רבי יצחק ברנייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חכם יצחק ברנייס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק ברנייס
Isaac Bernays.JPG
לידה 1792
ה'תקנ"ב
מיינץ
פטירה 1 במאי 1850 (בגיל 58 בערך)
ה'תר"י
המבורג
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק חקר התפילה
רבותיו הרב אברהם בינג
תלמידיו רש"ר הירש, הרב עזריאל הילדסהיימר
בני דורו הרב יעקב עטלינגר

חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays;‏ ה'תקנ"ב, 1792, מיינץה'תר"י, 1 במאי 1850, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות. כאחד מראשוני מורי ההלכה שסיימו לימודים אוניברסיטאיים והתנהלו בגרמנית תקנית, היה חלוץ המעבר לרבנות מודרנית במקביל להתפוררות הקהילה המסורתית בקרב יהדות גרמניה. ממבשרי הנאו-אורתודוקסיה ומתנגד נחרץ לרפורמים. הוא עודד את פתיחת החינוך היהודי למקצועות חולין ולרעיונות הנאורות.

תולדות חייו

חכם ברנייס למד בצעירותו בווירצבורג אצל הרב אברהם בינג, מגדולי רבני אשכנז; הוסמך לרבנות על ידו, ונתמנה כחבר בבית הדין שלו. במהלך לימודיו התיידד עם תלמיד נוסף – הרב יעקב עטלינגר, שהיה צעיר ממנו בחמש שנים. במקביל למד ומאוחר יותר אף לימד באוניברסיטת וירצבורג שפות וספרות.

יהדות המבורג, אחת הגדולות בגרמניה בזמנו, הייתה נתונה במאבקים בין חלוצי הרפורמים והשמרנים. רבים מהצעירים והמשכילים יותר פרשו בשנת 1818 לטובת בית-כנסת רפורמי חדש, ההיכל בהמבורג, שהוקם על ידי ישראל (אדוארד) קליי. בנוסח התפילה הושמטו הבקשות לחידוש עבודת הקרבנות. קליי הנהיג דרשות בסגנון עדכני ובגרמנית רהוטה, שילב קטעים בגרמנית בסידור, קיצר את התפילות וליווה אותן במוזיקה. הקהל סירב לשעות לדרישת ראב"ד המבורג, הרב ברוך עוזרש, ובית-דינו לסגור את המניין והוסיף לפקוד אותו גם כשרבנים מאירופה כולה גינו אותו כמעשה כפירה. הפרנס אליעזר ריסר הציע כבר בתחילת המשבר פתרון אחר, שאומץ על ידי יתר טובי העיר לאחר שלוש שנים של עימותים; נדרש למנות רב קהילה שיוכל לגשר על הפערים מול הציבור המשכיל והמעורה יותר בסביבה הנוצרית. הוועד פיטר את הראב"ד ושני הדיינים הקשישים והזמין את הרב ברנייס לכהן כרב הקהילה.

