מליקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
ציפורן של איש כהן מגודל למען מצוות מליקה.
המליקה - שיסוף גרון בעל-חיים מצד עורפו

מליקה היא חיתוך צוואר העוף מצד עורפו באמצעות ציפורן האגודל של כהן.

פעולה זו שימשה בימי בית המקדש בקורבן העוף, כמו למשל בחטאת העוף ובעולת העוף, כמצווה ובמקום שחיטה הנעשית בבהמות.

ההבדל בין "שחיטה" ל"מליקה"

ישנם שני הבדלים מהותיים בין שחיטה למליקה:

  1. השחיטה הוא באמצעות סכין, והמליקה הוא באמצעות הציפורן או על ידי השיניים[1].
  2. השחיטה כשרה רק מצד הצוואר, והמליקה כשרה רק מצד העורף.

פעולת המליקה

הכהן אוחז את כנפי העוף בין שתי אצבעותיו וחותך בציפורן האגודל את המפרקת והיה נזהר לא לחתוך רוב הבשר שמסביב למפרקת על מנת שהעוף לא ימות לפני הגעת הציפורן לסימני הוושט והקנה. עד שמגיע ל'סימנים' - הקנה והושט.

בעולת העוף היה הכהן קוצץ באצבעו את שני הסימנים - הקנה והושט, ולאחר מכן היה ממשיך לקצוץ עד שהיה מפריד את הראש מהגוף. לעומת זאת בחטאת העוף היה הכהן קוצץ רק סימן אחד ומשאיר את הראש מחובר לגוף. כמו שנאמר בתורה: "וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל" (ויקרא ה', ח). יש איסור לאו לקצוץ את ראש חטאת העוף.

את חטאת העוף היו הכהנים אוכלים, בהיתר מיוחד של התורה. למרות שבחולין אסור לאכול כך, כיון שלא נשחט כהלכה ודינה כנבלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל אייזנבלאט, הלכות מליקה : מלוקט מתוך ספר "ליקוטי הלכות", הפנים מתוך "תורת הקדשים" ועליו ביאור בשם "מצות ה'", וביאור ההלכות "זבח תודה", ועליו ביאור בשם "לחמי תודה" ובו יבורר שיטת הרמב"ם, עם "קונטרס בדיני מליקה" מהרב משה זאב זורגר, ירושלים תשס"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר הרוקח לפרשת ויקרא