חמן שלח
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
|---|---|
| בת זוג | אילנה שלח (לבית איינהורן) |
| ילדים | 2 |
חמן פורה שלח (7 בינואר 1941 – 5 באוקטובר 1985) היה דוקטור למשפטים ושופט בית המשפט לשלום בירושלים. נרצח בפיגוע בראס בורקה בסיני במצרים.
קורות חיים
שלח נולד בירושלים (1941). אביו הוא המשורר יונתן רטוש (שמו הספרותי של אוריאל שלח) ואמו דבורה, בתם של שמואל ורודה כצנלסון ואחותו של העיתונאי הרוויזיוניסט קלמן כצנלסון.
השם שנתנו לחמן הוריו, נגזר מהמילה חמנית ומבטא הערצה לשמש, והשם פורה הוא שם נערו של גדעון.[1]
שלח גדל בתל אביב. הוא סיים את בית הספר העממי ביאליק, וב-1958 את בית הספר תיכון חדש. ב-1958 התגייס לצה״ל. הוא שירת כסייר בחטיבת גולני ובחיל השריון. השתחרר ב-1961. השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. תואר ראשון סיים ב-1965, ובמקביל עבד בגננות ובספרייה. בשנת 1971 סיים תואר שני. עבודת הגמר שכתב בנושא "ידועות בציבור", בהנחיית מנחם אלון, קיבלה ציון מעולה, ולימים זכתה בפרס ג׳ורג׳ וובר למאמר משפטי מצטיין. ב-1978 סיים דוקטורט בהנחיית יצחק אנגלרד, בנושא "חירות המצפון והדת במשפט הישראלי".
באוניברסיטה עבד בין השנים 1974 עד 1977 כמדריך מקצועי לדיני קניין וכאסיסטנט של יצחק אנגלרד. בין השנים 1977 ועד 1978 עסק בהוראה, ולאחר סיום הדוקטורט בין השנים 1978 עד 1979 היה הרכז של תוכנית סיוע משפטי בפקולטה למשפטים ומדריך בדיני חוקה.
את ההתמחות בעריכת דין עשה במשרד פרטי אצל שרגא בירן, שהיה אחד מהשותפים במשרד. בין השנים 1964 ועד 1968. בשנים 1969 ועד 1971 היה שותף זוטר במשרד עריכת הדין של שלמה שגב. המשיך לעסוק כעורך דין בשנים 1972 ועד 1974, ואף היה לו משרד משלו, שלדברי דודו עוזי אורנן המשרד לא צלח מאחר שלא היה לו נעים לגבות כספים. הוא העביר את המשרד לעורכי הדין שוקי קרמר ויוסף שפירא, שהיה שותף זוטר במשרדו.[2]
שלח מונה לשופט בית משפט לשלום בירושלים בשנת 1979, והיה אמור להתמנות לשופט המחוזי.
שלח היה ידוע בדעותיו החילוניות.
חיים אישיים
אחיו הוא המתמטיקאי שהרן שלח, ואחותו למחצה היא כנען רטוש.
חמן שלח התגורר בירושלים בשכונת הוילות ברמות. הוא היה נשוי לאילנה (לבית איינהורן), לה נישא בנישואים אזרחיים, נישואי מקסיקו. לבני הזוג נולדו בן - עוז, סופר,[3] ובת - צליל.
ב-5 באוקטובר 1985 הוא, אשתו אילנה ובתם צליל בת ה-12 (נולדה ב-22 במאי 1973), שהייתה כוכבת תוכנית הטלוויזיה "שיישאר בינינו",[4] נרצחו בפיגוע בעת ששהו בחופשה בראס בורקה בסיני במצרים בידי חייל מצרי.[5] הם נקברו לדרישת עוז שלח בקבורה אזרחית בקיבוץ נחשון.
ב-1988 האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה לזכרו ספר מאמרים שעסק בזכויות האזרח בישראל.[6]
קישורים חיצוניים
- השופט חמן פורה שלח ז"ל, באתר הרשמי של הרשות השופטת
- תום שגב, חייו ומותו של חמן שלח, עיתון כותרת ראשית, 9 באוקטובר 1985, עמודים 9-8 ו-42 (באתר הספרייה הלאומית)
- חמן שלח, באתר Geni (עדכון אחרון ב-8 במאי 2024)
הערות שוליים
- ↑ שופטים, פרק ז׳, פסוק י׳, באתר סנונית, מאגר ספרי הקודש
- ↑ יוסף חיים שפירא, באתר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
- ↑ יצחק לאור, נכדו של יונתן רטוש כותב באנגלית משובחת, בסוף מערב: סופר ישראלי, באנגלית, באתר הארץ, 9 במאי 2003
- ↑ סיפורה של צליל שלח ז״ל, באתר הספריה הלאומית
- ↑ לפני 19 שנים: הפיגוע בראס בורקה בחוף סיני, באתר ynet, 8 באוקטובר 2004
- ↑ רות גביזון (עורכת), זכויות האדם בישראל - ספר מאמרים לזכרו של ד״ר חמן שלח, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל (הספריה הלאומית), 1988
חמן שלח42590984Q134999749