רבי חיים ליב טיקטינסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי חיים ליב טיקטינסקי (ח' בחשוון ה'תקפ"ד, 13 באוקטובר 1823 - י"ט בניסן ה'תרנ"ט, 30 במרץ 1899) היה ראש ישיבה ליטאי, ראש ישיבת מיר במשך כחמישים שנה.

ביוגרפיה

נוסח מצבתו

חבל! זיו התבונה זיו החכמה פנה
יום בו אסף נגהו עטרת ראשנו
ישיבת מיר בה הרביץ תורה יובל שנה
מר תבכה על אבדן כלי חמדתה מחמד עינינו
יהודה וישראל במועד צאתם ממצרים
לא נתנו עליו דמי וכעל חורבן ירושלים
יחד זקנים ונערים ספקו כפים
בכי רב בכו וכנחל הורידו דמעה כל עיניים

על פטירת אדמו"ר הגאון האמיתי המפורסם בכל קצוי

תבל ציס"ע חו"ע ע"ה פ"ה הטוב ומטיב לאחריני כקש"ת
מרן חיים יהודה ליב זצללה"ה
בהרב הג' חו"ע מוה' שמואל זצללה"ה
אשר עמל בתורה וגדל בתורה למד ולמדה והרביץ תורה בישראל
בהיותו ראש ישיבת מיר יצ"ו תשע וארבעים שנה
והעמיד תלמידים לאלפים אשר הרבה מהם הם גדולי ישראל
נפטר בשם טוב בשנת השבעים ושש לימי חייו
ביום ה' ג' דחוהמ"פ י"ט ניסן שנת תרנ"ט לפ"ק
ולמחר ביום ו' עש"ק הובל לקבורה בכבוד גדול.

תנצב"ה

נולד בעיר מיר הסמוכה למינסק לרב שמואל טיקטינסקי, ראש הישיבה המקומית ומייסדה. בילדותו למד אצל אביו ואחריו אצל אחיו רבי אברהם טיקטינסקי עד פטירתם בשנת ה'תקצ"ה. בשנות העשרים לחייו למד ונסמך להוראה בעיר דרצ'ין שבפלך גרודנה, בדרצ'ין היה מקורבו של הרב המקומי רבי אליהו שיק (לימים רבה של לידא), ומילא את מקומו ברבנות בזמנים שבהם נעדר מן העיר.

בהיותו בן עשרים ושבע, בשנת ה'תר"י (1850), נקרא בידי רבי משה אברהם אייזנשטט שכיהן אז כרבה של מיר וכראש הישיבה, לכהן כראש הישיבה על מקומם של אביו ואחיו. הוא כיהן לצדו של הרב אייזנשטט עד לפטירת האחרון בח' בכסלו ה'תרכ"ז (סוף 1866) ומאז הנהיג את הישיבה עד פטירתו.

שיטת לימודו הייתה בדרך הפשט, בעיקר בדברי הראשונים כמו התוספות והרא"ש, מסוגיית התלמוד לפסיקת ההלכה. רבים מכתביו נשרפו בשתי שרפות גדולות שפקדו את העיר מיר, האחת בכ' באב ה'תרל"ח (קיץ 1878) והשנייה בכ"ח באב ה'תרנ"ב (קיץ 1892), בשתיהן נשרפה גם הישיבה.

בשנת ה'תרל"ו (1876) מינה לצדו את בנו הרב שמואל טיקטינסקי להרצות בישיבה, בנו זה נפטר בצעירותו לאחר מחלה ממושכת בי"ח בשבט ה'תרמ"ג. שנה לאחר מכן מינה במקומו את בנו השני, רבי אברהם טיקטינסקי לכהן כראש ישיבה בישיבת מיר.

רבי חיים ליב טיקטינסקי חלה במחלה קשה בחורף תרנ"ט, הוא הספיק לפקח על בניית בנינה החדש של הישיבה במיר שהחליף את המבנה שנשרף בשרפה של שנת תרנ"ב. נפטר בוורשה, אליה בא לשם טיפולים רפואיים, בחול המועד פסח, י"ט בניסן ה'תרנ"ט, 30 במרץ 1899[1]. הוא הובא לקבורה למחרת בהלוויה המונית, ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה.

משפחתו

  • בניו רבי שמואל ורבי אברהם טיקטינסקי כיהנו לצדו בראשות ישיבת מיר.
  • בתו מינה, נישאה לרב שמואל שפירא (נפטר תרל"ד) ובנם הרב יהודה יודל שפירא מונה בידי סבו למשגיח בישיבת מיר בשנת תרמ"ז בהיותו בן 24. לאחר פטירת בעלה נישאה מינה בשנית לרבי אלכסנדר משה לפידות רבה של ראסיין (היא הייתה אשתו השלישית).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים




Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0