים יפעלו בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק." בתיקון מס' 1 לחוק נדחתה תחילתם של הסעיפים הללו: לסעיפים שנדחו לשנה נקבעה תחילה ל-1 באפריל 1997, ותוקף הרישיון של מי שעסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסום החוק הוארך עד 31 במרץ 1997. בתיקון מס' 2 לחוק נדחתה התחילה פעם נוספת ל-1 ביולי 1997 ול-30 ביוני 1997, בהתאמה.

לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ומנהלי השקעות אחדים עתרו נגד החוק (בג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר) בנימוק שהוא פוגע בחופש העיסוק שלהם, בניגוד להוראותיו של חוק יסוד: חופש העיסוק. בפסק הדין בעתירה ביטל בג"ץ הוראת מעבר בסעיף 48 לחוק, שנבע ממנה שמי שעסק בניהול השקעות פחות משבע שנים נדרש לעבור מבחן כדי להמשיך בכך. בעקבות פסק הדין תיקנה הכנסת את הוראת המעבר.

בתיקון מס' 10 לחוק, מאוגוסט 2005, שנחקק כחלק מרפורמת בכר, הורחב החוק כך שיעסוק גם בשיווק השקעות, ובהתאם לכך שונה שמו לשם הנוכחי, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו הרחבה זו:

המלצה העיקרית בתיקון המוצע היא כי מלבד ניהול תיקי השקעות ייקבעו בחוק הייעוץ שני עיסוקים שונים במהותם: ייעוץ השקעות, שהוא ייעוץ הניתן על ידי מי שאין לו זיקה לנכס פיננסי, כלומר, אין לו קשרי בעלות כלשהם לגבי נכס פיננסי כלשהו ולמעט שכר מאת הלקוח ותשלומים מאת יצרני המוצרים, המפוקחים ונקבעים על ידי הרשות המינהלית, הוא אינו מקבל כל טובת הנאה בעד הייעוץ, והייעוץ נקי מניגודי עניינים והיועץ יוכל לתת ללקוחו ייעוץ אובייקטיבי. ולעומתו - שיווק השקעות, שהוא ייעוץ הניתן על ידי מי שיש לו זיקה לנכס פיננסי ולפיכך אינו אובייקטיבי אלא מוטה לגבי כלל פעילותו. על פי המוצע הגופים הפועלים בשוק ההון יידרשו לבחור בין עיסוק בייעוץ לבין עיסוק בשיווק, כאשר גופים מוסדיים, שהם היצרנים של הנכסים הפיננסיים (חברה מנהלת, מבטח ומנהל קרן) והשולטים בהם, הנשלטים בידיהם והעוסקים בשמם לא יוכלו לקבל רישיון יועץ ויוכלו לעסוק בשיווק בלבד. מוצע לקבוע כי חובות האמון והזהירות של המשווקים יהיו דומות לחובות החלות על היועצים, למעט האיסור להעדיף את מוצריהם או מוצרים של גופים הקשורים אליהם, תוך קביעת חובות גילוי ללקוח בעניין זה.

הפרדת עיסוקים דומה נעשתה במסגרת רפורמת בכר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), המבחין בין יועץ פנסיוני למשווק פנסיוני.

בתיקון מס' 13 לחוק נוסף לו פרק ב'1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר, המאפשר לזרים המוסמכים במדינת מוצאם לעסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים, להציע את שירותיהם בישראל בלא רישיון ישראלי מתאים. כמו כן נוסף לחוק המושג "לקוח כשיר", שייעוץ ושיווק השקעות לו פטור מרישיון ייעוץ ושיווק, משום שאינו זקוק להגנת החוק הגלומה בדרישת הרישיון.

בתיקון מס' 18 לחוק נוסף לו פרק ד'1: ממשל תאגידי, המסדיר את פעולת הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה.

מאז אישורו תוקן החוק 30 פעמים.

הוראות החוק

חובת רישוי

החוק מגדיר שלושה עיסוקים שהעיסוק בהם מחייב רישיון:

• ייעוץ השקעות: מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ אין זיקה אליהם.
• ניהול תיקי השקעות: ביצוע עסקאות בניירות ערך או בנכסים פיננסיים, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים.
• שיווק השקעות: מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי.

החוק מונה חריגים אחדים שאינם טעונים מישיון, בהם ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד, ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, הנילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו. לשר האוצר ניתנה סמכות לפטור מחובת רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי סוגים של נכסים פיננסיים, והשר קבע פטור זה בתקנות. עוד נקבע כי ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר אינו טעון רישיון. בהגדרת לקוח כשיר נכללים גופים הפעילים בשוק ההון כגון קרן נאמנות וקופת גמל. יחיד נחשב ללקוח כשיר כאשר מתקיימים בו שניים מהתנאים הבאים ונתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר:

(1) השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך שבבעלותו עולה על 12 מיליון ש"ח;

(2) הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;

(3) הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, ”עסקה“ – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.

יחיד בעל רישיון לא יחזיק ולא ירכוש עבור עצמו ניירות ערך ויחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות בנאמנות. יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו. לאיסורים אלה חריגים אחדים, ובהם השקעות בקרנות השתלמות.

בקשה לקבלת רישיון יש להגיש לרשות ניירות ערך. הרשות תעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:

(1) הוא בגיר;

(2) הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;

(3) לא הורשע בעבירה לפי אחד מהחוקים העוסקים בפעילות כלכלית המנויים בחוק;

(4) עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;

(5) השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;

באופן דומה מפרט החוק את התנאים למתן רישיון לגופים נוספים: שותפות, אגודת פיקדון ואשראי, חברה ועוד.

פרטי הבקשה לרישיון, הבחינות וההתמחות הנדרשות ניתנו בתקנות.

החוק שולל כפילות ברישיונות: רישיון יועץ לא יינתן למי שהוא בעל רישיון משווק או גוף מוסדי, לסוכן פנסיוני ולסוכן ביטוח; רישיון משווק למי שהוא בעל רישיון יועץ, לתאגיד בנקאי וליועץ פנסיוני.

תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים, אך הוא רשאי לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רישיון לפי חוק זה.

הרשות רשאית לבטל רישיון, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרישיון אחד מהתנאים המפורטים בחוק, ובפרט אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרישיון או שהוא הפר תנאי מתנאי הרישיון.

חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים

החוק מציב דרישות אחדות בפני בעל רישיון, על להבטיח שיפעל אך ורק לטובת לקוחותיו:

• בעל רישיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף את ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
• בעל רישיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.
• בעל רישיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.
• יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
• במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רישיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
• בעל רישיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח. החוק מונה חריגים אחדים להגבלה זו.
• בעל רישיון יערוך עם הלקוח הסכם בכתב, שנושאיו מפורטים בחוק, וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
• על בעל רישיון להודיע ללקוח על קיום ניגוד עניינים, ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש.
• במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רישיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
• הייתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות ללקוח מהו הסיכון. מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב.

נושאים נוספים

החוק קובע כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים, ובין השאר קובע שלא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.

החוק מסדיר את פעולת הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה.

החוק קובע שבמילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רישיון נתון לפיקוח של רשות ניירות ערך. על הפרת הוראה מהוראות חוק זה רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי.

החוק מפרט עונשי מאסר או קנס שניתן להטיל על הפרת הוראות החוק.

קישורים חיצוניים

• חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, בספר החוקים הפתוח
• היסטוריית החקיקה של חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות42281435Q136799628