מנחת מגידו
![]() ![]() | |||||||||||
המראת דאון במנחת מגידו ושדה הכלניות שליד המנחת | |||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
מפעיל | מועצה אזורית עמק יזרעאל | ||||||||||
עיר סמוכה | עפולה | ||||||||||
קואורדינטות | 32°35′50″N 35°13′43″E / 32.59722°N 35.22861°E | ||||||||||
גובה מעל פני הים | 61 מטר (200 רגל) | ||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
מנחת מגידו הוא מנחת תעופה בעמק יזרעאל, כ-3 ק"מ מדרום מערב לעיר עפולה, בצדו הצפוני של כביש 65 ("כביש הסרגל"). המנחת מופעל על ידי חברת מגידו תעופה ומשמש בעיקר לתעופה קלה (כגון ללימוד טיס, לטיסות רומנטיות, לטיסות הדברה ולדאיה), אך משמש גם להטסת כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ולעיתים גם את חיל האוויר הישראלי. המנחת נקרא כיום "מנחת מגידו מנחמי" על שמו של משה מנחמי, איש עפולה, ממייסדי החברה המפעילה במנחת בית ספר פרטי לטיסה ומנהל החברה עד לפטירתו בשנת 2014.
המנחת נבנה בשנת 1941 על ידי חיל האוויר המלכותי יחד עם שדות תעופה ומנחתים נוספים שנבנו באותה תקופה ושימשו אותו במלחמת העולם השנייה. המנחת נועד לסייע בשעת חירום לבסיס רמת דוד, שהיה לשדה התעופה המרכזי של חיל אוויר המלכותי בצפון הארץ. המנחת ננטש עם עזיבת הבריטים את הארץ. במבנים הנטושים התגוררו בשנת 1949 מתיישבי מושב היוגב טרם עלייתם על הקרקע. ב-11 באוקטובר 1989 נחת בשעות הבוקר במפתיע במנחת מגידו מטוס מיג-23 סורי וטייסו הצהיר כי ברצונו לערוק לישראל.
בשנת 2009 עבר המנחת שיפוץ מסיבי ומצבו טוב והוא משמש בעיקרו את התעופה האזרחית הקלה. בתחומו פועלים בית ספר פרטי לטיסה ומועדון דאיה. הוראות הטיסה והנחיתה במנחת נקבעות על ידי רשות התעופה האזרחית ומתפרסמות באתר האינטרנט של הרשות.
הפיכה לשדה בינלאומי
בחודש אוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הקמת שדה התעופה הבא של ישראל במגידו תוך פסילה של אפשרות האי המלאכותי מול חופי מרכז הארץ. חלופת מגידו אשר הועלתה לראשונה על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' הרצל בודינגר, נותנת פתרון לתעופה האזרחית בישראל לשנים הקרובות ולעתיד.[1] חלופה זאת נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הירוקים, וכן מצד עיריית באר שבע ומועצה אזורית רמת הנגב אשר מעוניינות שהשדה יוקם בשטחן. החלופה של השדה במגידו נבחרה כמעט רק בגלל התנגדותו של צה"ל להקמת השדה בנבטים[דרוש מקור]. ב-2014 פורסם כי החלופה שנבחרה היא הפיכת בסיס רמת דוד לנמל תעופה בינלאומי אם כי גם במנחת מגידו צפויה לגדול פעילות התעופה לאחר סגירת שדה התעופה בהרצליה.
שדה הכלניות
המנחת ידוע בשל שדה הכלניות הגדל לידו ובו פרחי כלנית מצויה (Anemone coronaria) בשלל צבעים: לבן, גוני סגול ואדום. השדה, שפורח בחודשים ינואר-מרץ ומגיע לשיאו בחודש פברואר, הפך לאחת האטרקציות העיקריות של האזור. לצד השדה ישנה חורשת אקליפטוסים ובה ניתן למצוא פרחים נוספים.
בשנים האחרונות[2] התרבו בשדה צמחי קנרס סורי המסתירים חלק מהכלניות ומתחרים עימן על מקום מחיה. הקנרס הסורי פורח בעיקר בחודש מאי ולו פריחה סגולה גבוהה ובולטת, אך העלווה המסיבית שלו נובטת עוד בחורף.
ב-7 בנובמבר 2010 התגלה נזק כבד שנגרם לשדה הכלניות שליד המנחת, לאחר שקבלן של מע"צ שפך עליו כ-200 מטר מעוקב של פסולת זפת ואספלט.[3] ברם, למרות הנזק שנגרם, הצליחו הכלניות להתאושש מהנזק ופרחו גם בחורף 2011.[4]
הקרן קיימת לישראל שיקמה את המקום, הוצבו שלטי הסבר וסומנו שבילי הליכה למניעת רמיסת הכלניות.
קישורים חיצוניים
- מגידו תעופה המפעילה את המנחת ואת בית הספר לטיס.
- הוראות הטיסה והנחיתה במנחת, ושרטוטי המנחת ואזורי האימון באתר רשות התעופה האזרחית
- מועדון הדאיה במגידו
- פריחת הכלניות ליד מנחת מגידו
צחי אבנור, הכלניות של מנחת מגידו, פליקר
הערות שוליים
- ^ יסמין גיל, מתחדש מאבק תושבי עמק יזרעאל בהקמת נמל תעופה במגידו, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2011
- ^ נכון ל-2009
- ^ עדי חשמונאי, פסולת מ-12 משאיות רמסה את גבעת הכלניות, nrg מעריב, 7 בנובמבר 2010
- ^ ראו תמונה מ-12 בפברואר 2011: כלניות במנחת מגידו.
נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
---|---|---|
שדות תעופה בין-לאומיים | נמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון | |
שדות תעופה | קריית שמונה • ראש פינה • חיפה • הרצליה | |
מנחתים | פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר | |
לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול |