חצות הלילה
חצות הלילה הוא ציון זמן בהלכה לרגע בלילה שנמצא בדיוק באמצע בין שקיעת החמה להנץ החמה. השעות שבין שקיעת החמה להנץ החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום. ברגע זה השמש נמצאת בדיוק "מתחת" לכדור הארץ.
מדיני חצות הלילה
- יש לסיים את אכילת בשר קורבן הפסח עד חצות, לדעת רבי אלעזר בן עזריה מן התורה, ולדעת רבי עקיבא מדרבנן. מכאן נובע הדין הנוהג בזמן הזה, שצריך לאכול את האפיקומן בליל הסדר עד חצות הלילה.
- בכל הקורבנות שזמן אכילתם מן התורה הוא עד הבוקר (חטאת, אשם ותודה) - גזרו חכמים שיש לסיים את אכילתם עד חצות הלילה.
- חובה לקרוא קריאת שמע עד חצות הלילה, מדרבנן (ברכות פרק א' משנה א')
- לכתחילה צריך להתפלל תפילת ערבית עד חצות הלילה.
- הזמן לאמירת תיקון חצות הוא בחצות הלילה.
- זמן אכילת מלוה מלכה במוצאי שבת לכתחילה הוא עד חצות הלילה.
חישוב זמן חצות
חצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום). לכן, בכל יום חצות הלילה הוא באותה שעה בדיוק של חצות היום.
לכדור הארץ 360 מעלות - קווי אורך. ביממה 24 שעות, כך שכל שעה היא 15 מעלות אורך. בזמן שעון גריניץ, מעלת אורך 0, זמן חצות הממוצע עומד בדיוק על השעה 12:00. כך גם בכל קו אורך שמתחלק ב-15. למשל, קהיר, שהיא בערך 30 מעלות מזרח (ליתר דיוק: 31).
כיוון שזמני השקיעה והזריחה מתקדמים ומתאחרים במשך שנת החמה, ואינם עושים זאת במקביל (כלומר לפעמים הזריחה מתאחרת והשקיעה מקדימה, לפעמים להפך, אבל לפעמים שתיהן מתאחרות ולפעמים שתיהן מקדימות וכו'), זמן חצות לא נשאר קבוע במשך שנת החמה אלא נע בעליה, ירידה, עליה יותר גדולה ושוב ירידה.
זמן חצות בארץ ישראל
ישראל אינה על קו אורך שמתחלק ב-15, אלא קו האורך שלה הוא קצת מעל 35 מעלות מזרח. לחלוקה של 35 ב-15 תישאר שארית 5. כלומר אנחנו 5 מעלות מזרחה מקהיר. מזרח מקהיר = מוקדם יותר מקהיר (הרי כיוון היום ממזרח למערב). 5 מעלות הן שליש שעה (שעה = 15 מעלות כדלעיל), כלומר 20 דקות. לכן חצות אצלנו הוא 20 דקות בממוצע לפני 12:00.
בארץ ישראל זמן חצות נע בערך כך (בשעון חורף): 11:25 -> 11:45 -> 11:25 -> 11:50. הממוצע הוא בערך 11:40 (הממוצע כאן אינו הממוצע בין השעה הקצרה ביותר לארוכה ביותר, אלא בין כל השעות של כל הימים, לכן הוא לא האמצע שבין 11:25 ל-11:50).
זה בערך גם זמן חצות ביום הבינוני - אמצע הסתיו (תקופת תשרי) ואמצע האביב (תקופת ניסן), שאורך היום שווה לאורך לילה.
חצות הלילה במקורות
על פי הקבלה הלילה מתחלק לשני חלקים: לפני חצות מידת הדין שולטת, ולאחר חצות מידת הרחמים. הגמרא מספרת כי משה רבנו ודוד המלך התקשו בקביעת הרגע המדויק של חצות הלילה (ברכות ג ע"ב ד ע"א, ותלוי בתירוצי הגמרא).
המאירי (פסחים ה.) כותב שבעולם יש ארבע שיטות ממתי להתחיל למנות את היום: מתחילת הלילה (וכך להלכה לרוב הדינים), מתחילת היום, מחצות הלילה, מחצות היום.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נתן סופר, זמן חצות, ירושלים תשפ"ג.
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.