רב חנינאי כהנא בן רב הונא גאון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב חנינאי כהנא בן הונא גאון - הגאון ה13 משלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

רב חנינאי היה כהן, והראה את ציפייתו לבניית בית המקדש בכך שהיה מגדל את צפורן אצבעו להיות מוכן לעבודת המליקה של קרבן עופות על המזבח.[1]

תיארוך

לפי נוסחת רוב כתבי היד של איגרת רב שרירא גאון, כיהן רב חנינאי כראש ישיבת סורא במשך חמש שנים, משנת ד' תקכ"ט עד ד' תקל"ד.

חיבוריו ופסקיו

לפי עדותו של רב האי גאון הייתה בידו תשובה הלכתית של רב חנינאי כהנא גאון[2] וכמו כן כמה מפסקיו ומפירושיו מופיעים בספר הלכות גדולות.

אחד מן המפורסמים מבין פסקיו של רב חנינאי הוא קביעתו ההלכתית שרשאי אב להוריש כל נכסיו לבן אחד מבין מספר בניו - גם אם אינו הבכור, זאת כדעתו של התנא רבי יוחנן בן ברוקה.[3]

יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שבנוסף לקבלת התיאור "אדונינו", הרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של שמואל (אמורא).[4][דרוש מקור]

ראו גם

החלטת האב בחלק הבכורה ובירושה

הערות שוליים

  1. אטלס עץ חיים חלק ד דף שכא ((אוצר הגאונים למסכת תענית, דף ל)
  2. תשובת רה"ג, הובא בשערי צדק ח"ד סימן יב
  3. יש בידינו פס"ד שכתב אדונינו מר רב חנינאי כהא בר הונא ריש מתיבתא..דהלכה כרבי יוחנן ב"ב(מסכת בבא בתרא, דף ק"ל שדברי השכיב מרע קיימין להוריש כל נכסיו לבן א' ולא שייר כלום לשאר בניו)-תשובת רה"ג שערי צדק תשובות הגאונים דף קד (ירושלים תשכ"ו
  4. הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ



P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0