מלכודת עכברים
ערך זה עוסק במתקן הביתי לתפיסת מכרסמים. אם התכוונתם ל
מלכודת עכברים היא מתקן להמתה או לכידה של מכרסמים קטנים, בעיקר עכברים. המלכודות מונחות לרוב במקום שבו יש חשד לשריצתם של המכרסמים. דרכי הפעולה של המלכודות שונות, חלקן נועדו לפגוע ולרסק את גופו של המכרסם ולהמיתו וחלקן ללכוד אותו חי. ישנן מלכודות חד-פעמיות וישנן מלכודות לשימוש רב-פעמי. המלכודות מיוצרות במגוון גדלים בהתאם למין המכרסם שאותו נועדו ללכוד, החל במלכודות שגודלן סנטימטרים אחדים ללכידת עכברים קטנים כגון עכבר השדה ועד למלכודות גדולות שנועדו ללכוד חולדות.
כל סוגי המלכודות משתמשים בפתיון – ברוב המקרים פיסת מזון.
מלכודת טעונת-קפיץ
סוג נפוץ ומוכר של מלכודת עכברים מכנית הוא המלכודת המרסקת את גופו של המכרסם באמצעות קפיץ רב-עוצמה. הקפיץ נדרך לאחור על גבי לוח-בסיס כשזיז (קרס) נועל אותו במצב דרוך ומזדקר בצד השני של הלוח. על הזיז מניחים, טרם טעינת הקפיץ, פיסת מזון (כגון גבינה צהובה, נקניק, שוקולד, חמאה וכיוצא בזה). אל הקפיץ המתוח מחוברת מסגרת מתכת חזקה. לחיצה קלה על הַזיז (לרוב יהיה זה מגע חוטמו של עכבר), גורמת לשחרור מהיר של הקפיץ והטחת מסגרת המתכת אל הקצה הנגדי של לוח הבסיס. מסגרת המתכת נועדה לפגוע ולרסק את גופו או ראשו של העכבר, ובכך להביא למותו.
חידוש זה פותח על ידי ויליאם הוקר (Hooker)[1] מאילינוי, שב-1894 זכה בפטנט עליו. הממציא הבריטי ג'יימס הנרי אטקינסון (Atkinson) בנה שלוש שנים אחר כך אבטיפוס דומה, בשם "המַצְבֵּט הקטן", אולם קרוב לוודאי שהוא ראה קודם לכן את המלכודת של הוקר והשתמש בה כבסיס למודל שלו. ב-1899 רשם ג'ון מאסט (Mast) מפנסילבניה פטנט חדש עבור דגם משופר של התרשים המקורי של הוקר – שבו בלט לראשונה נושא הבטיחות, בכל הנוגע לאדם המפעיל את ההתקן (ליתר דיוק אצבעותיו) במקרה של "תאונת עבודה" שבה משוחרר הבריח קודם זמנו.
ממציא נוסף שמזוהה עם מלכודת עכברים הוא הבריטי-אמריקני היירם מקסים (Maxim).
לאחר שהעכבר נתפס, ניתן לחלץ מעליו את מסגרת המתכת ולהשליכו לפח. חולדות, בהיותן גדולות משמעותית מעכברים, יכולות להילכד באופן זהה בגרסה גדולה יותר של אותה מלכודת בדיוק.
מלכודת פֵּה
טיפוס אחר של מלכודת עכברים הוא פיתוח מודרני קל-משקל שמורכב מצמד "לסתות" פלסטיק משוננות שיוצרות "פה" פעור שבתוכו מוטמן הפתיון; הפה מופעל באמצעות מנגנון גירוי קפיצי שנמצא בקרבו - שמביא לסגירת הלסתות והורג את המכרסם.
מלכודת חשמלית
מלכודת מסוג שונה, קטלנית אף היא, משחררת מנה של זרם חשמלי כאשר העכבר משלים את המעגל החשמלי בכך שהוא נוגע בשתי אלקטרודות שממוקמות בכניסה למלכודת, או בין הכניסה לפתיון. האלקטרודות שוכנות בתוך קופסה מחומר מבודד לשם מניעת פגיעה אקראית בבני אדם או בחיות מחמד. מלכודת זו יכולה לבוא בגרסה לשימוש ביתי - לתפיסה בודדת, או בגרסה מסחרית לתפיסה מרובה. גם המצאה זו נרשמה כפטנט אמריקני.
