חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | חריט דאו |
| תאריך יצירה | 1657 |
| טכניקה וחומרים | צבע שמן, לוח עץ |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 26.5 |
| גובה | 34 |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה | GD-108 |
| מיקום | מוזיאון הציירים הגדולים, אוסף ליידן |
חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן הוא ציור שמן על לוח מעשה ידי הצייר ההולנדי חריט דאו, שנוצר בשנת 1657. היצירה נחתמה בידי האמן ונושאת את התאריך לאורך השפה התחתונה. היצירה מצויה באוסף ליידן ומוצגת בארמיטאז' אמסטרדם.
תיאור היצירה
במרכז הציור "חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן" מופיע חתול אפור־לבן רכון בפרופיל על אדן חלון אבן הפונה אל סדנת אמן. זנבו יוצא מחוץ לשפת הציור, תנועתו מרמזת על ערנותו, ועיניו מתמקדות בנקודה שמעבר לשדה הראייה של הצופה. דאו עיצב את פרוות החתול במכחול דק במיוחד באמצעות משיכות צבע זעירות ורבות־גוונים, ויצר בכך תחושת עומק ורכות. הרקע מציג סצנה משנית של אמן בעיצומה של מלאכת הציור, ולצידו כינור, המהדהד את הקשר בין יצירה מוזיקלית ויצירה חזותית. בין החתול לאמן תלוי וילון אדום מהודר, שעליו שופע אור ומבליט את האריג המבריק בגוני סגול, באפקט המזכיר את הסיפור הקלאסי על פאררהסיוס, שצייר וילון כה משכנע עד שיריבו האמן זאוקסיס ביקש להזיזו.[1]
הווילון האדום והסצנה הפנימית מדגישים את עיסוקו המתמיד של דאו באשליה בציור. האמן שאף להחיות את סיפור האשליה של פאררהסיוס, שתואר בידי תאורטיקנים בני דורו כגון קארל ון מאנדר ופיליפס אנחל. ביצירתו "צייר עם מקטרת וספר" משנות ה־40 של המאה ה-17, דאו רמז במפורש לאנקדוטה זו. בני זמנו אף כינו אותו "פאררסיוס ההולנדי", לאור יכולתו המפורסמת להוליך שולל את עינו של הצופה.[1]
בדיקות רנטגן העלו כי הקומפוזיציה המקורית של דאו כללה דמות אישה צעירה שנשענה אל החתול, וכן מלכודת עכברים בפינת אדן חלון האבן. תצלומי אינפרה־אדום מצביעים על שינויים נוספים, בהם וילון שנאסף בצד השמאלי ועצם עגול בצד שמאל־מרכז, ייתכן שגלובוס. כמו כן, נראה כי גבולות הנישה הורחבו במקור אל מעבר לשולי הפאנל, דבר המרמז כי דאו החל לצייר על לוח גדול יותר, שקוצר בשלב מאוחר יותר — כפי שניכר מהשיפוע היחיד בגב הפאנל. על פי ממצאים אלה, נראה כי דאו תכנן במקור קומפוזיציה שונה לחלוטין, אשר כללה אינטראקציה בין חתול, מלכודת ואישה. רעיון זה עולה בקנה אחד עם ציורים אחרים שיצר דאו בראשית שנות ה־50 של המאה ה־17, ובהם "סצנת מטבח" במוזיאון האמנות הלאומי של דנמרק בקופנהגן ו"מלכודת העכברים" במונפלייה.[1]
משמעות איקונוגרפית
ציור המתמקד בחתול הוא תופעה בלתי רגילה בציור של המאה ה־17. הדימוי הקרוב ביותר מופיע לא בציור אלא בתחריט – החתול הגדול מאת קורנליס ויסחר, משנת 1657 לערך. שני הדימויים מתארים חתול רכון בפרופיל, אך אין קשר ישיר ביניהם: החתול של ויסחר מנמנם ולא מבחין בעכבר שמאחוריו, בעוד החתול של דאו עירני ומתבונן למרחק. "חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן" משתייך למסורת איקונוגרפית שונה, הקשורה לתכונת הראייה החריגה שיוחסה לחתולים. תכונה זו נוצלה על ידי אמנים בסוף המאה ה־16 ובראשית המאה ה־17 בתיאורים של האלגוריה של הראייה (Visus). בתחריט משנת 1595 מאת יאן סאנרדם על פי עיצוב של הנדריק חולציוס, מופיע חתול, ייתכן לינקס, המתבונן בצופה, לצד אישה המתבוננת בעצמה במראה ומחזרה שמביט בחשק בחזהּ. היבט זה של הראייה בא לידי ביטוי גם במבטו של החתול בציור נפילת האדם מאת הנדריק חולציוס, המוצג בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי.. ביצירתו של דאו מקבל המוטיב ביטוי חדש במסגרת מוכרת וישירה של חיי היומיום, כשהוא מדגיש את החתול כהתגלמות של חוש הראייה באמצעות מבטו הנוקב ועמדתו הדרוכה.[1]
תולדות בעלות
הציור "חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן" הוא אחד משלוש יצירות ידועות של דאו שבהן מופיעות חיות. בתחילת המאה ה־18 נרכש הציור על ידי אוגוסט השני, מלך פולין עבור האוספים הקיסריים בארמון המלכותי בדרזדן, שם נשמר יחד עם תשע־עשרה יצירות נוספות חתומות של דאו עד לשנות ה־20 של המאה ה־20. בשנים אלה הוצא הציור מאוסף הגמלדה-גאלרי בדרזדן והועבר לבית המלוכה לשעבר של וטין, כחלק מקבוצת יצירות שהושבה ממדינת סקסוניה. בהמשך נרכש הציור על ידי אספן פרטי בגרמניה, ונותר באוספו עד שנת 2006, אז צורף לאוסף ליידן.[1]
הערות שוליים
חתול רכון על אדן חלון סדנת האמן41533459Q29913872