חיל המשלוח העיראקי במלחמת ששת הימים
חיל המשלוח העיראקי במלחמת ששת הימים היה חיל משלוח, בסדר גודל של דיוויזיה ששלחה עיראק להילחם לצד מדינות ערב כנגד מדינת ישראל במלחמת ששת הימים.
רקע
במאי 1967, גברה המתיחות בין מצרים לישראל ונראה היה כי מלחמה עלולה לפרוץ ביניהן. באותה העת עיראק הייתה שרויה במשבר כלכלי ובמתיחות מול האוכלוסייה הכורדית המתקוממת. למרות זאת שאפה לסייע למצרים אם תפרוץ מלחמה נגד ישראל ובכך לשמר את מעמדה בעולם הערבי. בסוף חודש מאי יזמו שלטונות עיראק מסע תעמולה מליטנטי שבו קראו למלחמת קודש נגד ישראל ואיפשרו הפגנות המוניות להצטרפות עיראק למלחמה המתקרבת נגד ישראל. הצעת עיראק לסיוע צבאי לסוריה נענתה בחיוב וב-25 במאי נשלחה משלחת עיראקית לסוריה בראשות מפקד דיוויזיה 3 לתאום העברת כוח של חטיבה ממוכנת, גדוד שריון וגדוד קומנדו. סוכם שהכוח יוצב במרחב שיח מסכין-דרעא. בנוסף סוכם על סיוע של שתי טייסות האנטר שיפעלו משדה התעופה H-3 במערב עיראק. במקביל נשלחה למצרים משלחת שהציעה למצרים סיוע בהצבת כוח חי"ר, שריון ואוויר במצרים. גם הצעה זו התקבלה בברכה במצרים וב-31 במאי חתמה עיראק עם מצרים על הסכם הגנה. עוד באותו יום החלה העברה למצרים בהטסה גדוד חי"ר שתוכנן להתמקם באל עריש. ב-2 ביוני החליטה עיראק לשלוח גם לירדן כוח גדול של שתי חטיבות חי"ר, חטיבת שריון, חטיבה ממוכנת וגדוד קומנדו.
חיל המשלוח ומעורבותו בלחימה
כבר ב-4 ביוני, יום לפני פרוץ המלחמה, החלו חלקים מחטיבה ממוכנת 8 לנוע לכיוון רבת עמון. עם פרוץ המלחמה בבוקר ה-5 ביוני קיבלו כוחות חטיבה 8 פקודה לנוע לעבר בקעת הירדן. במהלך תנועה זו הותקפה החטיבה על ידי חיל האוויר הישראלי וחלקה הושמד. למרות זאת המשיכה בתנועה לכיוון החזית אך תנועתה צומצמה בעיקר לשעות החשיכה. בבוקר ה-6 ביוני, יומה השני של המלחמה קיבלו שני גדודים פקודה להתפרס באזור יריחו לקראת תנועה לכיוון רמאללה. בהמשך אותו היום כשכוחות צבא ירדן החלו נסוגים מזרחה הוכפף הכוח העיראקי לחטיבת השריון ה-60 של צבא ירדן ונערך לבלימה באזור נבי מוסא. בבוקר ה-7 ביוני קיבלו הכוחות העיראקים פקודת נסיגה לגדה המזרחית. במהלך המלחמה וגם לאחר שנסתיימה המשיכו העיראקים לשלוח לירדן כוחות אולם הכוחות התמקמו בירדן ולא הגיעו ללוחמה כנגד צה"ל.
עד לסוף המלחמה נמנעה עיראק מלשלוח כוחות לסוריה או לשלוח כוח משמעותי למצרים מעבר לכוח הסמלי שנשלח לפני המלחמה.
פעילות ישירה של חיל האוויר העיראקי במלחמה
במקביל לשילוח כוחות קרקעיים לירדן ומצרים, הוקצו שתי טייסות קרב של חיל האוויר העיראקי למלחמה כנגד ישראל. הטייסות לא נשלחו לשדות תעופה ערביים אלא פעלו משדות התעופה במערב עיראק. חיל האוויר העיראקי תקף ארבע פעמים מטרות בישראל:
- ב-5 ביוני, בשעה 14:30 תקף מבנה מטוסי הוקר האנטר את נהלל ככל הנראה בשל טעות בזיהוי שדה התעופה רמת דוד.
- ב-6 ביוני, בין השעות 5:00-5:30 תקף מבנה מטוסי האנטר כוחות מחטיבה 9 וגרם לפציעת חמישה חיילים ישראליים.
- ב-6 ביוני חדר לישראל מפציץ עיראקי מדגם טופולב 16 והפציץ את נתניה (שטייסיו חשבוה לתל אביב) ואת מנחת מגידו (שטייסיו חשבוהו לרמת דוד). המפציץ התרסק על בסיס עמוס. בהתרסקות נהרגו 14 חיילי צה"ל ועשרות נפצעו.
- ב-6 ביוני ניסו מטוסי הוקר האנטר עיראקיים לתקוף את כוחות צה"ל באזור ג'נין.
לאחר ארבע תקיפות אלה, נמנע חיל האוויר העיראקי מתקוף שוב מטרות בישראל והסתפק בגיחות הגנת שמי מערב עיראק זאת למרות פניות דחופות של מצרים לסייע אווירית במאמץ המלחמתי נגד ישראל.
סיכום
- עיראק שלחה לירדן כוח קרקעי גדול בעוצמה דיווזיונית. וכוח קטן ואף סמלי למצרים.
- הכוחות הקרקעיים העיראקיים לא השתתפו בקרבות כנגד צה"ל. חלקם הגדול נשלח לאחר שנסתיימה המלחמה.
- בנוסף לשילוח כוחות, תקף חיל האוויר העיראקי מספר פעמים את ישראל ישירות מבסיסיו במערב עיראק וגרם לאבדות ונזק לישראל.
- לחיל המשלוח העיראקי לא הייתה השפעה משמעותית על מהלכי מלחמת ששת הימים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שאול שי, המעורבות העיראקית במלחמת ששת הימים, מערכות 379-378, ספטמבר 2001
