חיל האוויר המלכותי הירדני
 | |
| רונדל חיל האוויר המלכותי הירדני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
| סוג | חיל אוויר |
| בסיס האם | עמאן |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 25 בספטמבר 1955 – הווה (68 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 12,000 (2012) |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | מייג'ור גנרל |
חיל האוויר המלכותי הירדני (בערבית: القوات الجوية الملكية الأردنية) הוא הזרוע האווירית של צבא ירדן. החיל הוקם ב- 1955 על ידי המלך חוסיין. ברשות החיל כ-100 מטוסי קרב מתוצרת מערבית.
היסטוריה
מאז הקמתו, חיל האוויר המלכותי הירדני הצטייד בעיקר בנשק מערבי, לרוב מבריטניה. ההישג הראשון של חיל האוויר המלכותי הירדני היה ב-1964 לאחר שארבעה מטוסים ירדנים הצליחו להפיל מטוס ישראלי ולפגוע בשלושה מטוסים אחרים.[דרוש מקור] בפעולת סמוע, שנערכה ב-13 בנובמבר 1966, הופל בקרב אוויר מטוס הוקר הנטר ירדני, וטייסו, מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההאנטרים, נהרג.
עם פרוץ מלחמת ששת הימים הופעל חיל האוויר הירדני כנגד מטרות בישראל. מטוסי הוקר האנטר ירדנים תקפו מספר מטרות, בהן מחנה סירקין שם השמידו מטוס מדגם נורד נוראטלס של חיל האוויר הישראלי. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי את בסיסי חיל האוויר הירדני וזה הושמד כמעט כולו ולא השתתף ביתר הלחימה. לאחר המלחמה הצטיידה ירדן במטוסי F-104 שנרכשו מארצות הברית ו-F-5 שנרכשו מאיראן. המלך חוסיין דחה את הצעת סוריה ומצרים להצטרף למלחמה ב-1973.
בשנות ה-80, כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים, ביצעה ירדן תהליך מודרניזציה שכלל רכישת מטוסי קרב מתקדמים כגון מיראז' F-1. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכימה ארצות הברית למכור לירדן את מטוס הקרב F-16 שמהווה כיום המטוס העיקרי של חיל האוויר המלכותי הירדני.
בשנת 2014 הצטרפו מטוסי החיל להתקפות שערכו מטוסים ממדינות המערב על מטרות של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. בדצמבר 2014 הופל אחד המטוסים וטייסו נשבה על ידי אנשי הארגון ונרצח בחודש שלאחר מכן.
בסיסי חיל האוויר הירדני
- ש"ת עמאן (אזרחי/צבאי על שם עבדאללה ה-1) - בסיס האם של מערך התובלה הירדני.
- ש"ת מפרק (על שם חוסיין) - בית הספר לטיסה הירדני.
- ש"ת H-5 (על שם חסן) - מטוסי קרב מסוג F-5.
- ש"ת אזרק (על שם מואפק סאלטי) - מטוסי קרב מסוג F-16.
- ש"ת ג'בל עבאווי (על שם עבדאללה השני) - מסוקי קרב + סער.
- ש"ת ג'פר (על שם פייסל) - טייסת F-16 פעילה.
- ישנם שני שדות תעופה נוספים בירדן: שדה התעופה הבינלאומי ג'יזה ושדה התעופה הבינלאומי בעקבה, המשמשים לעיתים גם את חיל האוויר הירדני.
מטוסי חיל האוויר המלכותי הירדני
מטוסי קרב
- מיראז' F1 - ברשות ירדן כ-30 מטוסים מדגם זה, אך ב-2007 הוצא המטוס משירות פעיל ורוב המטוסים נמכרו לטובת רכישות נוספות של מטוסי F-16.
- F-5 טייגר - משמש גם כמטוס אימונים וגם כמטוס קרב, ברשות ירדן כ-46 מטוסים.
- F-16 פייטינג פאלקון - מטוס הקרב המתקדם ביותר של חיל האוויר הירדני. החיל מתפעל כ-68 מטוסים ומתכנן רכישת מטוסים נוספים מעודפי חילות אוויר אירופאיים.
מטוסי אימון
- קאסה C-101 - מטוס האימון של החיל
- XJ 300/אקסטרה 300 - מטוס הפעלולים הירדני - "ROYAL FALCONS"
- פיירפליי - מטוס האימון של הביס"ט הירדני - אותו מטיסים כל צוערי הטיס לפני סיווג המגמות.
- בולדוג - מטוס אימון מיושן, כבר אינו בשימוש.
מסוקים
- AH-1 קוברה - מסוק הקרב העיקרי, ברשות החיל כ-30 מסוקים.
- יורוקופטר AS-332 סופר פומה
- יורוקופטר AS-350 אקוראי
- יורוקופטר EC-635
- בל-205
- UH-60 בלק הוק
- MD 500 דיפנדר
מטוסי תובלה
- C-130 הרקולס
- קאסה C-212
- CN-295
- CN-235
- אנטונוב - מטוס תובלה עצום ממדים מתוצרת אוקראינה המושאל לעיתים על ידי צבא ירדן.
קישורים חיצוניים
- חיל האוויר המלכותי הירדני, באתר scramble
- ד"ר רונן יצחק, חילות האוויר של ישראל ושל ירדן 1967-1948, מערכות גיליון 417, עמוד 36