הרב ברנייס נכנס לתפקיד בד' בחשוון תקפ"ב (30 באוקטובר 1821). החוזה שנחתם עמו, כפי שציין יצחק שורש, היה עדות ברורה לחילופי העתים ולהגדרה מחדש של סמכויות הרבנות בעידן המודרני: הודגש כי אין לו כל סמכות בנוגע לדין האזרחי ונאסר עליו במפורש להעניש בכל צורה שהיא עוברי עבירה או להתערב בענייני הרפורמים. אפילו תוארו הרשמי היה 'חכם בקהל אשכנזים', כדי להדגיש את ההבדל בינו לקודמיו וכנראה גם כחיקוי לנהוג אצל הספרדים, שנחשבו לדוגמה להתנהגות אסתטית.[1] בקהילה הושכן שלום: פרנסי העדה המרכזית הגיעו להסדר עם המניין החדש, שאפשר למתפלליו להחזיק את המבנה על חשבונם כל עוד יוסיפו לשלם לה את מלוא המס שחויבו בו חברים רגילים. הרב ברנייס השיב לבית-הכנסת הישן את מרבית הקהל באופן הנהגתו, והנהיג בו סגנון שדמה רבות לזה של קליי מבחינה חיצונית. שלא כמו קודמיו שנשאו כנהוג פעמיים בשנה דרשות עמוסות פלפולים ביידיש, שהייתה נהירה עתה בעיקר למבוגרים ומושא למבוכה ליתר, הקפיד ברנייס לדרוש מדי שבוע על ענייני השעה ודברי מוסר בגרמנית נקיה. לבושו הרבני היה מודרני, והזכיר במראהו לבוש של אנשי דת נוצרים, הוא צירף מקהלה לתפילה, הפגין ידע בתרבות הגרמנית ודרש התנהגות מכובדת מהקהל בבית-הכנסת. בין היתר, נדרש להתפלל בשקט בעוד שרק הש"ץ קורא בקול רם ונאסר לתקן בקול את בעל הקורא, להתנועע בפראות בתפילה[דרושה הבהרה], לירוק על הרצפה ועוד. בשקלול מעמדו מכל הבחינות, כתב שניאור ליימן: "אם משה מנדלסון היה היהודי המודרני הראשון, ברנייס היה הרב המודרני הראשון."[2]

כעבור 20 שנה החל מאבק קשה בינו ובין הקהילה הרפורמית בעיר, על רקע ניסיונו לעצור אותה מלבנות בית כנסת חדש, ועל רקע התנגדותו החריפה לסידור התפילה שהיא הוציאה. כוחם של הרפורמים בהמבורג ובגרמניה כולה היה במגמת התחזקות, והם גברו עליו. כעבור כ-7 שנים נפטר הרב ברנייס בפתאומיות.

בניו ותלמידיו

המצבה על קברו

לרב ברנייס היו 6 ילדים. אחד מהם הוא פרופ' יעקב בערנייס,[3] שהמשיך את דרכו של אביו, ששילבה הקפדה על מצוות הדת יחד עם פתיחות מדעית. הוא נמנה עם המורים הראשונים בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בן אחר, מיכאל,[4] שהיה פרופסור לספרות גרמנית, התרחק מדרכו של אביו והמיר את דתו בגיל צעיר. נכדתו של הרב ברנייס, מרתה, נישאה לזיגמונד פרויד, שבספרייתו הייתה תלויה תמונתו של סבה. נכדו היה התעמולן המפורסם אדוארד ברנייס.

תלמידיו המפורסמים של הרב ברנייס הם הרש"ר הירש והרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (הספדו של הרב הילדסהיימר על הרב ברנייס נדפס בספר השו"ת שלו). הם הושפעו רבות משיטתו, והשכילו גם להפיץ אותה בציבורים רחבים. ההיסטוריון היהודי היינריך גרץ, שהיה ממייסדי התנועה הקונסרבטיבית, ראה גם הוא בדבריו של הרב ברנייס יסודות לשיטתו, שקראה להתאמת היהדות על פי התנאים ההיסטוריים המתחדשים.

הספר "המזרח המקראי" (Der biblische Orient)



תקופת חייו של רבי יצחק ברנייס על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יצחק ברנייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ismar Schorch, Emancipation and the Crisis of Religious Authority: The Emergence of the Modern Rabbinate, בתוך: Werner Eugen Mosse, Arnold Paucker, Reinhard Rürup (עורכים), Revolution and Evolution, 1848 in German-Jewish History, Mohr Siebeck, 1981. עמ' 208-209
  2. ^ Jacob J. Schacter, Judaism's Encounter with Other Cultures: Rejection Or Integration?, Rowman & Littlefield, 1997, עמ' 170-171.
  3. ^ איזידור זינגר, מקס כהן, ‏יעקב ברנייס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
  4. ^ איזידור זינגר, ג'וזף סון (Sohn), ‏מיכאל ברנייס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
  5. ^ ריצ'רד גוטהייל, מאייר קייזרלינג, ‏המזרח המקראי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0