חוק פאשן
חוק פאשן (Paschen) הוא חוק פיזיקלי הקובע באופן אמפירי את מתח הפריצה - הפרש הפוטנציאלים החשמליים אותו יש להקנות לשפופרת גז על מנת ליצור בה התפרקות חשמלית. החוק, אשר פורסם בשנת 1889 על ידי הפיזיקאי הגרמני פרידריך פאשן ונקרא על שמו, קובע את תלות מתח הפריצה בסוג הגז, בחומר שממנו עשויות האלקטרודות בשפופרת, במרחק בין האלקטרודות ובלחץ שבשפופרת.
תלות בלחץ הגז ובמרחק בין האלקטרודות
הצורה הפשוטה והמוכרת ביותר של החוק טוענת כי מתח הפריצה הוא פונקציה לא-ליניארית של מכפלת לחץ הגז והמרחק בין האלקטרודות . כלומר:
עוד קובע החוק כי לפונקציה זו קיימת נקודת מינימום, דהיינו ערך מסוים של המכפלה שעבורו מתקבל מתח הפריצה הקטן ביותר.
אמפירית, החוק תקף עבור ערכי הקטנים מ-.
ההסבר הפיזיקלי האינטואיטיבי לחוק זה קשור בעובדה שמתח הפריצה תלוי בניידות האלקטרונים. אם המכפלה p×d היא גדולה מדי, משמעות הדבר היא שהיונים החיוביים צפופים מאד ולכן האלקטרונים אינם מצליחים לצבור מספיק אנרגיה ולייננם. כאשר המכפלה קטנה מדי, היונים מפוזרים מאד ומאידך גם המרחק בין האלקטרודות קטן – ואזי המהלך החופשי הממוצע של האלקטרונים מאפשר להם לעבור בין שתי האלקטרודות מבלי להתנגש כלל ביונים חיוביים בדרכם.
תלות בטמפרטורה
תלות מתח הפריצה במכפלת הלחץ והמרחק משתנה לפי הטמפרטורה. התלות בטמפרטורה באה לידי ביטוי באמצעות כתיבת חוק פאשן באופן הבא:
כאן היא צפיפות הגז, וזו תלויה בטמפרטורה דרך משוואת המצב של גז אידיאלי.
הנוסחה המדויקת, הכוללת גם תלות בטמפרטורה, נמצאה באופן ניסיוני עבור אוויר והיא נתונה על ידי:
הערך שמתקבל הוא ביחידות של קילו-וולט
כאשר ערכו של X נתון על ידי:
