חנה יבלונקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנה יבלונקה
ענף מדעי היסטוריה
תרומות עיקריות
חקר תולדות מדינת ישראל
חקר השואה

חנה יבלונקה (נולדה ב-1950) היא חוקרת תולדות מדינת ישראל שכתבה רבות על ניצולי השואה, היסטוריונית ישראלית, ראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה

יבלונקה נולדה בתל אביב להורים ילידי צ'כוסלובקיה. אמה ויולה טורק היא רופאה והייתה אשת רופא. בשנות השואה נשלחה האם לאושוויץ, אך ניצלה ממשלוח אל תאי הגזים בזכות קאפו שהכירה מעיר ילדותה. בעלה נספה. לאחר השואה נישאה בשנית, לד"ר גבריאל טורק.

ב-1959 עקרה המשפחה לבאר שבע, וחנה יבלונקה גדלה בשכונה ד' בעיר. אביה ד"ר גבריאל טורק ייסד את המחלקה האורתופדית בבית החולים סורוקה, ואמה עבדה כרופאה מחוזית. שניהם ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

יבלונקה היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, במחלקה ליחסים בינלאומיים ויהדות זמננו. בשנת 1986 קיבלה תואר שני בהצטיינות מהחוג ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית[1]. היא סיימה תואר שני באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה למדעי ההתנהגות. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושא "קליטתה ובעיות השתלבותה של שארית הפליטה בחברה הישראלית המתהווה", בהנחייתו של יהודה באואר[2]. משמשת כפרופסור מן המניין בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, כהיסטוריונית הראשית של מוזיאון לוחמי הגטאות, וכיושבת ראש המוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית בצפת.

בשנת 2002, זכתה בפרס הזיכרון של הקרן ע"ש יעקב בוכמן על ספרה "מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן"[3].

בשנת 2007 סייעה בהפקת התערוכה "כאן ביתי" של ניצולי השואה במדינת ישראל. בשנת 2010 הפסיק משרד החינוך את עבודתה כיושבת ראש ועדת המקצוע בתחום ההיסטוריה, לאחר שמתחה כמה פעמים ביקורת על מדיניות הוראת ההיסטוריה בבתי הספר של המשרד[4]. יבלונקה גם ביקרה את הערך החינוכי של ביקור בני נוער במחנות ההשמדה בפולין[5].

בין 2007 ל-2017 שימשה כחברה בוועדת הערר שמינה שר המשפטים דניאל פרידמן על-פי "חוק נכסים של נספי השואה", שדנה בבקשות ועררים הנוגעים לרכוש נספים שאותר על ידי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה.

בעלה היה יוסי יבלונקה (1945-2006). לבני הזוג נולדו שני בנים ובת. בתה היא דבי יבלונקה[6]. בנה, עידו יבלונקה, מנהל את מרכז הפיתוח של חברת Yahoo!‎ בישראל[7][8].

מספריה

  • אחים זרים: ניצולי השואה בישראל 1948–1952, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1994.
  • ספר תולדות ארגון החיילים והפרטיזנים נכי המלחמה בנאצים 1945–1995, ארגון נכי המלחמה בנאצים, 2000.
  • מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן, הוצאת ידיעות ספרים, 2001[9].
  • הרחק מהמסילה: המזרחיים והשואה, הוצאת ידיעות ספרים, 2008[10].
  • ילדים בסדר גמור - ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1948 - 1955, הוצאת ידיעות ספרים, 2018[11].

קישורים חיצוניים

מכתביה

הערות שוליים

  1. ^ מקבלי תוארים תשמ"ו באוניברסיטה העברית בירושלים, מעריב, 11 באוגוסט 1986
  2. ^ יאיר שלג, משואה לתקומה, באתר הארץ, 24 באפריל 2001
  3. ^ ציפי שוחט, "פרס הזיכרון" לחנה יבלונקה ולאריה כוכבי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2002
  4. ^ אור קשתי, הודחה היועצת ללימודי היסטוריה שמתחה ביקורת על משרד החינוך, באתר הארץ, 21 ביולי 2010
  5. ^ טלי חרותי-סובר, לשווק את אושוויץ // "יש ביזנס בשואה, וטוב שיש ביזנס - כי אחרת לא היו זוכרים אותה", באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2014
    אתר למנויים בלבד אור קשתי, משרד החינוך מרחיב את לימודי השואה בבתי הספר, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2014
  6. ^ ציפי שוחט, מת יוסי יבלונקה, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
  7. ^ רועי גולדנברג, ‏עידו יבלונקה ינהל את מרכז הפיתוח של יאהו בתל אביב, באתר גלובס, 12 במרץ 2015
  8. ^ ליאת רון, ‏אני: שקול, ממוקד, סקרן., באתר גלובס, 22 בספטמבר 2016
  9. ^ יעקב דוידוביץ, בכל זאת משפט פלילי, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  10. ^ תום שגב, מה שאדנאואר ידע, באתר הארץ, 7 ביולי 2008
  11. ^ אבירמה גולן, "ילדים בסדר גמור": ילידי השנים הראשונות למדינה מותשים, מאוכזבים ומתגעגעים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0