טיוטה:פולמוס התמונות

פולמוס התמונות הינו פולמוס הלכתי אודות ההיתר לצילום וציור, במשך שנים נחלקו גדולי ישראל על הנושא כשחלקם מתירים וחלקם אוסרים. רבים מחסידים אנשי מעשה הקפידו שלא יצלמו אותם או יציירו אותם, במשך השנים החל השימוש בתמונות להתרבות ורבים התחילו להתיר צילום וציור.

טעמי הפולמוס

איסור לא תעשון אותי אלוקי כסף

בתורה נאמר:

לא תעשון אותי אלוקי כסף ואלוקי זהב לא תעשו לכם

, חז"ל דרשו על פסוק זה:"לא תעשון כדמות שמשיי המשמשים לפני במרום" כלומר אין לעשות את הדמויות, שור, אריה, אדם ונשר.

בגמרא נחלקו אודות דרשה זאת באיזה אופן מותר ובאיזה לא, להלכה פסק הרמב"ם, הטור ורבינו תם שמותר ליצור צורות אדם שהוא שוקעות אבל לא שהם בולטות, אולם הרמב"ן פסק שאסור גם שהצורה היא שוקעת.

איסור אל תפנו לאלילים

טעם נוסף שהובא בקונטרס לראות מהרה הוא ממה שכתוב בגמרא במסכת שבת שמי שהמהלך תחת הצורה אסור לקרותה בשבת, בגמרא הוסיפו שגם ביום חול אסור משום האיסור "לא תפינו אל אלילים", רש"י מפרש על זה שמדובר על ציורים שאנשים מציירים על הקירות שאסור להסתכל עליהם משום האיסור "אל תפנו אל אלילים", תוספות חולק על רש"י ומפרש שמדובר רק עם הציור צויר לעבודה זרה.

בשולחן ערוך נפסק להלכה שמותר להסתכל על צרות וציורים שלא צוירו לעבודה זרה.

דעת גדולי ישראל במשך השנים

הרבי מליובאוויטש מכסה את פניו בסידור בעת שניסו לצלם אותו

גדולי ישראל בשנים הראשונות התנגדו רבות לכך שיצלמו ויציירו אותם.

רבי יהושע מבעלזא באחת הפעמים הגיע לביתו של שר אחד שהביא לו תמונה של אביו, "השר שלום", למחרת בלילה נגלה אליו אביו ואמר לו לשרוף את התמונה הזאת מפני שאינה נותנת לו מנוחה בעולם העליון, אחד הרבנים שהגיע לאדמו"ר מצאנז והביא לו תמונה של החתם סופר, שסיפרו הגבאים שהגיע רב הביא תמונה מצדיק אמר לגבאים: "לך אמור לו שילך לסדום, שם מחפשים צדיקים".

האדמו"ר מסטרפקוב לא נתן בשום פנים שיצלמו אותו, וכשאר היה צריך להיצלם לדרכון ניסה להימנע מכך, ולבסוף כאשר צילמו אותו ביקש מיד את הזכוכית ושבר אותה שלא יוכלו לעשות מזה עוד תמונות, כמו כן חסידים ואנשי מעשה רבים נמנעו משיצלמו אותם וכאשר התקרבה מלחמת העולם הראשונה התגדל אצלם הדאגה שיהיו צריכים לצלם אותם בשביל הדרכון. האדמו"ר מבלזשטוב סיפר שהוא התחנן אצל אביו שיעשה תמונה שבבשיל הדרכון, אולם הוא ענה לו:”נו, מה אתה רוצה ממני שאסיר צלם אלוקים?”

הרבי מליובאוויטש בשנת ה'תשמ"ד נשא שיחה בהתקף את החסידים שמצלמים אותו כל הזמן וחושבים שבזה מתבטא החסידישקייט שלהם.

רבי יוסף רוזין באחת הפעמים באו לצלם אותו והוא סימן לא, אולם הצלם צילם אותו לבסוף שהוא מסמן את הסימן לא.

רוב רבני ליטא לא הקפידו על כך ונתנו לצלם אותם, כמו כן רבי חיים מבריסק נתן שיצלמו אותו בשביל שישאר זיכרון לצאצאיו איך אמור להיראות יהודי, החפץ חיים החזיק בידו שני תמונות של רבי נחום מהורודנה ורבי בן ציון בילסקר והיה מסתכל עליהם כל יום ואומר "תראו כמה יראת שמיים על פניהם".

תמונותיהם של גדולי ישראל במשך השנים

תמונת רבי יהודה אסאד

תמונתו שלהרב יהודה אסאד.

פולמוס נוסף התעורר סביב צילום תמונות, זאת לאחר שבני קהילת דונא-סרדהלי נטלו את גופת רבם רבי יהודה אסאד לאחר פטירתו, הושיבוהו והניחו ספר בידו, וביצעו ציור או צילום פוסט-מורטם, כדי למכור הדפסים שלו בעבור מימון נישואי בנותיו שהיו רווקות מבוגרות. בעקבות מקרה זה התעורר דיון ציבורי הלכתי בקרב רבני הונגריה אודות השימוש בתמונות אלו האם הוא נאסר מחמת איסור הנאה ממת.

לקריאה נוספת

קונטרס לראות מהרה המקורי

• קונטרס "לראות מהרה", ה'תקצ"ח.