מלכודת כלוב
עיצובים אחרים מאפשרים לכידת עכברים ללא הריגתם כך שניתן לשחררם בטבע. הסוג השכיח הוא כלוב קטן שבו קבועה דלת שניתנת לפתיחה תוך מתיחתו של קפיץ, ש"הדק" השחרור שלו נמצא בתוך הכלוב ועליו נח הפתיון. הפעלת המנגנון סוגרת את הדלת בעוד החיה לכודה בתוך הכלוב.
בשלב זה ניתן הן לשחרר את העכבר והן להרוג אותו. אם הבחירה היא לשחררו, יש לעשות זאת מיידית, שכן עכברים שבויים יכולים למות מעקה או מהתייבשות; כמו כן יש לשחרר אותו רחוק מהבית היות שעכברים הם בעלי אינסטינקט התמצאות מפותח. אף לאחר שחרורו אין ההישרדות מובטחת לעכבר המצוי, מאחר שהוא לרוב ינסה לחפש בתים של בני אדם, שם הוא עשוי לפגוש מלכודות-עכברים שיקטלו אותו או, לחלופין, להיאכל על ידי טורפים בדרך.
הרחק מטריטוריה אנושית, עכבר הבית נמצא בנחיתות מול מתחרים אחרים בבית הגידול הפראי.
מלכודת דבק
מלכודות אלו עשויות מגשית קרטון, קל-קר, פלסטיק או חומר דומה, שבחלקה העליון שכבה של חומר אלסטי דביק (סינתטי או טבעי) שבו חומר מדיף ריח מושך מכרסמים. בחלק מהמלכודות החומר הדביק לבדו מושך את המכרסמים ובחלק מוצב פתיון במרכז המשטח. רגלי העכבר שמתהלך על המלכודת שוקעות בשכבת החומר האלסטי ונדבקות אליו. ניסיונותיו של העכבר לחלץ עצמו מביאים להדבקות של פרוותו וחלקי גוף נוספים. מלכודות דבק יעילות בדרך כלל בתוך מבנה מאחר שתכונות ההדבקות של המצע פוחתות בתנאי לחות, אבק וקרינת שמש.
לאחר לכידתה ניתן לשחרר את החיה הדבוקה באמצעות שמן צמחי תוך הפרדתה בעדינות מהמשטח. עם זאת, מרבית החיות שנלכדות במתקן זה סובלות פציעות חמורות שכוללות קריעת גפיים ועור שנגרמת מהכרסום שלהן את עצמן תוך ניסיון הימלטות. מבחינת מפעיל המלכודת, המלכודת בטוחה לשימוש ובלתי רעילה. עבור העכבר, המוות איטי בהשוואה למלכודות אחרות, ובשל כך פעילי זכויות בעלי חיים וארגונים כ-PETA מתנגדים לשימוש במלכודות דבק. עכברים לכודים מתים בסופו של דבר מהיפותרמיה, מהתייבשות, מרעב, מהפסקת אספקת החמצן, או בטריפה על ידי חיה אחרת, או שהאדם עצמו הורג אותם כשהלכידה מתגלית. בחלקים שונים של העולם (כאוסטרליה, אירלנד) חלות הגבלות חוקיות על שימוש במלכודת זו. לאחרונה בישראל, לחץ הצרכנים על רשתות השיווק, הביא להורדת מלכודות הדבק מהמדפים ולחקיקה בנושא[2].
מלכודת דלי
מלכודת דלי יכולה להיות הן קטלנית והן לא, שני הסוגים כוללים מעין רמפה שמובילה לשפתו של כלי-קיבול עמוק שלתוכו נופל העכבר שנמשך על ידי פתיון. הדלי יכול להכיל נוזל שבו טובע העכבר - או להיות ריק, מה שמשאיר את העכבר ללא פגע אך לכוד (ואז ניתן לשחררו בחוץ). במקרה שהמטרה היא מות העכבר - ניתן להוסיף לנוזל כימיקלים רעילים, בתור זרזי-המתה.
קיימות וריאציות שונות למלכודת, מהן שמיועדות לתפיסה יחידה ואחרות שמאפשרות לכידה מרובה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Animal-Trap (by) William C. Hooker.
- ^ ארז ארליכמן, האם תיאסר מכירת מלכודות דבק נגד מכרסמים?, באתר ynet, 26 ביולי 2011
